מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 13, אודי סגל, הרים אמש (רביעי) כתבה חשובה על המאבק המתמשך בין קצא"א לבין השכל הישר ועתיד האנושות. סגל הגיע להקשיב, ולתת לצופה להחליט בעצמו מי הטובים ומי הרעים בסיפור הזה. מי שנבחר להעיד לטובת קצא"א הוא מנכ"ל החברה איציק לוי. ייתכן כי מדובר באדם טוב ואיש נחמד, לעולם לא באמת נדע, כי ברגע שהוא פותח את הפה כדי לסנגר על קו הנפט הסודי שלו, הוא נשמע כמו פארודיה על נבל מסרטי ג'יימס בונד. מאז "גבעת חלפון אינה עונה" לא נראתה על המסכים כזאת אובססיה לזהב שחור. אם זה לא היה עצוב (ומפחיד) זה היה מצחיק.
הכתבה הייתה חסרה לא מעט פרטים חשובים, כמו למשל שלמרות ההבטחות של לוי שלא יהיו שום תקלות בקו המתוכנן, רק באוגוסט האחרון דיווחה קצא"א עצמה על "דליפת דלק קטנה" שבעקבותיה זוהמו 800 טון קרקע במועצה אזורית חוף אשקלון. בקטנה, כן? בגלובס דיווחה כתבת הסביבה שני אשכנזי שלפי נתונים רשמיים של קצא"א נמצאו 15 תקלות מדווחות באתרי החברה בעשור האחרון בלבד. בנוסף, מאז שנות התשעים נרשמו עוד 19 תקלות. אלה הן רק התקריות המדווחות לציבור. תזכורת: מספיקה דליפה של אחוז אחד ממיכלית נפט במפרץ אילת כדי להשמיד את שונית האלמוגים באילת, ולמעשה את כל התיירות הימית בעיר. מדובר בגזר דין מוות כלכלי לתושבי העיר, לא פחות.
סגל נתן ללוי לברבר משפטים פטריוטיים כאילו בלעדיו אזרחי ישראל ייאלצו לרכוב על גמלים לעבודה ויחזרו לקרוא ספרים לאור עששיות. זו הייתה הרמה להנחתה שסגל פספס, ולא הציב בפניו את ההודעה של משרד האנרגיה שקבע כי העסקה החדשה "אינה נדרשת למשק האנרגיה הישראלי". למי היא כן נדרשת? אנחנו לא באמת יודעים, כי ההסכמים חסויים.
מה שאנחנו כן יודעים זה שקצא"א אחראית לאחת הפגיעות האקולוגיות הגדולות בתולדות המדינה, כאשר רק שלשום הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מראשיה בגין זיהום שמורת עברונה. זאת במקביל לכתב אישום שהוגש ב-2015 נגד החברה על פגיעה ללא היתר באלפי אלמוגים במפרץ אילת. אלה האנשים שמבקשים שנסמוך עליהם עם העברה של 70 מיכליות נפט בישראל מדי שנה, אם לא יותר. האם הייתם נותנים לקבלן של אולמי ורסאי לבנות לכם רצפה חדשה בבית? או שאולי הייתם מוכנים לנסוע במחלף חדש שנבנה על ידי המהנדסים של גשר המכביה?
הכתבה הייתה חשובה מעצם היותה. בדיוק בשביל זה יש מהדורת חדשות, כדי לבאר ולהנגיש לציבור הצופים את הדברים החשובים שעומדים על סדר היום הציבורי. מדובר בעסקה ששווה מאות מיליוני ואולי אפילו מיליארדי דולרים, לעולם כנראה לא נדע כמה יגיע למשק הישראלי וכמה לידיים פרטיות, אבל בכל מקרה - האם יש סכום ששווה את הבריאות שלנו או את עתיד ילדינו?
העובדה שבאותו שבוע בו ראש הממשלה הבטיח בפני העולם כולו שישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050 לא מתיישרת עם ההסכם החדש. דמיינו אדם שמכור לסיגריות שמבטיח שעד שנת 2050 הוא יפסיק לעשן בכלל, ואז חותם על הסכם לרכישת 80 פאקטים של נובלס בשבוע. "אנו יודעים שההיסטוריה תשפוט את תגובת הדור שלנו לאיום הזה - לא לפי מידת השאפתנות שלנו, אלא לפי הצעדים המעשיים שאנו נוקטים", הכריז בנט השבוע בוועידת האקלים, וההסכם עם האמירויות הוא מעשה חסר אחריות מכל הבחינות.
הכתבה הייתה מבלבלת, כשסגל, בתפקיד העיתונאי הרציני, נמנע מלהביע את דעתו בנושא. לא מן הנמנע שהצופה הממוצע אפילו לא הבין מה הבעיה עם ההסכם המדובר, ואולי השתכנע מצילומי היח"צ המרהיבים של הכבאים ואנשי משמר החופים של קצא"א שהכל תחת שליטה. אלא שעיתונאי טוב לפעמים לא צריך שום דבר מעבר לזוג עיניים טובות. למזלם של הצופים, העיניים של אודי סגל עבדו נהדר אתמול, כשהן זיהו את נזקי הקורוזיה בקרקעית הצינור שאמור להעביר טונות של נפט גולמי בתוך שטח ישראל. לוי לא התרגש והסביר שזה סתם נזק חיצוני, אך התמונות של החלודה המתקלפת הזכירו שמדובר בצינורות בני 60 ומעלה. סגל לא היה צריך לומר כלום, מספיק להסתכל על הצינורות כדי להבין שמדובר בכרוניקה של אסון אקולוגי ידוע מראש.