אם תצלחו את שני השלישים המייגעים של "פליישמן בצרות", תגלו שזה שווה את זה

    על פניו, "פליישמן בצרות" עתיר התשבחות הוא עוד ספר על משפחה אמריקאית מתפוררת. למרות זאת, לא קל לצלוח את חלקו הראשון של הספר. 200 העמודים הראשונים מתנהלים בעצלתיים, גם אם שופעים שנינויות. רק בשליש האחרון שלו הוא מתחיל להיות ממש טוב

    • טאפי ברודסר-אקנר
    מיטיבה לשרטט את רגעי השפל של זוגיות. טאפי ברודסר-אקנר (צילום: אלי סמית')

    מסקר שנערך בספטמבר 2020 עולה כי אחד מכל שלושה תושבים בניו יורק גילה סימפטומים של דיכאון מאז שהחלה הקורונה. אפשר להאשים את המגפה, אבל רצוי דווקא להסתכל גם על הנתונים שהגיעו לפניה - והם מאוד דומים. ב-2018 פרסמה רשת NBC תוצאות מחקר, לפיו 41 אחוז מתושבי העיר סובלים מהפרעות שינה ו-32 אחוז מהשמנת יתר. ניו יורק, על תדמיתה הנוצצת, יכולה להיות מקום מאוד בודד. "אם נתפסת בין הירח לניו יורק סיטי, הדבר הכי טוב שתוכל לעשות הוא להתאהב", מפזם בנוגות כריסטופר קרוס בשיר המפורסם "Arthur's Theme".

    ומה קורה אם אין לך אהבה בניו יורק סיטי?

    ספרים, מחזות וסרטים רבים נכתבו לאורך השנים על ההווי היהודי-ניו יורקי, המשלב בין חיי מין עשירים לעצבות מדכדכת, בין אינטלקט רוחני לריקנות רגשית, מ"מה מעיק על פורטנוי" ושרשרת ספריו האחרים של פיליפ רות, דרך "פריץ החתול" של ראלף באקשי וסרטיו המתוסבכים של וודי אלן ועד היצירה המודרנית ביותר שנכתבה בימי הטרום-קורונה - "פליישמן בצרות" של עיתונאית הניו יורק טיימס טאפי ברודסר-אקנר.

    טובי פליישמן הוא רופא בן 41, שיחסיו עם רעייתו רייצ'ל הגיעו, כך נראה, לנקודת אל-חזור. אם לא די בכך שרייצ'ל מתעללת בו ביחסה הנוקשה ובפטרונות שלה (כסוכנת שחקנים היא מרוויחה יותר ממנו, מה שמאפשר לה לשלוט בהסכם הגירושין הממשמש ובא), היא גם לא מכבדת את הסכם המשמורת ביניהם וביום בהיר אחד נעלמת. טובי מנסה מצד אחד ליהנות מהרווקות המחודשת, מזיין כל דבר שזז ומתמכר לחופש שאמור להגיע, אבל החופש לא בא משום שעכשיו הוא תקוע עם שני ילדים שעדיין לא עיכלו את הגירושים הטריים, והרבה רגשות זעם כלפי פרודתו הטרייה.

    על פניו, מדובר בעוד ספר תמים על משפחה אמריקאית מתפוררת, שלא מצליחה להכיל את הקדמה הטכנולוגית, את עושר המידע ואת המרדף הנצחי אחרי הכסף, אלא שכבר בתחילתו של "פליישמן בצרות" אנו מתוודעים לטכניקה מעניינת שבה נקטה ברודסר-אקנר. נקודת המבט היא, כביכול, של מספר חיצוני כל-יודע, ולפתע מתחיל שימוש בגוף ראשון נקבה, החושף שבעצם מדובר במספרת עדה. בהמשך נגלה שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת, כמה וכמה השלכות על אופיו של הספר, תהיות על גיבורו האמיתי ופינג-פונג של הזדהות עם הדמויות.

    הרומן הזה גרף סופרלטיבים רבים בארה"ב לאחר שיצא ב-2019. כאן הוא נחת ממש לאחרונה, בעיתוי שאפשר להגדירו כמושלם. אחרי הכול, תקופת הקורונה אולי לא יצרה את הקשיים בחיי הנישואין, אך היא בהחלט חידדה והבליטה אותם. לכן, אם "פליישמן בצרות" פגע במטרה עוד לפני כן, בקריאה עכשווית נראה שהוא ממש נכתב עבור התקופה הזאת. אולי טובי לא היה מזיין באותן כמויות, אולי לרייצ'ל היה קשה יותר לברוח, אבל המהות של הדמויות, אופיין וקשייהן נותרת בעינה.

    עוד בוואלה!

    גם מי שמתעב את עמית סגל חייב לקרוא את זה

    לכתבה המלאה
    ספר מצחיק ועצוב, כתוב היטב ושנון. "פליישמן בצרות" מאת טאפי ברודסר-אקנר (צילום: אלי סמית')

    למרות זאת, לא היה קל לצלוח את חלקו הראשון של הספר. 200 העמודים הראשונים מתנהלים בעצלתיים, לעתים בהתפלפלויות מיותרות. חלקה של אליזבת אפשטיין, הדמות המספרת, נראה מיותר לחלוטין עד שמתברר - כצפוי, יש לומר - שיש לו חלק נכבד בעיצוב העלילה.

    בעמוד 228 היא חושפת כיצד בעלה והיא צפו בסדרה מדוברת "שכולם אמרו שהיא נעשית ממש טובה בסוף העונה השלישית, אלא שהיינו רק בעונה השנייה ונתקפנו חרדה קיומית בגלל השאלה אם כדאי לצפות בסדרה מבטיחה שעדיין לא מקיימת. הסכמנו שהתשובה חיובית, שתקווה היא דבר טוב". בלי, ואולי עם כוונה, ברודסר-אקנר סיפקה עדות לספרה שלה. "פליישמן בצרות" הוא רומן שמתחיל להיות טוב ואפילו מצוין רק בשליש האחרון שלו, ממש כמו אותה סדרה. קשיי ההתנעה לא היו פשוטים ובשלב מסוים תהיתי לאן כל זה לוקח אותי. התפנית, ולא במקרה, התרחשה כשהבנתי שממש כמו בספר מתח ובחיים בכלל, מתחת לפני השטח הדברים אינם כפי שהם נראים תחילה.

    כאן יש לומר בהגינות: הרומן הזה שופע שנינות גם ברגעים שבהם קשיי הצליחה גדולים במיוחד. ברודסר-אקנר מיטיבה לשרטט את רגעי השפל שנוגעים לזוגיות של כולנו - הכעס, הטינה, חוסר ההכלה וחוסר ההבנה והאמפתיה לנקודת המבט של בני הזוג. "גירושים לא הופכים אותנו לפחות נשואים", אומרת אחת הדמויות ומזכירה לכולנו את המשפט הידוע לפיו לא צריך לדעת עם מי להתחתן, אלא ממי להתגרש.

    האם "פליישמן בצרות" הוא "יצירת מופת", כפי שכינו זאת ב-NPR? לא בטוח. זהו ספר מצחיק ועצוב, כתוב היטב ושנון עם מנטרה פמיניסטית סמויה ולא מעיקה המחלחלת אט-אט. אני עדיין סבור שחציו הראשון ארוך ומנסה להעמיק יתר על המידה. אלא שכפי שהמחברת עצמה כתבה - תקווה היא דבר טוב. כשמגיעים לחלק השני מגלים שהיא גם משתלמת.


    "פליישמן בצרות" / טאפי ברודסר-אקנר. מאנגלית: טל ארצי. הוצאת תכלת, 378 עמודים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully