120 אלף ילדים יישארו בבית, אבל על זה אף אחד לא יריב באולפנים

    בתוך מהדורת חדשות כל כך ארוכה לא הוזכרה ידיעה שעומדת להשפיע על עשרות אלפי ישראלים היום. ככה זה כנראה כשאין איזה מחולל קיטוב או שנאה שאפשר לרתום אליו רייטינג קל. וגם: יכול להיות שראש הממשלה נפתלי בנט שכח את הדברים החשובים שאמר שר החינוך נפתלי בנט?

    בווידאו: שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מדברת עם המפגינים של מעונות היום המפוקחים (סוניה גורודיסקי)

    פחות מעשרים דקות לפני כניסת השבת בירושלים, הפתיע דני קושמרו עם אחד הציוצים הכי מדהימים ו/או חסרי מודעות בדברי ימי הטוויטר. המסר הטקסטואלי היה פשוט: "אולפן שישי. הערב". קידום לגיטימי לתכנית המרכזית אותה הוא מנחה. אלא שהתמונה לצד הציוץ לא השאירה מקום לדמיון. מצד ימין של המסך: עמית סגל. מצד שמאל: מוחמד מג'אדלה. ערבי מול מתנחל, ראש בראש כמו לפני קרב היאבקות ב-WWE. הסאבטקסט כל כך ברור שאין צורך בכלל להציג אותו. כמה מביך.

    בציוץ אחד הצליח אחד המנחים הוותיקים והמוערכים של הערוץ לסכם את תמצית כל מה שרע בתקשורת הישראלית בכלל, ובחדשות 12 בפרט. בלי טיפה קלאס או תחכום. חברת החדשות הגדולה והמשפיעה בישראל אפילו לא מנסה יותר לייצר מצג שווא של עיתונות, והופכת את אחת מתכניות הדגל השבועיות שלה לריאליטי. אבי ניר, הבוס הגדול של קשת, בטח גאה.

    ועכשיו שאלה, שכביכול לא קשורה לפסקאות הקודמות אבל בפועל נגזרת מהן: כמה מקוראי שורות אלה יודעים שהחל מיום רביעי יש עיצומים במעונות היום המפוקחים? סביר להניח שאף אחד מלבד ההורים ל-120 אלף הילדים במעונות האלה. ברשותכם, שאלת המשך: כמה מכם יודעים שהיום החלה שביתה במעונות, ו-60 אלף פעוטות מתחת לגיל 3 יישארו בבית? ולסיום, כמה מכם מבינים שמדובר בארגונים כמו ויצ"ו ונעמת, אליהם מגיעים ילדים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הכי נמוכות, ילדי רווחה וילדים לאימהות יחידניות? איך תדעו? עמית סגל ומוחמד מג'אדלה לא יריבו באולפן על העובדה שהמדינה מזניחה את ילדי הגיל הרך (סביר להניח שלשם שינוי שניהם יסכימו בנושא הזה) ולכן זה לא ראוי לשידור כנראה.

    אלא אם כן בדיוק התעטשתי ברגע הקצר בו הזכירו אתמול במהדורת סוף השבוע של חדשות 12, הנושא אפילו לא הוזכר במשפט. בתוך מהדורה כל כך ארוכה, עם כל הרבה מלל מיותר, לא מצאו לנכון להזכיר אפילו במשפט את הידיעה לפיה החיים של עשרות אלפי ישראלים מחר ישובשו? בערוצים המקבילים אגב השביתה הוזכרה, גם אם לא קיבלה הבלטה מיוחדת, אבל לא במהדורה הנצפית בישראל. יצויין שבאתר האינטרנט של החברה עלתה בשעת לילה מאוחרת ידיעה על השביתה, והאתר אף פרסם במהלך השבת טור של יו"ר נעמת בעניין.

    תגידו, ובצדק מוחלט, שזה לא סקסי. אין פה איזה מחולל קיטוב או שנאה שאפשר לרתום אליה רייטינג קל. זה נכון. זה לא התו הירוק, לא ביבי ולא אלימות בחברה הערבית. אף אחד לא שונא מטפלות של פעוטות בני שנתיים שמרוויחות כ-5,700 שקל ברוטו. יש כאלה שמרחמים עליהן, יש כאלה שתומכים בהן, אבל הרוב ימשיכו להתעלם מהן. ושיהיה ברור, לא רק הן נפגעות אלא הילדים עצמם, והמאבק הוא בראש ובראשונה בשבילם.

    עוד בוואלה!

    כשג'יימס בונד בכה

    לכתבה המלאה

    ראש הממשלה נפתלי בנט יודע את זה. למעשה, ביולי 2019, זמן קצר לאחר שסיים את כהונתו במשרד החינוך, פרסם בנט בעמוד הפייסבוק שלו פוסט לפיו "הגיל הרך הוא הגיל הכי קריטי בפיתוח המנטלי, הרגשי והפיזי של הילד. ילדינו בגיל הרך זקוקים לטיפול הכי טוב והכי מקצועי שיש". בנט הוסיף שמגיל לידה ועד גיל 3 נקבע "במידה רבה" כל עתיד חייו של הילד. מעניין להזכיר את זה שנתיים אחרי, כשבנט עומד בראש מדינה בה ההשקעה הכספית בילדים בגיל הרך עומדת על 2,700 דולר בשנה, בעוד ההשקעה הממוצעת במדינות ה-OECD עומדת על 12,400 דולר. פי 4.5.

    זה בטח לא פחות חשוב מהנאום של בנט באו"ם שנותח מכל הכיוונים למרות שאין לו בדל של משמעות על החיים של אזרחי המדינה. חוסר ההשקעה של המדינה בחינוך ילדי ישראל קצת משמעותית יותר. המצב כרגע במעונות עומד על יחס של שישה תינוקות עד גיל שנה מול מטפלת אחת. לצורך השוואה, הממוצע ב-OECD עומד על מטפלת אחת לארבעה תינוקות. התנאים הקשים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בגנים העירוניים מביאים לתחלופה רבה ולמצבת כוח אדם דלילה. האם זה לא מספיק בשביל לקבל ידיעה במהדורת החדשות?

    לא מצופה שזה יפתח את החדשות לפני ענייני הקורונה או האלימות בחברה הערבית, ואין טענה על חלק המגזין של מהדורת סוף השבוע שהיה משובח כרגיל, כולל כתבה מעולה של גלעד שלמור על רצח חנית קיקוס, שיחה מעניינת עם הבן המוצלח של אבי סינגולדה וגם ריאיון מעולה עם נתן דטנר שלא מצליח לצאת מהצל של החתול שמיל. ועדיין, בשעה שפתחה את החלק החדשותי של המהדורה שהוקדש כמעט כולו למגיפת הקורונה, לא יכלו למצוא מקום לידיעה חדשותית רצינית שתסביר לצופים את המצב שהוביל לכך שעשרות אלפי ישראלים ייאלצו למצוא סידור לילדים, או פשוט שוב לא ילכו לעבודה? איך אמורים "לחיות לצד הקורונה" אם לא מדווחים על מה שקורה בחיים האמיתיים?

    ברביבאי יושבת עם מפגינות מחוץ לביתה. זה לא עזר לעצור את השביתה (צילום: סוניה גורודיסקי, ללא)

    במהדורה המרכזית אמנם התעלמו מהנושא, אבל ב"פגוש את העיתונות" אצל רינה מצליח, התראיינה שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, מי שאחראית בינתיים על מעונות היום (האחריות אמורה לעבור בשנה הבאה למשרד החינוך). השרה נשאלה על דיוני קבינט הקורונה, על החיסיון ועל שעות העבודה הארוכות של המתמחים בבית החולים. נושאים חשובים בהחלט, שנמצאים גם הם על סדר היום. ואז, רגע לפני סיום הריאיון, מצליח שאלה את ברביבאי על השביתה של המטפלות.

    השרה אמרה שהטענות של המטפלות נכונות, אבל אין סיבה לשביתה מכיוון שהיא מתכננת לדבר על הנושא עם שר האוצר. יפה. אחרי כמה ימים של עיצומים בהם הגנים התחילו לעבוד ב-10, אפשר להכריז על הישג: השרה האחראית תדבר עם שר האוצר! בהחלט, המנטרה "באנו לעבוד" מוכיחה את עצמה.

    בהמשך, טענה השרה ברביבאי שהשביתה מגיעה בזמן לא נכון כי אנחנו נמצאים בתקופת הקורונה. רינה מצליח המנוסה הצליחה עוד לעקוץ ולהזכיר שאנחנו נמצאים כבר שנתיים לתוך המגיפה ואי אפשר לדחות את הטיפול בשוטף, אבל ברביבאי לא התרגשה, ורק אמרה שהיא מקווה שהשביתה תסתיים בהקדם. נו ברור. באנו לעבוד, לא לשבות.

    גילוי נאות: הח"מ יבלה היום עם בת השנתיים שלו בבית, אך תומך במאבקן של המטפלות ועובדות מעון נעמת הנפלאות

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully