אחרי שיהונתן החליט להצביע נגד דודו בהדחה של ג'קי, ידענו שיהיו שינויים בשבט - אבל אף אחד לא תיאר לעצמו שהקרע יהיה לגמרי אחר מהצפוי. במקום לצלוב את יהונתן ביחד, יחסיהם של דודו וג'קי עולים על שרטון. לא ברור מה דודו חשב לעצמו כשהחליט לבחור באלה לבוא איתו לחגיגת הקבבים, אבל את ג'קי זה הרגיז. כשקיבל עוד בחירה, החליט לקחת את יהונתן - האיש שבגד באמונו ושם את השם שלו בכד במועצה שעברה. רק כשקיבל אופציה להזמין אדם שלישי, הואיל בטובו לנקוב בשמה של בת הברית הכי ותיקה שלו.
זהו, זה נגמר. ג'קי ודודו כבר לא, ולא לגמרי ברור איך זה קרה בכזו פתאומיות. אולי הוא הרגיש את הווייב של ברית הנשים המתהווה בשבט, או יכולה להיות שזה קשור לנאום חסר הרגישות שבו הסבירה ג'קי שנשים תמיד נצמדות לגבר בתחילת העונה ואז מתקשות להיפטר ממנו. כנראה שהיא פגעה בכבודו היקר.
אז הפה הגדול עשה את שלו - הפה הגדול יכול ללכת, ודודו מחליט לחסל את הברית עם ג'קי ולצאת לדרך עצמאית. מכיוונו מתחיל להגיע רסס טיפתי, שהוא סימפטומטי לווירוס ה'אגו הפגוע' - "ג'קי עפה על עצמה וזה מתחיל לעצבן אותי", "ג'קי חושבת שיש לה איזו בעלות עלי", "ג'קי מתנהגת כמו תינוקת", "אני ילד גדול". יהונתן וזהר, שמזהים את הפירצה, תפסו כל אחד מכוש, וחוצבים בה במרץ כדי לפעור אותה עוד קצת ולהחמיר את המצב.
זה נראה מהלך הגיוני מצידם, אבל הם טועים כשהם מייחסים לו כוח שמעולם לא היה שלו. הכוח של דודו תמיד היה של ג'קי - היא זו שיצרה את הברית הזו ככה שייראה כלפי חוץ שדודו מאשר ומכשיר כל מוב, כדי שתוכל לפעול מאחורי הקלעים בחופשיות ודודו יוכל להמשיך לא ללכלך את הידיים בטינופת ותקשורת מסוג נחות ולא מוסרי, להלן המשחק שהוא נמצא בו. האשלייה שג'קי מכרה לכולם הייתה כל כך טובה שגם דודו בסוף השתכנע שהוא יכול לשחק בלעדיה.
הוא טועה. מי שעשתה את כל העבודה, מי שהגתה את כל המהלכים, ומי שנפצעה בכל המלחמות של הברית, היא ג'קי, שורדת מנוסה שיודעת טוב מאד שבעולם הזה לא יתנו לאישה שאפתנית להרים את הראש ככה סתם. לכן היא דאגה להגיע בשקט בשקט, מהדלת האחורית, כאישה, אמא לילדים קטנים. מצחיקה, חמודה, לא מזיקה, וגם אם היא קצת חצופה, יש לידה גבר שמרסן אותה כשצריך, תודה לאל.
זו הסיבה שהיא לקחה את דודו לייצג אותה, להיות ראש הבובה שלה במשך כל העונה, וסיפקה לו בתמורה חיי נוחות. למרבה האירוניה דודו ה"גבר" היה רעיה שבאה מהאצולה הענייה והתחתנה עם כסף חדש והרבה פחות מכובד. אמנם היא לא הביאה איתה כסף, אבל הייחוס שלה מאפשר לה לא לעשות כלום חוץ מאשר לחייך וללכת לאירועי צדקה, ולתקף את ההחלטות המנהיגותיות של בעלה, בדיוק כמו שעושה דודו באמצעות מעמדו כאיש משפחה, כוכב כדורגל מסוקס, ו"אדם עם ערכים".
אבל הגולם, שחושב שהוא שווה הרבה יותר ממה שהוא שווה, קם על יוצרו. זה קצת מזכיר את הגברים האלה שהתאהבה בהם מישהי שנמצאת הרבה מעל הליגה שלהם. אחרי ההלם הם מתחילים לשוב לעצמם "היי, אם כזאת בחורה רוצה אותי אני כנראה הרבה יותר שווה ממה שחשבתי - אז אולי אני בעצם מתפשר". מתישהו הוא עוזב אותה, כי "יש בעיות בקשר", אבל למעשה כדי לבדוק מה עוד יש בחוץ. הערך העצמי החדש והמדומיין שלו מחזיק כמה חודשים, ותמונה של האקסית תכניס אותו למעגלים חברתיים מסוימים, אבל בסוף זה ייגמר, והוא יאכל את עצמו שוויתר עליה. גם לדודו זה הולך לקרות.
העניינים הסלימו במשימת הבובות המקריפה. כל אחד עשה לו בובה בדמותו שהועמדה מול פטיש שקשור לשלושה חבלים. השורדים ענו על שאלות סוציומטרי - מי שענה נכונה, זכה לגרזן חבל אחד לבובת השורד שבחר, כשבחבל השלישי הגיליוטינה המעופפת משתחררת ומורידה לבובה את הראש. בקיצור, הזדמנות מעולה לסגור חשבונות.
השאלות היו העלבונות הרגילים. מי הכי חופר? זהר. מי חש את עצמו? ג'קי. מי אוכל הכי הרבה אורז? שירה. מי הכי משעמם? שירה. מי רוכב על גבם של אחרים? שירה. עם מי לא נהיה בקשר אחרי התוכנית? עם שירה. ג'קי חתכה לדודו על משימת הפרס, דודו חתך לג'קי על הפגיעה בכבוד, אלה חתכה לזהר על ההדחה של גדי, שירה חתכה לדנדן על זה שחתך לה, וכולם חתכו ליהונתן, ה"לא חיוני" התורן של השבט, שיצא ראשון וקיבל פתק בכד במועצה הבאה.
מסכנה פואטרי, גמרו אותה. בסוף המשימה הילדה הפנימית שלה הייתה בתנוחת עובר, מייבבת, עם פלאשבקים מהיסודי. זה היה כואב לראות, אבל מצד שני, כשאת אישה בוגרת שלא עשתה מספיק עבודה התפתחותית כדי לא להיות תלויה כל כך במה שחושבים עליה אנשים שלא מבינים אותה ולעולם לא יבינו - כנראה זקוקה לכאפה הזאת כדי להתאפס. אולי מנת המציאות תגרום לה לכעוס מספיק כדי לשלוף ציפורניים ולהפסיק לרצות את כולם כל הזמן.
אחרי יהונתן נשרו בזה אחד זה כל הגברים - זהר, דנדן, ודודו - והלא ייאמן קרה - ארבע הבנות נותרו אחרונות במלחמה על החסינות, שבסופה ג'קי לקחה את השרשרת. עכשיו השמיים הם הגבול.
העלבון של שירה יכול להוות בעיה בדרך לברית הנשים, אבל המהמורה שצריך להתגבר עליה קודם היא זו שבין ליה לאודליה, אחרי שזו לא נתנה לה לראות את הילדים שלה. ברית בנות לא תוכל להתרחש אם ליה לא חוזרת למשחק, כי היא השנייה עם חוט שדרה בשבט. אודליה, שירה, ואלה המתוקה אך התבוסתנית הן משענת קנה רצוץ שיכולות לשמש רק כקולות במועצה ותו לא, אבל אם אודליה לא תפסיק לרשוף יהיה קשה לבנות את ברית הנשים.
המועצה הבאה היא המועצה המכריעה - הגראונד זירו של המשחק, ההצבעה שתכריע את מאזן הכוחות החדש. לג'קי יש חסינות, דודו עולה לה על העצבים וליהונתן יש קול אחד בכד. אחד משניהם כנראה יעוף, וכולי תקווה שזה יהיה דודו. בלי קשר לקשקושים שלו על אשכנזים ועיתון הארץ, כל פעולה שלו מנומקת על פי ערכי מוסר שהוא ממציא, ונמאס מזה. למשל, אחרי ששאל את גיא אם הוא יכול לחתוך את החבל לעצמו, הוא החליט לחתוך את החבל לדנדן כי 'הוא האחרון שזכה בחסינות', וזה מסכם את האישיות הצדקנית שלו. הוא באמת ובתמים מאמין שהוא הבן אדם הכי מושלם והכי צודק בסביבה, ויש לו עוד חוצפה לקרוא לשירה מתנשאת. הילדה שמחפשת אישורים ואהבה, שצריכה חיבוק דחוף. מתנשאת. נמאס לי לראות אותו ולשמוע אותו, ולא מעניין אותי שיש לו וילות במיורקה ושהוא יודע להשתמש בסכין ומזלג גם כשהוא ממש מורעב. מבחינתי הוא יכול לקחת את הכובע שלו ולהצטרף למושבעים עוד לפני יהונתן, ולחסל את מסיבת הנקניקיות הזאת שזהר הוגה בה בערגה כדי לכפר על חסכיו מילדות - "גמר של אריות" הוא קורא לה. אריות. בסדר.
הבריתות הישנות כבר לא רלוונטיות. העמדות הפנים נגמרו, והאמת מפציעה סופסוף - כמו בחיים, לא משנה כמה ננסה לחלוק את חיינו עם בני המין השני, בסוף הקרב יוכרע בדיוק כמו ביסודי - הבנים נגד הבנות, ובמקרה הזה - מסכנים הבנים. תקשיבו טוב - ברקע עדיין מתנגנת ביונסה ששואלת ועונה לעצמה: who runs the world? - girls.