וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביבי צלצל למנכ"ל פייזר 30 פעם. הוא גם ייקח אותנו לבחירות 30 פעם. ככה זה כשאובססיבים

עודכן לאחרונה: 23.5.2021 / 14:40

נתניהו חוזר על המסר שהוא "אובססיבי", ובכך מהדהד את מה שאמר מנכ"ל פייזר על כך שישראל קיבלה את החיסונים כי רה"מ "היה אובססיבי". הבעיה עם כאלה היא שהם לא יודעים לשחרר. מנהיג שאוהב את עמו זה נהדר, מנהיג עם תחושת שליחות זה נפלא, אבל מנהיג אובססיבי זה מלחיץ

השבוע, כשהספירה לאחור לבחירות נכנסה לשבוע האחרון שלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח מבערים והגיע להתראיין בכל מקום כמעט. אפילו לתוכניות הבוקר הוא הגיע. נתניהו התייצב באולפנים של רשת ושל קשת, פעם מול אברי גלעד ופעם מול ניב רסקין, וישב איתם לשיחות ארוכות של 20-30 דקות, במהלכן הוא אמר הרבה דברים אבל אחד מהם היה די מקריפ.

שוב ושוב חזר נתניהו על המסר שהוא "אובססיבי". "אני אובססיבי לעם הזה", אמר לגלעד, בתשובה לשאלה האם יש לו תאריך פג תוקף או שהוא מתכנן להיות ראש הממשלה לנצח. ראש הממשלה הדהד בעצם את מה שאמר מנכ"ל פייזר אלברט בורלא בריאיון לחדשות 12 בשבוע שעבר, על כך שישראל זכתה לקבל את החיסונים ראשונה בעולם בין השאר משום שראש הממשלה נתניהו פשוט היה אובססיבי לעניין והצליח לשכנע אותו שזה יהיה המקום הנכון לערוך בו את ניסוי הכלים שיוכיח את יעילות החיסון של החברה.

בנימין נתניהו אצל ניב רסקין. קשת 12, צילום מסך
יצא מקריפ. נתניהו ורסקין/צילום מסך, קשת 12

"יש בי את כל האובססיה, כמו שאומר אלברט", אמר נתניהו והקריפ בעוצמה של אלף שמשות. "תשאל את אלברט בורלא מנכל פייזר אם אני מקבל לא. לא מקבל לא, עזוב. דרך אגב הייתי בא אליו הביתה אם צריך. הייתי מפתיע אותו ב-3 בבוקר בבית, כי אני אובססיבי לעם שלי ולציבור שלי". גם אצל רסקין בבוקר המחרת הוא חזק שוב ושוב על המסר: "אני אובססיבי לחיסונים כמו שאני אובססיבי לכלכלה עכשיו".

נתניהו לקח את מה שאמר עליו בורלא כמחמאה, ויכול להיות שבורלא באמת התכוון להחמיא, אבל מה אני אגיד לכם, אובססיות מלחיצות אותי ואנשים אובססיביים מקריפים אותי. אני לא רוצה ראש ממשלה סטוקר. אני לא רוצה מנהיג אובססיבי לעם שלו, כמו שאני לא רוצה בן זוג אובססיבי לאישה שלו. תן לי קצת ספייס, אדוני. מערכת יחסים אובססיבית זה לא משהו שנגמר טוב בדרך כלל. לא חסרות דוגמאות טרגיות לעניין הזה בשנים האחרונות.

בנימין נתניהו אצל ניב רסקין. קשת 12, צילום מסך
לא יודע לשחרר. נתניהו/צילום מסך, קשת 12

פעם היה את הקטע הזה שכשביקשו מאנשים לציין חיסרון או תכונה גרועה שלהם בראיונות עבודה, הם היו אומרים "פרפקציוניזם". בדיוק כמו שהם התאמנו לשאלה הזאת בבית. תשובה מבוימת שכאילו אמורה לצייר אותם כאנשים שגם המגרעות שלהם הן פרודוקטיביות ונהדרות. זה קשקוש מוחלט, כמובן. גם כי רוב האנשים הם לא פרפקציוניסטים ויש להם מלא תכונות מחורבנות אחרות. וגם כי להיות פרפקציוניסט זה לא באמת דבר טוב. לפרפקציוניסט אין שום מדרג, שום סקאלה או יכולת לתעדף. הוא ירצה להגיע לאותה רמת שלמות ודיוק וישקיע משאבים עצומים במשימות קטנות כגדולות, חשובות כזניחות. אף אחד לא רוצה עובד כזה, עובד טוב באמת יודע מתי לשחרר, מתי לעגל פינה.

האובססיבי, בדומה לפרפקציוניסט, לא יודע לשחרר. מושא האובססיה שלו תמיד לנגד עיניו, ראייתו צרה, והוא רק חושק בו, תאב ונכסף אליו. האובססיה סובבת כולה סביב הרצייה של צד אחד בלבד - מה שהצד השני רוצה או מרגיש לא מטשטש או מערער אותה. מנהיג שאוהב את העם שלו זה נהדר. מנהיג עם תחושת שליחות זה מדהים. מנהיג אובססיבי, זה אממ... מלחיץ.

כשאברי גלעד שואל את נתניהו מה יקרה אם אחרי הבחירות לא תהיה לו קואליציה, הוא אומר לו: "אין לא". אם נתניהו באמת אובססיבי אלינו כעם, אז ברור שאין לא. כמו שהוא התקשר לבורלא 30 פעם, הוא גם יקח אותנו לבחירות 30 פעם אם צריך. ככה זה באובססיה. אל תתפלאו אם הוא יתקשר גם אליכם באמצע הלילה ממספר חסום, או יופיע על מפתן דלתכם ויסמן בידיו את תנועת כף היד הממריאה מעלה באלכסון, ושבשפת הפנטומימה של ביבי משמעותה "צמיחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully