"תראו איזה קטע, הלכנו ובדקנו - אין מחנות ריכוז באוסטריה, פשוט אין". כך פתח הכתב הפוליטי יניר קוזין את המונולוג שלו בערוץ הכנסת. זה די נדיר לראות עיתונאי שפותח דיווח על דברים שאין. באותה מידה הוא יכול היה לספר על כך שסנטה קלאוס לא באמת קיים, פיית השיניים לא באמת משאירה לילדים מזומן מתחת לכרית וגלית דיסטל אטבריאן לא זכתה בפרס ספיר לספרות. הכל נכון, אבל זה גם לא באמת חדשות.
אלא שבעולם בו האמת כבר מזמן איבדה מהרלוונטיות שלה, כל המהות של עיתונות השתנתה. במקום לחשוף את האמת ולרדוף אחרי תחקירים וסקופים, עיתונאים מבזבזים את הזמן שלהם בחשיפת שקרים ומלחמת חורמה בפייקים. לעתים זה נראה כמו קרבות בטחנות רוח, ולפעמים זה הופך למערכון מטופש במיוחד, כזה שאפילו "החמישיה הקאמרית" היו גונזים מרוב חוסר אמינות.
זה קרה אתמול ב"פרלמנט צהריים" של ערוץ הכנסת, כשגדי יברקן הגיע לאולפן והתעקש שבאוסטריה יש "מחנות ריכוז למי שלא חוסן". הפרשנית הפוליטית מזל מועלם עוד ניסתה לעזור לו לצאת מהבור שהוא חפר לעצמו, אך הוא התעקש שבאוסטריה "באים ומוציאים אנשים מהבית" - ולסיום, כפאנץ' ליין הוא ביקש מקוזין ומועלם "אנא מכם, אל תפיצו פייק ניוז".
ברשתות החברתיות החל דיון מרתק על השאלה האם יברקן אידיוט או שרק עושה את עצמו. עיתונאי "כאן חדשות" עקיבא נוביק ניתח בציוץ שהפך לוויראלי כי "גדי יברקן איננו מטומטם כמו שהוא מתאמץ להיראות", אלא רק מנסה להתבלט בתוך מפלגת הליכוד, אליה ערק לפני הבחירות האחרונות. זה כנראה נכון. איזו מציאות פוליטית מדהימה - בשביל להתבלט במפלגה הגדולה בכנסת, זו שהיה צריך להקים את אחת הקואליציות ההטרוגניות בתולדות הדמוקרטיה כדי למנוע ממנה את כס השלטון, יש להתחזות לדביל מוחלט. לא צריך לפעול למען הציבור, להיטיב עם המצביעים או לחוקק חוקים - פשוט צריך להתחזות לחסר בינה מינימלית. לתפארת מדינת ישראל.
אלא שזה בכלל לא משנה אם גדי יברקן רפה מוח כפי שהצטייר אתמול בשלל אמירות, או שרק התחזה לחלמאי על מלא. אדם ש"רק" מתחזה למכחיש שואה לכל דבר ועניין הוא אוויל משריש לא פחות ממישהו שעושה את זה בצורה אורגנית, מטמטום אנושי טהור. כן חשוב לציין, שבדיוק כפי שההתנהגות של איתמר בן גביר לא מייצגת את כל חובשי הכיפה, וההתנהלות של בנימין נתניהו לא מעידה על האופי של כל האשכנזים - כך גם אין להסיק מהאמירות המקוממות של יברקן דבר או חצי דבר כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. להגיד ש"גדי יברקן הוא בושה לעדה האתיופית" או לטעון ש"האתיופים צריכים להתבייש שיברקן מייצג אותם", כפי שעשו רבים אמש ברשתות החברתיות, ביניהם גם עיתונאים, היא גזענות בצורתה המיתממת ביותר.
בקטנה
הפועל תל אביב ניצחה אתמול את מכבי תל אביב בדרבי העירוני בכדורסל. כצפוי, השחקנים מהקבוצה המנצחת התראיינו בשמחה לתקשורת, בעוד שחקני הקבוצה המפסידה התכנסו בחדר ההלבשה ומיאנו לצאת ממנו. לבסוף, יצא מחדר ההלבשה של הצהובים השחקן עוז בלייזר, ונתן ריאיון קצר לערוץ הספורט. "הגבר היחיד!", שיבח אותו הפרשן גור שלף בסוף הריאיון, על עצם העובדה שניגש להתראיין אחרי הפסד. "גבר!", הוסיף העיתונאי הוותיק אלי סהר. "גבר לא רק במשחק שלו", הדגיש שלף, "גבר לא רק מקצועית". מדהים בכל פעם מחדש לראות שבשנת 2021 עדיין משתמשים במילה "גבר" כמחמאה. קבוצת כדורסל שנלחמת היא "חבורה של גברים", בעוד שספורטאים מקצוענים שהפסידו לקבוצה עדיפה "שיחקו כמו כוסיות". אפשר לעודד הישגיות גם בלי סקסיזם מיותר. זה חלק מתרבות ספורט שהולכת ונעלמת, כמעט כמו כמות דוברי העברית במועדון שזכה בעבר לכינוי "הקבוצה של המדינה".