בתחילת החורף הקודם, בישרה נטפליקס שבמהלך התקופה הקרובה היא תציג מדי שבוע סרט חדש מבית היוצר שלה. שירות הסטרימינג גם סיפק בהזדמנות זו טעימה מהתוצרת, ואת מירב הדגש שם על מה שהסתמן כלהיט הכי אטרקטיבי בתפריט - "הודעה אדומה".
נטפליקס נפנפו בקומדיית הפעולה וההרפתקאות הזו כי היא מהווה מפגש פסגה של שלושה מן הכוכבים הגדולים בעולם הבידור האמריקאי: דוויין ג'ונסון, ריאן ריינולדס וגל גדות, שהיא לא רק השחקנית הישראלית הכי עסוקה בהוליווד, אלא אחד השמות הכי בולטים ולוהטים כרגע בתעשייה, נקודה.
בסוף השבוע עלתה ההפקה עטורת הכוכבים בנטפליקס, וכך התגלה כי שלושה פלוסים לא בהכרח מייצרים יחדיו אפקט מחשמל. נראה כי שירות הסטרימינג התכוון להשתמש ב"הודעה אדומה" כדי לייצר לעצמו סדרת סרטים חדשה משלו, אבל זו אינה משימה פשוטה. לא סתם אמזון השקיעו לאחרונה הון תועפות בקניין הרוחני של סרטי ג'יימס בונד - קל הרבה יותר לקנות מותגים קולנועיים מאשר לבנות אותם מאפס.
אפשר להשתלט על משהו קיים, אפשר להמציא משהו מקורי משלך, ויש כמובן גם את פתרון הביניים: לייצר חיקוי לא מוצלח של משהו מוצלח. "הודעה אדומה" בוחר בדרך הזו. הוא מתחיל כמו "משימה בלתי אפשרית" לעניים ואז הופך ל"אינדיאנה ג'ונס" מעלי אקספרס.
התסריט מותח עד הקצה את המושג שהתפרסם הודות להיצ'קוק - המקגאפין. כלומר, כלי תסריטאי כלשהו שבתוך ההיגיון הפנימי של הסרט מניע את הגיבורים לפעולה ולעתים אף מטריף אותם ממש, אך למעשה הוא מטופש לחלוטין, אין לו כל חשיבות ואפשר היה באותה מידה להחליף אותו בכל דבר אחר. מי זוכר אחרי מה רודפים ב"האיש שידע יותר מדי" וב"מזימות בינלאומיות"? למי אכפת.
הפעם, המקגאפין מתגלה כשלוש ביצי זהב יקרות ערך ועתיקות, שמסתובבות בעולם אלפי שנים לאחר שניתנו במקור כמתנה לקליאופטרה - אותה מלכה שגל גדות תגלם בקרוב בסרט חדש על אודותיה. כיוון ש"הודעה אדומה" מתיימר להיות קומדיה מודעת לעצמה, הוא מתייחס לכך שמדובר בתירוץ עלילתי קלוש ואף מאזכר ישירות את מושג המקגאפין, אבל מודעת עצמית לא בהכרח מחפה על הדבשות שלך.
מאחורי המצלמה עמד רוסון מרשל ת'רבר, שאמנם ביים בעבר את יצירת המופת (לא בציניות) "דודג'בול", אבל היצ'קוק הוא לא. זה שיתוף הפעולה השלישי שלו עם ג'ונסון, ואף אחד מהם לא היה מוצלח במיוחד. סרטם הקודם, "גורד שחקים", היה מעין חיקוי זול ונשכח של "מת לחיות", וגם ב"הודעה אדומה" אין טיפה של תנופה ושאר רוח, ונראה שביימה איתו אינטליגנציה מלאכותיות, שהזינו לתוכה קודים מכל סרט שאי פעם נעשה, אך לא הצליחו להנחיל בה הומור, אירוניה וברק.
"הודעה אדומה" ניצב כסרט היקר בתולדות נטפליקס, עם תקציב של 200 מיליון דולר, ולא ברור על מה הם בוזבזו, חוץ משכר השחקנים והשחקניות. כמו "גורד שחקים", גם כאן כל הנופים והרקעים אינם אלא יצירי מחשב גנריים וכעורים, והתוצאה נראית כמו משחק הרפתקה ממוחשב משנות התשעים.
התסריט מקושקש כמו חביתה. קשה כמובן להתרגש מן המרדף אחר הביצים, וקשה גם להתחבר לדמויות, שהן ערימה של קלישאות. ריינולדס מגלם גנב אמנות שמתרוצץ ברחבי תבל בעקבות הפריטים העתיקים וג'ונסון את השוטר שדולק אחריו, וכמובן שמתברר כי שניהם בורחים בסופו של דבר מאותו דבר בדיוק - תסביכי אב. לתוך הדינמיקה הזו נכנסת גם צלע שלישית, אשת מסתורין בגילומה של גדות, ונראה שהיא קיימת רק כדי לסמן וי על משבצת "הדמות הנשית". אין לה שום עומק ומלכתחילה גם שום נפח.
השבוע התבשרנו כי גדות תגלם את המכשפה הרעה בעיבוד חדש של "שלגייה" - ההפך המוחלט מתפקיד גיבורת-העל ומצילת העולם שבו התפרסמה ב"וונדר וומן". ב"הודעה אדומה" היא עושה את הצעדים הראשונים לעבר הצד האפל. הדמות שלה אינה נבלית קלאסית, אבל בהחלט לא ילדה טובה ירושלים. כמו ג'ונסון וריינולדס, גם השחקנית הישראלית עושה את המיטב עם הדמות הזו, אבל אין לה עם מה לעבוד. כיאה לאופיו החקייני של הסרט, הסצינה הראשונה בהשתתפותה דומה להפליא לכניסה הדרמטית שלה ב"באטמן נגד סופרמן", והמשך הקשת העלילתית שלה עבשה גם כן.
למרות הסקס-אפיל של גדות, המתח המיני האמיתי בסרט הוא בכלל בין שני הגברים. ברור לחלוטין שיש משיכה הומו-אירוטית בין הגנב והשוטר, שגם פעם אחר פעם מוצאים עצמם בסיטואציות אינטימיות. "הודעה אדומה" אפילו רומז לכך באופן ישיר למדי, אבל כמובן שלא מעז לממש את התשוקה בין הדמויות בגילומן של ג'ונסון וריינולדס. אחרי הכל, מדובר בתוצר שהופק כדי למשוך קהלים רחבים בכל העולם, והדבר האחרון שנטפליקס רוצה הוא חרמות בכל מיני מדינות בגלל תכניו.
גם כשיש בו ניצוצות, הסרט בורח מהם כמו מאש. בסופו של דבר, הוא מתגלה כרגע שפל נוסף בתולדות המפוקפקות של סרטי המקור של נטפליקס, ורגע שפל נדיר בקריירה ההוליוודית של גל גדות, שעד כה הטילה ביצי זהב. לו היה קבוצת כדורגל, "הודעה אדומה" היה מוצא עצמו עמוק מתחת לקו האדום.