לפני שדפנה דקל מתחילה את סשן הצילומים לכבוד הריאיון הזה, היא נזכרת שצריך להתאפר, והולכת לעשות זאת במקום לא נוצץ במיוחד - תאי הנוחיות של בניין וואלה! "אם באירוויזיון התאפרתי בשירותים, אז גם הפעם אני יכולה", היא אומרת.
הריאיון משיק את הקליפ שמקדם את שירה החדש והממכר, "מה אתה אומר", ויוצא כאן היום לאוויר העולם. בהיפוך למציאות, זירת ההתרחשות העיקרית בו היא חדרי איפור. דקל מחליפה שלל פאות, תסרוקות, צבעים וזהויות, ורוב הזמן מתכתבת עם המראה וההתנהלות של כוכבות פופ צעירות בימינו.
"זה קליפ שמדבר בין השאר על תרבות צוותי הביוטי", היא אומרת. "פעם, זה לא היה ככה, והשינוי הזה מציב איזשהו רף לבני נוער, שהם הקהל העיקרי של קליפים בימינו - רף של איך צריך לרקוד ואיך צריך להיראות, ואני מניחה שרף הזה יוצר גם בעיות".
זאת השאלה הכי טרחנית שיש, אבל אם כבר הנושא עלה - מה את חושבת על כוכבות הפופ הצעירות בדורנו?
"יש היום פופ משובח מאוד. לצעירות ולצעירות יש יכולות שבדור שלי לא היו. הם חשופים מגיל צעיר לדברים שהופכים להיות חלק מהם. הם לומדים לרקוד ולשיר מאוד מוקדם ומפתחים סטייל משלהם בגיל צעיר. הטקסטים...בעייתים לפעמים, אבל זה לא שבפופ אתה מצפה בהכרח לטקסטים מסוג אחר לגמרי".
"מה שבכלל לא נשאר, זו תמימות. כבר הרבה זמן לא ראיתי פופ תמים. המיניות יוצאת מאוד מוקדם. כשאני הופעתי עם סטרפלס בגיל עשרים, הרגשתי כמו מרילין מונרו. היום, זמרות עושות את זה בגיל 13, וזה בסדר מבחינתן, מבחינת המשפחות שלהן ומבחינת הקהל. מבחינתי? הייתי שמחה אם היו מתחילות את זה בגיל מאוחר יותר".
למה את הכי מתגעגעת?
"לפשטות. פעם, היית מקליטה שיר כי הוא נכון. היום, את מתחילה לחשוב - האם הוא יעבוד ברשתות? האם הוא יעבור את גלגלצ? פעם היית עושה אלבום ויודעת שהוא מורכב משניים-שלושה שלאגרים, ועוד שמונה טראקים לנשמה. היום הכל מורכב יותר".
השיר החדש, מאמינה ומקווה דקל, יכול להפוך גם כן לשלאגר. "אני רוצה שהוא יתפוצץ, ממש יתפוצץ. אני חושבת שמגיע לו", היא אומרת. "להגיד שיש לו פוטנציאל? היו הרבה דברים שחשבנו שיש להם פוטנציאל, ולא קרה איתם הרבה. מנגד, לא היו לי המון ציפיות לפני שנתיים מ'עומדת מהצד', ובסופו של דבר היה לו יותר אימפקט מכל שיר אחר בקריירה שלי. קיבלתי מאות תגובות, כולל מאנשים שאמרו לי שחייהן השתנו בעקבותיו".
את "מה אתה אומר" המצוין כתב שותפה הקבוע של דקל בשנים האחרונות, עמית צח, והוא עשה זאת בהשראת צפייה בתוכנית השידוכים הנשכחת למדי "אהבה חדשה".
"כמו שרואים גם ב'חתונה ממבט ראשון', משהו בחיפוש של האהבה נעשה היום הרבה יותר מסובך מפעם, וזה נורא נגע ללב של עמית", אומרת על כך דקל. "בזמני, לרוב האנשים היתה זוגיות כבר בתיכון. מי שפרחו מאוחר, הכירו את בני הזוג שלהם בצבא. היום, מסתובבים סביבי בני שלושים פלוס שהם לא בכיוון בכלל".
למה זה קורה?
"גם בגלל הפומו, התחושה התמידית שאתה מחמיץ משהו. פעם לא היו את הרשתות החברתיות, עם כל האנשים שנכנסים לך לשדה הראייה, שולחים לך מילה פה ושם ומערערים את הגבולות. יש גם עוד עניין - ככל שזה מתעכב, ככה זה נהיה קשה יותר. אני לא פסיכולוגית, אבל אני חושבת שאם אתה עובר גיל מסוים, קשה לך להכניס מישהו חדש לחיים ולהשתחרר מהרגלים שצריך לשחרר בזוגיות".
אפשר לשאול איך את הכרת את בן הזוג שלך?
"כמובן. גם לנו זה קרה כשהיינו מאוד צעירים. הוא ניגן על פסנתר בפאב, ואני שרתי. הסתכלנו אחד בשני והיה לנו ברור שזה זה".
היתה לך פעם אהבה נכזבת?
"בן הזוג שלי ואני מאוהבים מגיל 16 וחצי, פחות או יותר. לא היתה לי הזדמנות לאהבה נכזבת".
לא קשה לעשות מוזיקה כשלא יודעים מה הטעם של אהבה נכזבת?
"לא, כי אני כל כך רגישה לסביבה שלי, שהכל עובר דרכי, גם אהבות נכזבות של אחרים".
לפני כמה שנים, כשהטלוויזיה החינוכית העלתה לרשת תוכניות ישנות של "ערב חדש", עלה גם משדר לא נעים בהשתתפותה מתחילת שנות התשעים. דן שילון הזמין לאולפן גבר שהיה כפייתי כלפיה, עד כדי כך שדאג למטוס קל שירחף בשמי ישראל עם שלט לכבודה, והציב מולו את דקל - שהגיעה היישר מהצגת ילדים, לבושה כמו דב.
כידוע, הגישה אז לעניינים שכאלה היתה אחרת. שילון התייחס לסיטואציה כקוריוז, וכשהציג את המחזר בפני דקל, מיהר להציב בפניה שאלה נחרצת בחיוך רחב - "נו, אז את רוצה או לא רוצה"? מיותר לציין כי מי שצפו בסרטון הזה בימינו פחות השתעשעו.
"שאלו אותי אם העניין הזה הפחיד או הבהיל אותי, אבל האמת שהוא החמיא לי", אומרת דקל. "הבן אדם רצה, הבין שלא - ושיחרר. ה-MeToo הוא דבר חשוב מאוד, אבל תחת המטריה שלו מכניסה דברים שלא שייכים, למשל חיזור לשמו. חיזור, גם אם הוא אינטנסיבי, הוא עדיין חיזור ולא הטרדה, ויש הבדל בין השניים. אם את אומרת לא ומישהו ממשיך - זו הטרדה. אם את אומרת לא והוא משחרר - סבבה".
ממי ששרה את שיר הספורט הישראלי האולטימטיבי אפשר היה לצפות לבקיאות בתוצאות האולימפיאדה, אבל דקל מודה שלא צפתה בה. "אין לי זמן לנשום", אומרת האמנית, שטרודה לאחרונה לא רק בשיר ובקליפ החדשים, אלא גם בשלל עיסוקים אחרים - למשל "שוק המציאות", מופע מצליח על פי שירי אלתרמן בתיאטרון חיפה. "אחת הסיבות שהתאפרתי עכשיו בשירותים היא שלא היה לי זמן לעשות את זה בצורה מסודרת יותר", היא אומרת. "גם שכחתי להביא את הנעליים שרציתי. אני עובדת מסביב לשעון, ולא נושמת כבר שנים. למרות כל זה, לא מפסיקים לשאול אותי 'לאן נעלמת?' למעשה, זו שאלה שמציגים בפני מאז שנת 1993. אני לא מבינה מה צריך לעשות במדינה הזו ואיזו נוכחות צריך לייצר כדי שלא ישאלו אותך לאן נעלמת".
מהתודעה שלי בטח לא נעלמת, וחשבתי עלייך גם באולימפיאדה. הערעורים של הרוסיות הזכירו לי את ענת עצמון, שסיימה כסגנית שלך בקדם אירוויזיון 1992, ביקשה לפסול אותך בטענה שהשיר שלך ארוך מדי והגיעה עד בית המשפט המחוזי! זה מצחיק כשקוראים את זה כל זה בדיעבד.
"זה הצחיק אותי גם אז, להגיע לבית המשפט בתור הנאשמת. ענת ואני לא חברות, אבל אנחנו מתראות והכל בסדר, ואם יפגישו בינינו בשנה הבאה לרגל חגיגות השלושים לקדם הזה, אני מניחה שנצחק על זה ביחד".
שאלת טריוויה: כולם זוכרים מי הגיעה למקום השני באותו אירוויזיון, אבל מי הגיע מקום שלישי?
"אולי 'זודיאק'? לא? אז...רונן בהונקר עם 'ירושלם'? נכון? נכון! איזה אלופה אני".
עם כל הכבוד לך, "זודיאק" היה צריך לזכות. למעשה, זה השיר הכי טוב בתולדות הקדמים.
"אני גם חשבתי שהוא הולך לזכות".
דקל מספרת שבילדותה צפתה ב"הלהקה" של אבי נשר עשרות פעמים, "שלוש פעמים לכל דמות בסרט", וזו החוויה שהמריצה אותה להצטרף ללהקת הנח"ל, שבה התחילה למעשה הקריירה המוזיקלית שלה. כשאני מבקש לדבר איתה על הקריירה הקולנועית שלה, היא עונה - "לצערי, לא ממש היתה לי קריירה כזו, למרות שסוג האמנות הזה מאוד מדבר אליי. אני מאוד מאוד רוצה לעשות סרטים, ואולי זה לא קורה כי הרצון הזה לא פורץ החוצה, ואני לא בפריים של מלהקות ובמאיות".
ובכל זאת, יש לדקל שתי הופעות ראויות לציון בסרטים. אחת היתה בסרט טלוויזיה הונגרי בסוף שנות השמונים. "אווה בודנר, מפיקה שעבדה ב'זהו זה', היתה הונגריה במוצאה", היא מסבירה. "היה לה חבר בהונגריה שאמר לה שמחפשים שחקנית אקזוטית. היא שלחה לו קלטת שלי, ועשרה ימים לאחר מכן מצאתי את עצמי בהונגריה בהפקה הזויה. הבמאי דיבר הונגרית, השחקן הראשי דיבר פולנית ואני אנגלית ועברית, והמתורגמנית תירגמה הכל הפוך".
כמה שנים לאחר מכן, גילמה דקל את ברכה, גרושתו של זהר ארגוב בסרט הביוגרפי של ערן ריקליס על אודותיו. "לא ידענו שהסרט יהפוך לכזה פולחן", היא אומרת. "עד היום אנשים רואים אותי ברחוב ושואלים אותי - 'למה עזבת אותו'? ואני מסבירה להם שזה לא אשמתי, כי רק שיחקתי את הדמות".
דקל כיכבה גם בסדרות, למשל "בלו נטלי" ו"התחנה", והצטלמה לאחרונה ל"מנגן ושר", דרמה מוזיקלית חדשה של yes בכיכובם של בר צברי, ג'וי ריגר וששון גבאי. "אני מגלמת אימא תימנייה, עם קללות עססיות", היא אומרת. "אני עצמי תימנייה אסלית, שני ההורים שלי מתימן. אבא שלי קצת התנכר למוצא שלו, כי זה הפריע לו בקידום המקצועי. אני תמיד הייתי מחוברת לזה ברמה האישית, אבל לאחרונה אני יותר ויותר מתחברת לזה גם מבחינה מקצועית. רביד כחלני מקליט עכשיו אלבום יפהפה משירי שבזי, והקלטתי איתו חתיכה קטנה בתימנית. עשינו באולפן גם תפילה לעילוי הנשמה של ההורים שלי עם רב תימני. אני מאוד מחוברת לעדה הזו, היא לא סתם משהו ברקע שלי".
הקליפ החדש עוסק באחורי הקלעים של צילומי קליפים, אז אני רוצה לשאול מה את זוכרת מהקליפ הראשון שלך.
"זה היה קליפ ל'הצילו', או 'מי יציל את הבית שלי' כמו שכולם קוראים לו. צדי צרפתי ביים, ודי התמסרתי לזה. הקליפ נחשב שובב, ואני חשבתי שאני מלאת תעוזה, אבל כשמסתכלים עליו היום הוא נראה תמים לחלוטין".
ואיך נראה לך הקליפ החדש?
"הקליפ שעשינו ל'אחכה לך' נבחר פעם כקליפ הכי הזוי שהיה בישראל, ואולי הקליפ החדש יגיע למקום השני. אנשים שראו אותו שאלו אותי איך העזתי. לא הרבה זמרות בנות 55 קמות ועושות דבר כזה. אפילו הילדים שלי הופתעו. אני נחשבת שמרנית ושפויה, ופתאום מגיע הדבר הזה. אחד מהם היה נבוך לראות אותי נכנסת לעור של דמויות ילדותיות. הוא שאל אותי 'את בטוח מוציאה את זה ככה? אני עוד צריך ללכת לבית ספר'".
אם היית יכולה להגיד משהו לדפנה הצעירה, מה זה היה?
"בגיל צעיר הבנתי שדברים קורים לטובה, וכשאתה מבין את זה כבר בגיל צעיר וחי לפי זה - אין יותר צורך להסתכל אחורה, אז אני גם לא מרגישה צורך להגיד משהו לדפנה הצעירה. היתה פעם איזו תוכנית טלוויזיה שהייתי אמורה להנחות. צילמתי פיילוט וזה נפל. כולם סביבי התבאסו, חוץ ממני, ואז היא עלתה עם מנחה אחרת וזה היה נוראי, מה שהמחיש שוב שהכל לטובה".
"זה תיאור קצת אידילי. ברור שגם אני מתרסקת. יש קשיים, יש התלבטויות ויש בכי - אבל במינונים פחותים".
מישהו סיפר לך פעם שהתאהב או אפילו איבד את בתוליו לצלילי שיר שלך?
"חיתנתי זוג לצלילי 'אחכה לך'. כל כך התרגשתי, שנשבעתי שלא אעשה את זה שוב. זה היה מרגש מדי".
עם איזה שיר את הלכת לחופה?
"אני לא זוכרת כלום. החתונה היתה באזור האירוויזיון, וכולם רצו תמונות, אז הייתי עסוקה בלהצטלם כל הערב. אולי אנחנו צריכים להתחתן עוד פעם".