וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבמאי ענק, המחזאי אגדי, השחקנים עצומים - והסרט פשוט משעמם

עודכן לאחרונה: 7.1.2022 / 5:46

כשבמאי כמו ג'ואל כהן עושה סרט על פי שייקספיר בכיכובם של פרנסס מקדורמנד ודנזל וושינגטון, מתבקש שנשתחווה בפני כל אלה ונכריז כי מדובר ביצירת מופת. אך האמת היא ש"הטרגדיה של מקבת" משעמם ומקומם

טריילר הסרט "הטרגדיה של מקבת"/A24
דירוג כוכבים לסרטים - 1 כוכבים. ., עיבוד תמונה
דירוג כוכבים לסרטים - 1 כוכבים/עיבוד תמונה, .

קמתם עם מצב רוח לדעות לא פופולריות ושחיטת פרות קדושות? יופי, הגעתם למקום הנכון, כי אנו עומדים להתחצף ולהעביר ביקורת על "הטרגדיה של מקבת", עיבוד של אחד הבמאים המוערכים בדורנו לקלאסיקה של אחד המחזאים המהוללים אי פעם.

הבמאי הוא ג'ואל כהן, שיחד עם אחיו איתן חתום על יצירות פאר כמו "פארגו" ו"בתוך לואין דיוויס". המחזאי הוא וויליאם שייקספיר, שיצירותיו הן בסיס לסרטים עוד מראשית הקולנוע האילם. הפעם מדובר ב"מקבת", אחת הטרגדיות הכי קאנוניות שלו, שיש לה יתרון נוסף - מדובר בטקסט קצר יחסית, שלא מחייב עיבודים אפיים סטייל "המלט" של קנת בראנה שנמשך בזמנו ארבע שעות.

וכך, "הטרגדיה של מקבת" משתרע על פני כמאה דקות בלבד - ובימינו צריך לשפשף את העיניים כשניגשים לאולם ונתקלים בסרט באורך כזה. אך כידוע, אין קשר בין אורך בפועל ותחושת הזמן של הצופה, כשם שהטמפרטורה על הנייר יכולה להיות עשר מעלות ולמעשה תרגיש שחם או קר יותר. למרבה האכזבה, זה נכון גם לגבי העיבוד המדובר הזה, שמתגלה כמייגע, מתיש ומשעמם להפליא, כמו תור שלא מתקדם לבדיקת קורונה.

את הסרט ביים ג'ואל לבדו. אחיו לקח הפסקה עד הודעה חדשה מעשייה קולנועית, ולאור מצבה של התעשייה, קשה שלא להבין אותו. גם "הטרגדיה של מקבת" נאלץ להתאים את עצמו לכללי המשחק החדשים. הוא עולה אצלנו להקרנות מצומצמות בלבד בקולנוע לב, וכבר מסוף השבוע הבא יהיה זמין באפל טיוי פלוס, שפרשה את חסותה על הפרויקט במסגרת מלחמות הסטרימינג בינה ונטפליקס.

מתוך הסרט "הטרגדיה של מקבת". אפל טיוי פלוס,
"בית הקלפים", הגרסה המקורית. מתוך "הטרגדיה של מקבת"/אפל טיוי פלוס

ככל הזכור, זו אחת הפעמים הראשונות בהן שירות סטרימינג מפיק סרט על פי שייקספיר. עם זאת, מובן שהמחזות שלו בכלל והמחזה הזה בפרט היו השראה להרבה סדרות מודרניות - למשל "משחקי הכס" ו"בית הקלפים". "מקבת" נשאר רלוונטי כל כך הרבה שנים, בגלל שהוא מציג סיפור בסיסי למדי שעוסק בסוגיות על-זמניות כמו התאווה לכוח והכוח המשחית של השלטון. המחזה, וגם הסרט, מתארים את מסלולו הטרגי של הגיבור בשמו הם נקראים ושל זוגתו, ליידי מקבת, המתגלה כשאפתנית וחסרת עכבות עוד יותר ממנו. יחדיו הם משאירים שובל של גופות בדרך למעלה. את הדרך הזו מלוות שלוש מכשפות, וכדאי לשים לב לאותיות הקטנות בנבואות שלהן לגבי עתיד הדמויות.

כהן, אשף הכתיבה החדה והשנונה, שומר על הטקסט המקורי של שייקספיר, עם אנגלית שנשמעת שונה לחלוטיו ולמעשה כמו שפה אחרת לגמרי מן האנגלית המודרנית שהיתה בסרטיו הקודמים. עם זאת, יש הבדל אחד לעומת המקור וגרסאות קולנועיות קודמות שלו. הפעם, הליהוק הופך את הדמויות למבוגרות יותר. את ליידי מקבת מגלמת זוגתו של התסריטאי-במאי, פרנסס מקדורמנד, ואת מקבת עצמו מגלם דנזל וושינגטון, שניהם בשנות השישים לחייהם. זה גם מוביל לשינוי קטן אך מהותי לעומת הטקסט המקורי.

בניגוד לעיבוד הקולנועי הקודם של המחזה, בו כיכבו מייקל פסבנדר ומריון קוטיאר, ובהתאם לטרנד החם של הקולנוע האמריקאי-בריטי בשנה האחרונה, "הטרגדיה של מקבת" צולם בשחור לבן. ברונו דלבונל הצרפתי, שהחליף את רוג'ר דיקינס בעשור האחרון כצלם הכמעט-קבוע של ג'ואל ואיתן כהן (חוץ מאשר ב"יחי הקיסר"), מעניק לטקסט פרשנות ויזואלית שונה מהרגיל. הפעם, התוצאה נראית כמו סרט אימה אקספרסיוניסטי, בסגנון הקולנוע הגרמני של שנות השלושים.

מתוך הסרט "הטרגדיה של מקבת". אפל טיוי פלוס,
הגיבורים של האחים כהן היו צוחקים על הסרט הזה. מתוך "הטרגדיה של מקבת"/אפל טיוי פלוס

ביחס לסרטים הקודמים של הקולנוען הפורה, ההבדל הדרמטי ביותר הוא שכאן אין ולו טיפה של הומור או אירוניה. "הטרגדיה של מקבת" נפוח ופומפוזי - בדיוק מסוג היצירות שגיבורי הסרטים של האחים כהן היו לועגים להם. הסרט עולה גם בסטרימינג אך ראיתי אותו על מסך גדול, וזה לא שינה. החוויה תיאטרלית לחלוטין. מאולצות מכל הן תצוגות המשחק. פרנסס מקדורמנד קטפה את האוסקר בשנה שעברה על "ארץ נוודים" ונראה כי "הטרגדיה של מקבת" עושה כל מאמץ שהיא תזכה שוב. את הפסלון לשחקן הטוב ביותר מעניקה הזוכה הקודמת בפרס השחקנית, וניכר גם הניסיון לדאוג לכך שהיא תעניק אותו לשותפה כאן, דנזל וושינגטון. בפועל, שניהם מפגינים שתיים מהתצוגות הכי מאובנות וחסרות חיים בקריירה המפוארת שלהם.

מירי רגב בחרה בזמנו בצ'כוב כדי להפגין את הבוז שלה לממסד המיושן. חבל שלא בחרה בשייקספיר. הייתי בהצגות בתיאטרון השייקספירי ושרדתי כדי לספר. קשה לחשוב על בחירה יותר יומרנית ומתנשאת מאשר לשמור את הטקסט שלו כפי שהוא, וכפי שכהן עשה כאן.

הפתרון המתבקש הוא לכסות את האוזניים ולנסות לפחות ליהנות ממה שרואים ולא שומעים. הצרה היא שהצד הוויזואלי של הסרט מתבסס על מחוות זולות וריקות - עורבים מעופפים, רוח נושבת ופואטיקה בנאלית שכזו.

מתוך "הטרגדיה של מקבת". אפל טיוי פלוס,
איתן כהן ברח בזמן. מתוך "הטרגדיה של מקבת"/אפל טיוי פלוס

כמו במקרה של סטיבן ספילברג ו"סיפור הפרברים", ג'ואל כהן לא חייב לנו הסברים. למה לעבד את מקבת בפעם האלף? מי צריך את זה? הוא אחד הקולנוענים הנפלאים בדורנו, אנחנו חייבים לו שעות של עונג, ומותר לו לעשות מה שהוא רוצה. אך מותר גם לסרב להשתחוות בפניו באופן אוטומטי. "הטרגדיה של מקבת" הוא בעיני סרט מחריד ומקומם, ונותר רק לסיים באזהרת מסע על משקל הטקסט המקורי - לפי דגדוד אגודלָי/משהו רע קרב אלי/מנעול נפתח, זה המפתן/איתן כהן ברח בזמן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully