הוא נחשב לאחד המוזיקאים הישראלים המהוללים בעולם. בהתחלה הוא סירב לקרוא תווים

פסנתרן הג'אז עומרי מור רק בן 37 וכבר שנים הוא נחשב לאחד המוזיקאים המבריקים בישראל ומחוצה לה. בריאיון מיוחד לקראת השתתפותו בפסטיבל "חשיפה בינלאומית" הוא מספר על הדיכאון כשלא יכל לנגן, על העבודה עם עידן רייכל ועל ההחלטה לא לכבול את עצמו מבחינה סגנונית

יותם זיו
24/11/2021
פרץ בגיל מוקדם. מור(צילום: יוסי צבקר)

מעט מאוד ילדים בגילאי 14 מתחילים להופיע באופן קבוע בפני קהל. רק בודדים, אם בכלל, זוכים להופיע מדי שבוע בדואט עם הסקסופוניסט האגדי ארני לורנס שניגן בין היתר עם דיזי גילספי וקלארק טרי. ככה בדיוק התחילה הקריירה המוזיקלית של הפסנתרן עומרי מור, שכבר מילדות בלט ביכולותיו המוזיקליות הייחודיות. כיום, כאשר הוא רק בן 37, מור הוא אחד המוזיקאים המוערכים ביותר בישראל, כאשר עמיתיו לתחום מכנים אותו "גאון" ו"תופעת טבע". מור ניגן עם הכוכבים הגדולים של הג'אז הישראלי אבל לא עצר שם. עד כה, הוא ניגן בין היתר עם יוני רכטר, עידן רייכל, שלמה גרוניך, מירי מסיקה, שי צברי ואסתר רדא. השבוע, לקראת הקלטת אלבומו השני, יופיע מור עם ההרכב החדש שלו בפסטיבל "חשיפה" (שייפתח הערב), שבאופן עקיף, וללא ידיעתו, היה אחת הסיבות לייסודו של הפסטיבל שמציין השנה יום הולדת 12.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל

עומרי מור גדל בירושלים והחל לנגן בפסנתר בגיל 7 בעקבות אחיו הבכור. "ההורים שלי קנו אורגן לאחי ואני התחלתי לנסות לנגן כל מה ששמעתי", מספר מור לוואלה! תרבות. עבור ילד בכיתה ב', מה ששמע הכי הרבה היו מזמורים בקבלת השבת. "הקטעים הראשונים שניגנתי היו 'תורת השם תמימה' ו'חדר קטן'". בגיל 12 אחרי שהספיק לנגן משמיעה יצירות של באך ומוצרט, החל ללמוד באופן מסודר אצל מורה עם אוריינטציה קלאסית. באותה התקופה נחשף מור לאלבום המופת של פסנתרן הג'אז אוסקר פיטרסון ונשבה בקסמו.

אלא שאז צצה בעיה. הפסנתרן הצעיר לא רצה ללמוד תווים. "היה לי קושי גדול ואפילו התנגדות לתווים, לא הבנתי למה אם אני כבר מנגן משהו, חשוב שאדע לקרוא את העיגולים השחורים האלו על דף הנייר", הוא מסביר. כיום, מציין מור, המצב טוב בהרבה: "אני קורא תווים, ברמה סבירה בהחלט, אבל עדיין כשאני מלחין כיום, אני לרוב מקליט לעצמי וכותב צ'ארט כללי כאשר את החלק שלי אני לא כותב וזוכר אותו בעל פה".

מי שאחראי ליכולת של מור לקרוא ולכתוב תווים הוא פרופ' בנימין אורן, אחד מבכירי המוזיקאים הקלאסיים בישראל, בוגר בית הספר ג'וליארד היוקרתי בניו יורק שמלמד באקדמיה בירושלים מאז 1962. החיבור בין השניים היה עמוק לא רק מבחינה מוזיקלית וגם כיום, כשאורן מתקרב לגיל 92, מור ממשיך לקחת אצלו שיעורים. למרות שחלפו 25 שנים, פרופ' אורן לא שוכח את הפעם הראשונה שפגש את תלמידו: "בפעם הראשונה ששמעתי אותו הוא עשה עלי רושם אדיר. הוא ניגן נוקטורנו של שופן משמיעה בלבד בלי לדעת לקרוא תווים. עומרי הוא מוזיקאי ייחודי והוא לא דומה לאף אחד. הוא שואב את ההשראה שלו מהעולמות הקלאסיים, הוא מצליח לתפוס את הנפש של המלחינים הקלאסיים הגדולים וכשהוא מאלתר עליהם הוא יוצר הומאז' ליצירתם".

בקושי קורא תווים. מור(צילום: ברצי גולדבלט)

לצד הלימוד עם פרופ' אורן, באותן השנים, פגש הפסנתרן הצעיר עוד שני מנטורים מוזיקליים שהיו להם השפעה מכרעת על יצירתו ועל הקריירה המוזיקלית שלו. הראשון הוא הסקסופוניסט הנודע ארני לורנס שעלה לישראל כמה שנים לאחר שהקים את אחד מהמוסדות החשובים בניו יורק להכשרת מוזיקאי ג'אז. רבים מתלמידיו של לורנס מובילים כיום את סצינת הג'אז העולמית. כשהגיע לירושלים בשנת 1997 הוא הקים בעיר את אחת מחממות הג'אז המשמעותיות בארץ - "המרכז הבינלאומי למוזיקה יצירתית". "הייתי ממש ילד זב חוטם, הלכתי אחרי האינסטינקטים שלי. הבנתי שקורה סביב ארני משהו מיוחד ואני חייב להידבק אליו", נזכר מור.

איך היה לנגן איתו?

"כשהוא הציע לי לנגן איתו בדואט במסעדת 'בארוד' בירושלים, הופתעתי והתרגשתי. לא עשינו בכלל חזרות, והכרתי אולי חמישה סטנדרטים ועדיין, כל שבוע היינו מנגנים יחד. ארני היה מחנך בנשמתו, מהאסכולה הישנה שגורסת שהמורה צריך לנגן עם התלמיד כדי להכשיר אותו".

בגיל 14, פגש מור את נינו ביטון, מולטי אינסטרומנטליסט, שמנגן מוזיקה אלג'יראית אנדלוסית. "הנגינה של נינו הפנטה אותי, הקצב, התשוקה וגם הצלילים. זו לא מוזיקה שהכרתי או גדלתי עליה בבית", נזכר מור. ביטון האמין בלמידה באמצעות נגינה ומור החל לבלות ולנגן במחיצתו שעות ארוכות מדי יום. "תוך זמן לא רב, כמעט בלי ששמתי לב, הכרתי המון קטעים מהמוזיקה האנדלוסית האלג'יראית", הוא אומר.

אחרי התיכון למד באקדמיה למוזיקה בירושלים, שם העמיק בתחומים שונים במוזיקה. זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו, בשל דלקות חוזרות ונשנות בידיו, הוא לא הצליח לנגן כמעט שלוש שנים.

מה עשית כשלא יכולת לנגן?

"הייתי די בדיכאון, גרתי בתל אביב ועבדתי בחנות דיסקים של ג'אז. ידעתי שאני אסתכל על התקופה הזו בתור חוויה, אבל זו היתה תקופה קשה. הגעתי למצב שהספיק לי להסתכל על הפסנתר והידיים החלו לכאוב. שמעתי לא מעט מוזיקה שלא הכרתי, אבל היה מאוד מתסכל למכור אלבומים של קולגות שלי שהוציאו בתקופה הזו את אלבומי הבכורה שלהם ולהבין שאני לא יכול אפילו לנגן".

לצד טיפולים רפואיים הכוללים זריקות סטרואידים לשרירי ידו, החל מור ללמוד נגינה מודרכת אצל שושנה כהן ובנוסף העמיק בשיטת טיפול רפואית אלטרנטיבית שנקראת "שיטת גרינברג".

ב-2010, המנהל האומנותי של פסטיבל ג'אז תל אביב ברק וייס הזמין את מור להופיע עם הטריו שלו, ביחד עם גלעד אברו על הבס ונועם דוד בתופים. הפעם, גם המזל שיחק תפקיד, לצד הכישרון של מור, כמובן. ברק וייס משחזר: "ביום השלישי של הפסטיבל, אני מקבל טלפון בהול ממנהל הסינמטק שאמר 'למשלחת הצרפתית יש טענות'. עד לרגע זה בכלל לא ידעתי שיש משלחת כזו". בדיעבד התברר לו שמחלקת קשרי תרבות במשרד החוץ, ביחד עם שגרירות צרפת בישראל הביאה לארץ משלחת מצרפת, בלגיה ומדגסקר כדי לראות מחול ישראלי וקצת מוזיקה. "כשפגשתי אותם, המלצתי להם להגיע להופעה של עומרי מור. היה לי ברור שהם יתלהבו מהגאוניות שלו", מספר וייס. כצפוי, חברי המשלחת הזרה התלהבו מאוד מהפסנתרן הישראלי ומהשילוב המרענן והייחודי שהציג בין המוזיקה האנדלוסית לג'אז האמריקאי.

"אחרי הפסטיבל", מספר וייס, "יצרתי קשר עם מחלקת התרבות במשרד החוץ והצעתי להם לארגן 'חשיפה' מסודרת לג'אז הישראלי". בנובמבר באותה השנה החל למעשה הפיילוט של הפסטיבל. וייס עצמו שימש כמנהל האומנותי של פסטיבל חשיפה במשך כעשור. כתוצאה מאותה ההופעה הוזמן מור להופיע בפסטיבלים רבים בצרפת ובאירופה. בין היתר, הוזמן מור לפסטיבל גדול בצרפת אשר במסגרתו הופיע ההרכב שלו בפני ההרכב של אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בעולם, צ'יק קוריאה המנוח. "היה לי קשה להאמין שאני וההרכב שלי פותחים מופע כשאחרינו מנגן צ'יק קוריאה. התרגשתי מאוד מהמעמד", מספר מור.

יותר אנדלוסי מהאלג'יראים

מאז ועד היום הופיע מור ביותר מ-55 מדינות בחמש יבשות. מטבע הדברים, בגלל סגנונו המוזיקלי, הוא הופיע לא מעט בצפון אפריקה והפך ברבות השנים לאחד מהשגרירים הבולטים בעולם של הז'אנר. כך לדוגמא, הופיע מור במרוקו 12 פעמים בהרכבים שונים. אחד מהמוזיקאים הבולטים שהופיעו עם מור במרוקו הוא תום כהן, מנצח ומעבד ומי שמוביל בשנים האחרונות את "תזמורת מזרח ומערב, הישראלית וגם את הרכב המרוקאי החשוב "אל-גוסטו".

"אני לא יכול לשכוח את הפעם הראשונה שפגשתי את עומרי מור", משחזר כהן. לדבריו, הוא נכנס במקרה לאחת הכיתות, כאשר מור ניגן בפסנתר. כהן: "הוא ניגן בכל מיני סגנונות, עבר ממוזיקה אנדלוסית לג'tז ולמוזיקה קלאסית ואז הוא התחיל לאלתר ולנגן בסגנון מוצרט ובסגנון בטהובן, זה פשוט העיף לי את המוח. מאז אני מאוהב בו ואני משתדל לקחת אותו איתי לכל ההרפתקאות שלי בחו"ל". כהן נדהם מהמעמד של מור בצפון אפריקה: "הוא ברמה של אגדה שם והוא המוזיקאי היחיד שאני מסוגל להגיד עליו בפה מלא שהוא גאון. וכך גם מתייחסים אליו גם בצפון אפריקה, כי הוא מביא למוזיקה שלהם משהו שמשלב ייחודיות וחדשנות פורצת דרך יחד עם הבנה, קבלה וכבוד עמוק למסורת ולאסתטיקה האותנטית של המוזיקה השורשית הזו", מסכם כהן.

באלבום הבכורה של עומרי מור שיצא ב-2018, מנגנים לצידו של מור הבסיסט הישראלי הבינלאומי אבישי כהן וגם אחד מהמוזיקאים הצפון אפריקאים הטובים בעולם, המתופף כרים זיאד, אלג'יראי המגורר בצרפת. הקשר בין השניים התחיל בכלל בפייסבוק. מור: "כתבתי לו שאני מעריץ את המוזיקה שלו. זמן קצר לאחר מכן הופעתי בצרפת והצעתי לו לנגן איתי שם. מאז אנחנו בקשר ואני גאה להגיד שהוא אחד החברים הכי טובים שלי מעבר להיותו מוזיקאי שאני מעריץ.

בניגוד לשנים האחרונות בהן התקיים הפסטיבל רק בירושלים, השנה הוא יזלוג גם לתל אביב. פסטיבל חשיפה בינלאומית הוא מיזם משותף של "הצוללת הצהובה - המקום למוזיקה בירושלים" והחטיבה לדיפלומטיה תרבותית במשרד החוץ, בתמיכת משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים. החל מהערב יצפו עשרות נציגים בולטים של תעשיית המוזיקה מרחבי העולם במגוון מוזיקלי רחב של המוזיקה הישראלית. אחת ההופעות המסקרנות בפסטיבל היא של עומרי מור שמשיק את ההרכב החדש שלו, בדרך לאלבום חדש.

מה יהיה בהופעה ובאלבום החדש?

"רוב החומרים נכתבו בתקופת הקורונה ומבחינת השפעות, כל מה שלמדתי וניגנתי, קלאסי, ג'אז, אנדלוסי, סלסה, רגאיי, פופ, רוק, הכל נמצא בדי-אן-איי המוזיקלי שלי וכשאני כותב אני משתדל להיות לא מודע ולדלות את הבחירות שלי מתוך המעיין הלוא מודע הזה, אבל הכל נמצא שם. יש לי בחירה מודעת לא לכבול את עצמי מבחינה סגנונית".

בהדרגה, כשנגיף הקורונה החלה לדעוך, חזר מור להיות אחד המוזיקאים העסוקים בארץ והוא מרבה להופיע. למרות זאת הוא מאוד אוהב ללמד ומוצא סיפוק רב מהכשרת הדורות הבאים באמצעות עבודתו באקדמיה בירושלים.

עד כמה העבר שלך כתלמיד נמצא במורה שאתה היום?

"לדרך שבה למדתי, מארני לורנס, נינו ביטון ובנימין אורן יש השפעה מכרעת על מי שאני היום כמוזיקאי וכמורה. אני מאוד מאמין שמורה צריך להכשיר את התלמיד מבחינה מעשית. בעבר, מוזיקאי ג'אז צעירים היו נדבקים למוזיקאי שהם אוהבים ומנגנים איתו וככה לומדים, אני מאמין בגישה הזו".

הפסנתרנית הצעירה והמוכשרת סתיו אחאי, תלמידתו של מור, שהוציאה בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלה ואף תופיע בפסטיבל "חשיפה" השנה, מחזקת את דבריו: "פגשתי את עומרי אחרי הרבה חיפושים למורה ומנטור שידבר אל ליבי. כבר מהשיעור הראשון השיח היה פתוח וכנה ויחד עם זאת מאוד מקצועי ומכבד. לשמוע אותו מנגן ומדגים בשיעור זה מפיל לסת, לפעמים עד לרמה של התפרצות צחוק אדירה ולנגן איתו זה כמו לטייל במסלול שכל רגע יכול ללכת לכיוון אחר לגמרי. גם כשרציתי ללכת צעד קדימה עם המוזיקה שלי, הוא תמך בי, ייעץ ונתן המון ביטחון".

על מידת הגיוון המוזיקלי של מור ניתן ללמוד מתוך החיבורים שלו עם קשת רחבה של מוזיקאים מז'אנרים מוזיקליים שונים. אחד מהם הוא עידן רייכל שהופיע עם מור על אותה במה במחווה של מור ליצירותיו של רייכל, במסגרת פסטיבל הג'אז באילת. רייכל: "לפני יותר מעשרים שנה, ראיתי את עומרי על הבמה, בתחילת דרכו. מיד אחרי ההופעה פניתי אליו, ושאלתי אם יסכים לתת לי שיעורי פסנתר. באותה תקופה הייתי קלידן של הרבה זמרים בארץ, אבל בנגינה של מור היה מעוף, ויכולת וירטואוזית שהשאירו אותי המום ונרגש. כשיוסי פיין יזם ערב מחווה למוסיקה של 'הפרויקט', זה היה בעיני סוג של סגירת מעגל והבחירה בעומרי מור ריגשה אותי מאד. מור הוא גאווה ישראלית אמיתית. שמביא צד אומנותי ישראלי מרגש ואיכותי, לכל במה בעולם".

עם איזה מוזיקאי שלא חי יותר היית רוצה לנגן, ועם מי מאלו שחיים ופעילים היום?

"הייתי מאוד רוצה לפגוש וללמוד אצל מוצרט, כי הוא המוזיקאי האהוב עלי בכל הזמנים. ומבין אלו שחיים היום הייתי שמח לנגן עם המתופף ג'ק דג'ונט".

  • ג'אז

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully