השבוע יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשנת 2021, לרבות בתחום הספרות, בו יוענק הפרס ביום חמישי, 120 שנה לאחר שהוענק פרס הנובל הראשון לספרות. כמדי שנה, בורסת הספקולציות בנוגע לזוכים הפוטנציאליים מעוררת עניין רב, ואתרי ההימורים רוחשים. פרס נובל לספרות מוענק על ידי האקדמיה השוודית (כמעט) בכל שנה החל משנת 1901 לסופר שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר, בעלת נטייה אידיאליסטית". בעקבות מגיפת הקורונה, השנה חתני וכלות הפרס יקבלו את המדליות שלהם במדינותיהם בדצמבר.
נכון לזמן פרסום שורות אלה (ראשון בצהריים) גם בסוכנות ההימורים Ladbrokes וגם באתר Nicerodds מעריכים כי המועמד המוביל לזכייה בפרס נובל לספרות הוא הסופר והמתרגם היפני הפופולרי והמוערך הרוקי מורקמי, שנחשב כבר כמה שנים למועמד מוביל לזכייה פרס. זאת לאחר שכבר זכה בלא מעט פרסים ובהם פרס הפנטזיה העולמי, פרס פרנץ קפקא ואף פרס ירושלים. מורקמי בן ה-72 חתום בין השאר על הספרים "יער נורווגי", "קורות הציפור המכנית", "קפקא על החוף" ו"הרג קומנדטורה". ספריו היו לרבי מכר ביפן וברחבי העולם לאחר שתורגמו למעל ל-50 שפות. הוא גם תרגם מאנגלית ליפנית ספרים מאת קארבר, סלינג'ר ועוד.
אחרי מורקמי, מובילים באתרי ההימורים לזכייה לפרס הנובל לספרות, נכון לשלב זה: הסופר הקנייתי נגוגי וה ת'יונגו; המשוררת, המסאית והמתרגמת הקנדית פרופ' אן קרסון; הסופרת והמחזאית הרוסייה ממוצא יהודי לודמילה אוליצקיה; הסופרת, המשוררת ומבקרת הספרות הקנדית מרגרט אטווד; והסופרת, המבקרת והמחזאית הצרפתיה מריסה קונדה. אף יוצר ישראלי לא מופיע ברשימות ההימורים המובילים של שני אתרים אלו.
יצויין כי ההימורים הללו מתבססים על ניחושים והערכות בלבד, שכן דיוני האקדמיה השוודית ואפילו רשימת המועמדים שהוגשו חסויים למשך 50 שנה - כך שאין לציבור למעשה שום דרך לדעת מי באמת מועמד השנה או על מי גברו הזוכים בשנים הקודמות.
שאלנו תשעה עיתונאים, מבקרים ויוצרים בספרות הישראלית מה ההימורים שלהם - חלקם העדיפו לוותר על הימור ורק לציין מה משאלת לבם. "ועדת הנובל בספרות נוטה בשנים האחרונות לבחור או סופרים ששמם לא ידוע לרבים, מעין פריצת המובן מאליו, או סופרים בעלי מטען זהותי או פוליטי כבד", אומרת לוואלה! תרבות שירי לב ארי, עיתונאית לענייני ספרות. "סביר להניח שזה יקרה גם השנה, לא שיש משהו רע בזה - לפעמים זה שולח אותך לקרוא סופרים שלא היית מעלה על דעתך לקרוא קודם. והנובל, יש לציין, גם הזניק את הקריירה של סופרת מעולה כמו אולגה טוקרצ'וק, שספריה החלו להיות מתורגמים לעברית".
"מי הייתי רוצה שיזכה? הרוקי מורקמי, שגם מופיע בראש רשימות ההימורים, מה שעדיין לא מבטיח דבר. מורקמי כותב אחרת; העולם שלו ריאליסטי ומופרך בו זמנית, אבל זה העולם שאנחנו חיים בתוכו, עולם משתנה ודחוס שבו הגיבורים - בעקבות קפקא - חווים תלישות במידה זו או אחרת. הגיבורים שלו הם החלק בתוכנו שלא מתברג עד הסוף עם העולם. וגם אם יש תחושה שקראת מורקמי אחד - קראת את כולם, עדיין הוא יוצר מקורי ואלגנטי שבספרים שלו אפשר להרגיש את הלב הפועם של העולם, והם מצליחים לגשר בין תרבויות ובין דורות. חיץ מזה שמורקמי הוא בעיקר מספר סיפורים מוכשר מאין כמוהו, שיודע לטוות עלילות קסם". דורי מנור, משורר ועורך הוצאת ה-21, מצטרף לניחוש ובוחר גם הוא במורקמי. "מנחש: מורקמי. מקווה: דליה רביקוביץ, אלן גינזברג, סילביה פלאת (לקוות מותר גם למתים, לא?)", מסר מנור. יוצרים מתים אינם יכולים לזכות בפרס.
בני ציפר, עורך מדור "תרבות וספרות" של הארץ, מהמר אחרת. "מרוב פחד מהפוליטיקלי קורקט יבחרו בוודאי במשורר טרנסג'נדר אפגני או באסיר פלסטיני שכותב שירי שהידים על מחברות שהוברחו מהכלא", הוא אומר. "אני יכול לומר מי הייתי רוצה שיזכה: הסופר האנגלי האירי המופלא קולם טויבין, שהוא גם בעל סגנון צלול מאין כמותו וגם בעל טווח נושאים אדיר ברומנים שלו וסקרנות אינטלקטואלית שנותנת לספריו עומק נפלא".
יובל אביבי, עורך ומגיש מגזין הספרות "מה שכרוך" עם מיה סלע בכאן תרבות מציע את קרל אובה קנאוסגורד. "בניגוד לנטייה של ועדת הנובל בשנים האחרונות לבחור בשמות מפתיעים ובלתי צפויים כדי שכולנו נשמוט את הלסת ברגע ההכרזה - קנאוסגורד הוא בחירה עדכנית, משמעותית, מוכרת ורלוונטית לקהל הקוראים הבינלאומי, שגם הולמת את הסטנדרטים הספרותיים של הפרס, כמי שעומד מאחורי המהלך הספרותי המרכזי של השנים האחרונות, שהתגלה כמרתק בצורה מפתיעה לקוראים וקוראות כמעט מכל מקום בעולם", הוא אומר. "ואם לדבר במונחים שיקלעו לנהמת לבם של השופטים שבחרו משום מה בדילן לפני כמה שנים - הוא גם הרוק סטאר של עולם הספרות הגלובלי". גם ד"ר סיגל נאור פרלמן, חוקרת ספרות ומשוררת, בוחרת בסופר הנורבגי.
אלעד זרט, משורר ועורך הספרות של ידיעות אחרונות, סבור שהפרס עשוי ללכת לסופרת הקנדית מרגרט אטווד ("סיפורה של שפחה", בין היתר). "הנובל כבר לימד לא פעם ולא פעמיים על הניתוק בין ועדת הפרס למתרחש בעולם הספרות, ואולי לא על הניתוק אלא על אפקט ההפתעה וחוסר הוודאות והסובייקטיביות שבתחום. כך שלא נותר לנבא דרך 'משאלת לב', ואם אני נדרש לאחת שכזאת אני מהמר על מרגרט אטווד", הוא אומר. "קשה לחשוב על סופרת מקורית ומסקרנת, פורצת דרך ומתוחכמת כאטווד. דווקא היום. דווקא עכשיו, בעידן הקורונה ומשבר האקלים". המשוררת, הסופרת והמתרגמת טל ניצן מסכימה איתו: "מרגרט אטווד כמובן. כי כל כך הגיע הזמן".
ירין כץ, בעל הבלוג "קורא בספרים", בחר בג'מייקה קינקייד. "סופרת מצוינת וראויה", כדבריו. ואילו אריק גלסנר, מבקר בידיעות אחרונות, אומר כי הוא "לא מחבב את ההימורים האלה. אני רק יכול לומר שמהסופרים הפעילים שאני מכיר אני הכי מעריך את קנאוסגורד, [מישל] וולבק ו[ג'ונתן] פראנזן. הם אלה שכותבים דברים רלוונטיים ומעניקים לספרות את התחושה שהיא משמעותית ונחוצה באמת לחיים ואינה פרפראות וקישוט ומשחק אסתטי גרידא".
בשנה שעברה זכתה בפרס המשוררת הקנדית-יהודיה לואיז גליק, "על קולה הפיוטי באופן שלא ניתן לטעות בו, אשר עם יופי מוקפד הופך את הקיום הפרטי לאוניברסלי", כפי שנימקו השופטים. בשנה שלפני כן זכו שני סופרים בבת אחת על השנים 2018 ו-2019: הסופרת הפולניה אולגה טוקרצ'וק והסופר והמחזאי האוסטרי פטר הנדקה, בהתאמה. הסיבה לפרס הכפול היא שב-2018 בוטל הפרס היוקרתי לראשונה מאז 1943, בעקבות משבר שפרץ באקדמיה השוודית ונגע בין השאר לתקיפות מיניות והתפטרות חברי אקדמיה. בשנת 2017 זכה בפרס הסופר הבריטי קזואו אישוגורו, ולפני הוענק הפרס במפתיע לזמר והיוצר האמריקני בוב דילן. הישראלי היחיד שזכה בפרס הוא ש"י עגנון. הוא הוענק לו ב-1966 לצד המשוררת הגרמנייה נלי זק"ש.