זה לא קל להודות, אבל הגיע הזמן לסגור את גל"צ

    נהוג לראות בקריאה של עיתונאים לסגירת כלי תקשורת אנטי-עיתונות, אבל צריך לומר ביושר שגלי צה"ל היא כלי ציבורי שיצר עיוות מוחלט בשוק התקשורת באופן שפוגע בתחרות של השוק החופשי. יש להפריט או לסגור אותה

    • גלי צה"ל
    דוד ורטהיים
    בניגוד לדברי ברקאי, בפועל, עובדי גלי צה"ל, בוודאי החיילים לובשי המדים שמשרתים בתחנה, מתקשים לבקר את הצבא ואת העומד בראשו. קשה להאשים אותם

    כמו שביתת מורים בספטמבר או מחאת מצילים באוגוסט, שוב עולה לכותרות האופציה לסגירת גלי צה"ל, אלא שהפעם - כשברקע אי הארכת כהונת מפקד התחנה שמעון אלקבץ ואי מינוי ועדת איתור למציאת מחליף - היא נראית ממשית מאי פעם. השבוע נשא מגיש התוכנית גל"צ הוותיק רזי ברקאי מונולוג נוקב בתחילת תוכניתו "מה בוער" נגד הכוונה לסגור את התחנה הצבאית או לכל הפחות להפקיע אותה מידיי שליטת משרד הביטחון.

    זו לא הפעם הראשונה בה ברקאי, אחד המותגים הבולטים של התחנה, תופס את עמדת הפיקוד על המערכה נגד סגירת התחנה. כבר לפני חצי שנה, כאשר גנץ הודיע לראשונה כי החליט לסגור את גל"צ, עלה ברקאי לשידור אצל המתחרים קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בכאן רשת ב', והתייחס להודעת שר הביטחון. ברקאי סיפר כי מרבית הרמטכ"לים בשנים האחרונות התנגדו להמשך קיום התחנה, וטען כי ההחלטה הזו מסכנת את כל השידור הציבורי בישראל. כאשר נשאל למניע האפשרי להחלטה הסביר ברקאי: "יש כאן תחושה שהגיע זמנה של נקמה". ברקאי תלה את המוטיבציה של משרד הביטחון בחשש מפני ביקורת עיתונאית. "יוצא רמטכ"ל מישיבת הממשלה, חיזבאללה על הראש שלו, סוריה על הראש שלו. ניגש אליו נגיד יובל שטייניץ, יובל כמשל, אומר לו כוכבי מה זה ההערות האלה של ברקאי כלפיי? זה לא מעניין אותו, אחרי כל ישיבת ממשלה ניגש אליו פוליטיקאי, מטריד אותו, והוא פשוט רוצה להוריד את הקוף הזה מגבו. בני גנץ מחזיק בדעה הזו שנים ארוכות".

    ברקאי הזהיר אז ממגמה רחבה הרבה יותר ואמר: "העניין הוא לא גלי צה"ל, העניין הוא השידור הציבורי. אני חושב שבני גנץ אולי חשב שהתחנה הייתה אמורה להגן עליו, והוא לא מקבל את ההגנה הדרושה. והוא בסך הכול מיישם, בגלל לחץ של אביב כוכבי...".

    עוד בוואלה! NEWS

    מה קרה כשהרוכב הישראלי שעשה היסטוריה ניסה לעשות גם ספורט אקסטרים?

    לכתבה המלאה
    מי מפחד מביקורת. רז ברקאי (צילום: ראובן קסטרו)

    לא קל לצאת נגד המו"ל, בטח כשהוא מפקד

    לרוב, כשסוגיית סגירת גל"צ עולה על שולחן הדיון הציבורי, הטענות בעד או נגד (לרוב נגד), מתבססות על הפוליטיזציה שעברה התחנה בשנים האחרונות תחת כהונתו של נתניהו, או על הצורך בקיצוץ תקציבי. אבל ישנו סעיף נוסף בחוזה הלא רשמי שחתמה המדינה עם אזרחיה כשהקימה את התחנה - מי זוכר, ב-1950. הסעיף כולל את מטרת התחנה, שתהיה, כך לפי החלטת הממשלה אז "מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים, ומכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ". חשיפת האמת או אמירה עיתונאית לא הייתה אז חלק מהבריף. הסעיף הזה חשוב משום שהוא מלמד משהו על המקום של התחנה - למרות עברה ותרומתה לפולקלור הישראלי - בתרבות הישראלית.

    מאז כמובן זרמו לא מעט כומתות במסדרונות האולפנים ביפו (וירושלים), וגם האתוס השתנה, אבל העיוות המבני הבסיסי לא. בניגוד לדברי ברקאי, בפועל, עובדי גלי צה"ל, בוודאי החיילים לובשי המדים שמשרתים בתחנה, מתקשים לבקר את הצבא ואת העומד בראשו. קשה להאשים אותם. לא קל לצאת נגד המו"ל, או חמור יותר - נגד המפקד הישיר שלך. קשה שבעתיים לעשות זאת כשאתה בן 18, מפוחד ומודה לאל ולוועדת הקבלה על כרטיס הכניסה.

    האתוס השתנה, העיוות נשאר. חיילת גל"צ (צילום: נמרוד סונדרס)

    אנומליה מוחלטת בענף התקשורת

    צריך לומר זאת בבירור: גל"צ היא כלי ציבורי, על חשבון משלם המיסים, שיצר אנומליה מוחלטת בענף התקשורת באופן שהוא פוגע בתחרות של שוק חופשי. מי יכול להתמודד עם כוח אדם צעיר ותזזיתי בחינם?

    אסור להקל ראש בעיוות הזה, שיצר די אן איי מטריד במערכות התקשורת בישראל, קודם כל בגלל השתלטות המונופוליסטית על כל תפקידי המפתח בעיתונות. בפועל, קאסטה של אנשי תקשורת שגם אם הם מוכשרים, עצרו בפועל במשך דורות שלמים של אחרים שלא קיבלו כרטיס כניסה למסלול המוזהב. צריך לומר זאת בבירור: גל"צ היא כלי ציבורי, על חשבון משלם המיסים, שיצר אנומליה מוחלטת בענף התקשורת באופן שהוא פוגע בתחרות של שוק חופשי. מי יכול להתמודד עם כוח אדם צעיר ותזזיתי בחינם? וגם לאחר השירות הצבאי, למה שמנכ"ל חברת חדשות ישקיע בהכשרה וטיפוח של עיתונאי צעיר כשהוא יכול לקבל בהשקעה מינימלית את אותו מוצר עם תווית הכשר, כשפרמיית הלימוד כלולה בפנים? יש לשאול בכנות: כרטיס הכניסה הזה בשווי של קריירה ומאות אלפי השקלים שיזרמו לא יוצרים נקודות זינוק מפלות עד כדי חוסר צדק משווע?

    לכאן נכנסים שני פקטורים נוספים. הראשון בהם הוא המבחן העיתונאי הבסיסי: מעבר לחשיבה המונוליטית והתבניתית שמייצרת ההכשרה הגל"צניקית, האם מישהו זוכר חשיפה יוצאת דופן שיצאה בשנים האחרונות מכותלי התחנה?

    הפקטור השני הוא המושג האמורפי "אמון הציבור". ברור כי מטרתו של שידור ציבורי - כל שידור ציבורי - אסור שיהיה הרייטינג. פופולריות היא אמצעי, לא מטרה. אך קשה לחמוק מהעובדה כי גם לפי סקרי TGI הבודקים את רמת החשיפה לכלי התקשורת מצבה של התחנה לא מזהיר, ומלמד על ירידה עקבית בשנים האחרונות (אל מול תחנת הרדיו של כאן, לדוגמה, שדווקא עולות).

    אף פעם לא קל לדבר במונחים של קריאה "לסגור כלי תקשורת". זו קריאה שבבסיסה עומדת אנטי-עיתונות, וגם אנטי-קולגיאליות. אולם נראה כי מסיבות רבות התחנה הגיעה לנקוד ה קריטית בה מתבקשת הכרעה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully