הבמאי והחוקר יהודה ג'אד נאמן ("מסע אלונקות") הלך לעולמו בגיל 84

    הבמאי חתן פרס ישראל לקולנוע, יהודה ג'אן נאמן, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. בין היתר ביים את "מסע אלונקות". אבי נשר ספד לו - "סרטיו הקדימו את זמנם. הוא לא היה במאי קולנוע, אלא חוזה קולנוע. אני מצדיע לו"

    • ג'אד נאמן
    וואלה! תרבות
    ג'אד נאמן (צילום: שי אוקנין)

    הבמאי, החוקר וחתן פרס ישראל לקולנוע, יהודה ג'אד נאמן, הלך לעולמו בגיל 84 אחרי מאבק במחלת הסרטן. משפחתו מסרה: "ג'אד אהובנו נלחם במחלת הסרטן עד הרגע האחרון, כפי שנלחם כל חייו על מה שאהב והאמין בו. הוא אהב את החיים ולא הפסיק ליצור, לחלום ולקוות. ביום חמישי האחרון נערכה קריאת תסריט לסרט שעמד ליצור יחד עם עמית ליאור, דן רונן ומורן עובדיה על פוסט טראומה לאומית ומלחמת יום כיפור. ההקראה, בהשתתפות שחקנים תועדה וג'אד הספיק לראות חלק מחלומו מתגשם. הוא נלחם על עשיית הסרט עד נשימתו האחרונה. הוא ישאר חקוק בליבנו".

    שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ספד לו: "יהודה תרם תרומה משמעותית לקולנוע הישראלי והביא למסכים סיפורים אנושיים מרגשים וייחודיים וחשף אותם לכלל העם".

    נאמן התפרסם לראשונה בזכות סרטו העלילתי הראשון, "מסע אלונקות" משנת 1977. הסרט, בכיכובם של גידי גוב, מוני מושונוב, דליק ווליניץ ודובל'ה גליקמן הציג את סיפורו של טירון העובר מסכת טרטורים, שבסופו של דבר מביאים להתאבדותו. הסרט עורר סערה וצה"ל אף ניסה למנוע את פרסומו, אך בסופו של דבר הסרט הפך לחלק מערכת ההדרכה של צה"ל בנושא מניעת התאבדויות.

    לאחר מכן מונה נאמן לראש החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, שם נחשב למי שזרע מהפכה בחוג, בתכני הלימוד ובגישה חדשה לקולנוע ישראלי פופולרי. בעשייתו הקולנועית, המשיך נאמן לביים סרטים ופרויקטים שנויים במחלוקת, שעסקו במלחמה על היבטיה השונים, כפי שמדגימים סרטים כגון "רחובות האתמול" משנת 1988 שעסק ברצח פוליטי, ופרויקטים כגון "פסטיבל הסרטים לזכויות אדם" שהתקיים בשנת 1999.

    בשנת 1979 היה נאמן מיוזמי הקמת הקרן לקולנוע ישראלי. בשנות ה-90 עסק בעיקר במחקר בקולנוע, כשמאמרים כמו "מימד האוטופיה בקולנוע הישראלי", העוסקת בקולנוע הישראלי כמייצג ההיסטוריה הלאומית של ישראל, זוכים לתהודה רבה בקרב תעשיית הקולנוע הישראלי. בשנת 2004-2005 שימש נאמן כמורה לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק.

    עוד בוואלה!

    אנשים מתים בגלל מתנגדי החיסונים, ובחדשות ממשיכים ללטף להם את האגו

    לכתבה המלאה

    בשנת 2006 חזר נאמן לעשיית סרטים, כשיצר יחד עם אירינה ג'מאל את הסרט "דמעת שחרזאדה", העוסק בלהקת מחול עממית של ערבים ויהודים. לאחר מכן יצר עם התסריטאית שירלי רם-עמית ודניאל אביצור את הסרט העלילתי "נוזהת אל-פואד", בכיכובם של מוחמד בכרי, יעל הדר ואפרת גוש. הסרט זכה בפרס חדשנות קולנועית בפסטיבל סירקיוז שבארצות הברית ולביקורות של אישים כמו העיתונאי טום פרידמן.

    בשנת 2008 יצא סרטו התיעודי "זיטרה" ("מחר" בצ'כית), העוסק בהפקת תיאטרון של תלמידי עירוני א' אודות מאנקה אלטר, ניצולת מחנה טרזין. הסרט עובד על פי מחזה של אליענה שכטר. ב-2016 יצא סרטו התיעודי "למדבר", שעסק במשה סלע, ממקימי יוטבתה ופעיל למען הבדואים.

    ב-2009 זכה נאמן בפרס ישראל לקולנוע. חבר השופטים נימק את החלטתו וכתב כי ג'אד "הטביע את חותמו בצמתים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי מאז שנות ה-60. השילוב הייחודי של אמן והוגה דעות בא לידי ביטוי במורכבות, בליריות, בהומניזם המובהק שלו ובעומק יצירתו האומנותית והאקדמית. שילוב זה מייחד את עבודתו גם כפדגוג בהוראת הקולנוע". בנוסף ציינו השופטים כי רבים מתלמידיו של נאמן "היו ליוצרי סרטים וחוקרי קולנוע מן המעלה הראשונה והשפיעו על הקולנוע הישראלי בשנות האלפיים".

    בשיחה עם וואלה! ספד לו הקולנוען אבי נשר "ג'אד נאמן היה לא רק במאי קולנוע נהדר אלא גם אחד מעמודי התווך של דור יוצרי קולנוע ישראלי מרתק בשנות השישים והשבעים, שבעצם ביסס את התשתית הרעיונית לקולנוע הישראלי המקורי והמצליח של ימינו אנו", אמר. "ג'אד לא למד קולנוע, הוא למד רפואה, אבל הידע הקולנועי שלו היה אינסופי והרקע הרפואי שלו איפשר לו לרדת לעומקו של המצב האנושי באופן פלאי בעיני. סרטיו תמיד הקדימו את זמנם. בעיני, חברי האהוב ג'אד היה לא רק במאי קולנוע אלא גם חוזה קולנוע, זה שמזהה תהליכים חברתיים ופוליטיים כבר בתחילת התהוותם ונותן להם מבע קולנועי יחודי. אני מוקיר זכרו, מצדיע לתרומתו, וכבר מתגעגע אליו".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully