כשתום כהן היה בן 7 הוא שמע את אביו, אז כתב לעניינים ערביים בעיתון "חדשות", משוחח בטלפון בערבית, ונלחץ. "באותה התקופה, ערבית עבורי הייתה שפת האויב", אומר כהן. "לקח לי זמן להבין שזה שהוא מדבר בערבית לא אומר שהוא עושה משהו רע או מדבר עם אנשים רעים", מספר כהן. לדבריו, לאבא שלו היה מאוד חשוב להכיר לו ולמשפחתו את חבריו הערבים. דרך העבודה העיתונאית שלו, הוא עסק בקירוב לבבות".
במובנים רבים מנסה כהן במסגרת הקריירה המוזיקלית שלו לעשות את אותו הדבר. כך, לדוגמה, כהן שמוביל בשנים ב-13 השנים האחרונות את "תזמורת ירושלים מזרח ומערב", היה הראשון שהכניס לבית האופרה הישראלית קונצרטים בשפה הערבית וביצועים לשירים של זוהר ארגוב. "אני חושב שזה חלק מאוד משמעותי מהתרבות שלנו וההבנה של מי אנחנו ומה המקום שלנו באזור", הוא אומר. גם מבחינה מוזיקלית, ביתו של תום כהן הילד היה מזרח ומערב. אביו האזין לענקי הזמר של התקופה ואילו אימו, רקדנית בלט, שמעה והשמיעה מוזיקה קלאסית. בשנים האחרונות מנהל כהן תזמורות בקנדה, מרוקו ובמדינות נוספות באירופה. הוא מתגורר כיום בבריסל.
בתחילת מרץ ינהל אומנותית מופע מיוחד בהשתתפות תזמורת ירושלים מזרח ומערב ותזמורת סימפוניאט ממרוקו (ביחד יופיעו מעל 100 נגנים על במה אחת), עם מיטב הקולות מישראל והאיזור - שהוגדר כ"קונצרט בינלאומי ענק למען השלום", במסגרת "פסטיבל שיר היונה", שמציין 45 שנים להיווסדו. הפסטיבל יתקיים בערבה ברחבי המועצה האזורית חבר אילות.
עבור כהן, המופע בפסטיבל הוא אחד משיאי הקריירה המוזיקלית שלו, שהיא מהמפוארות בעולם בכל מה שקשור למוזיקה הערבית, הים תיכונית ולחיבורים מוזיקליים בין תרבויות. "זה שיא של כל מה שעשינו ב-13 השנים האחרונות", הוא מספר. "החל מלהקים את התזמורת שלנו ולהילחם דרך ארוכה עד שהיא הגיעה למעמדה כיום, דרך עבודה עם כל השמות הגדולים בארץ, ועד לעבודה עם אמנים גדולים מרחבי העולם כמו לינט או סנאה מרחאטי ועד להקמת התזמורת במרוקו. למעשה כל אחד מהשלבים האלו לא היה מתקיים בלי השלבים שקדמו לו. פתאום בערב אחד כל הדברים מתחברים לקונצרט אחד".
לא רק המשמעות האישית של האירוע מרגשת את המנצח והמנהל המוזיקלי. הוא מתרגש לא פחות מהמשמעות האזורית, כלשונו. "אני חושב שאנחנו כל כך מפולגים בתוכנו בגלל הפוליטיקה והמגפה שקצת שכחנו מהדברים הבסיסיים, כמו החתירה לשלום והרצון לחיות חיים שלווים. זה משהו שאמור להיות משותף לכולם, לא משנה לאיזו מפלגה אתה מצביע".
שלום הפך בשנים האחרונות משאיפה ותקווה למילה פוליטית.
"כן, זה הפך להיות משהו פוליטי ודווקא התזמורת שלי, שיש בה מגוון דעות פוליטיות כמספר האנשים שעל הבמה, היא דוגמה לכך שזה לא רלוונטי מה הצבעת בבחירות, אל מול השאיפה שלנו לשלום ולחיים של אחווה. בעיני, זה לא קשור לדת, לכל אחד מותר להגדיר את עצמו איך שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע באף אחד אחר".
"בתזמורת אנחנו אנשים שמכירים שנים ונפגשים לא פעם בשנה אלא נפגשים כל יום. אנשים מגיעים ובמהלך החזרה עוסקים רק במוזיקה. בהפסקה מדברים עם החברים, מה שקורה בחדשות כמעט ולא נוכח בחיי היום יום של כל אחד מאיתנו".
תום כהן נולד בבאר שבע לפני 38 שנה לאב עם שורשים עיראקים ולאם ממוצא פולני-אנגלי. בגיל ארבע החל לנגן על חלילית, מהר מאוד עבר למנדולינה ושירת בצה"ל כמוזיקאי מצטיין. לתזמורת הוא הגיע אחרי הצבא כנגן מנדולינה ומשם הגיע לניצוח. "זה היה מעבר קל עבורי, הרגשתי שמה שאני יכול להוציא מהמנדולינה לא מספיק לעומת מה שאני רוצה. חיפשתי כלי גדול יותר וצבעוני יותר שאוכל להביע את עצמי".
פסטיבל "שיר היונה" הראשון התקיים בפארק הירקון בקיץ של שנת 1980, כשנה וחצי אחרי שנחתם הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים ב-1979. מי שעמד מאחורי הפסטיבל הראשון והפיק גם את חמשת האירועים הנוספים תחת אותה הכותרת, הוא חמי סל, מקיבוץ עין שמר. ב-1980 הוא הפיק את האירוע ביחד עם עוד חברים מתנועות נוער שונות שחברו לאייבי נתן המנוח ולמפיק איתן גפני. האירוע בפארק הירקון היה ניסיון מוצלח לייצר גרסה ישראלית לפסטיבל וודסטוק המיתולוגי עם טוויסט מקומי - פסטיבל מוזיקה למען השלום. פארק הירקון, שמורגל כיום למופעי ענק, לא ידע עד אז אירוע גדול כל כך. עשרות אלפי המשתתפים הנלהבים שהגיעו, נהנו מיממה רצופה (24 שעות) של מוזיקה עם מיטב הכוכבים של התקופה: מצביקה פיק ועד שלום חנוך ואפילו אריק איינשטיין הגיע לפארק, למרות שלא עלה לבמה. בין המוזיקאים הצעירים שלקחו חלק באירוע, היה גם דיוויד ברוזה, ששר על הבמה שיר חדש שהלחין למילים של יהונתן גפן - "יהיה טוב", שכללו את המילים:
"הנה בא נשיא מצרים
איך שמחתי לקראתו
פירמידות בעיניים
ושלום במקטרתו
ואמרנו בוא נשלימה
ונחיה כמו אחים"
הפסטיבל הבא התקיים ארבע שנים לאחר מכן, כשצה"ל כבר היה עמוק בבוץ הלבנוני, והתקיים בחורשת טל בצפון.
ההיסטוריה של פסטיבל שיר היונה משמעותית עבורך?
"זה משמעותי בעיני, בעיקר בגלל מי שארגן את הפסטיבל מאז ועד היום, חמי סל. אם הוא עדיין מאמין והאש עוד בוערת בו, אני הולך אחריו בכל הכח".
לפני 5 שנים הוחלף שמה של התזמורת שכהן עומד בראשה, מ"התזמורת האנדלוסית הישראלית" לשמה הנוכחי, "תזמורת ירושלים מזרח ומערב". לכאורה עניין פעוט - אבל עבור כהן מדובר בשינוי מהותי. "זה הגיע מתוך הבנה שאנחנו עושים משהו שהוא מאוד רחוק מהנקודה שממנה יצאנו. אנחנו מבצעים גם מוזיקה אנדלוסית אבל גם הרבה דברים אחרים. אם קהל מגיע ושומע קונצרט של אום כולתום שזו מוזיקה מצרית קלאסית וחושב שזו מוזיקה אנדלוסית, אז אני עושה משהו לא נכון".
בשנים האחרונות התזמורת שלך עשתה שיתופי פעולה רבים עם מוזיקאים מהמיינסטרים של המוזיקה הישראלית, מה היו השיקולים שלך בשיתוף הפעולה האלו איתם?
"מארג השיקולים תמיד רחב. אני תמיד מחפש את ההצדקה לחיבור. אם שלומי סרנגה מגיע לשיר איתנו הוא ישיר שירי חג'ידאקיס, אם דודו טסה מגיע הוא ישיר שירים של הכוויתים, יש תמיד קונספט אמנותי שהוא חשוב יותר מהשם הגדול שעל הבמה, שהרבה פעמים הוא גם שם שמוכר כרטיסים".
בפרספקטיבה של 13 שנה אתה מרגיש יותר פתיחות למוזיקה ערבית בישראל?
"חד משמעית. אבל מדובר בתהליך ארוך שנמשך עדיין. מבחינתי, זו השפה של הסבים והסבתות שלנו, לא רק של 'האויב'. הזמרים והזמרות הערבים היו מאוד משמעותיים במזרח התיכון ב-100 השנה האחרונות ואני מאוד שמח שהיום יש למוזיקה ולשפה שלהם קהל גדול יותר. ברגע שאני מבין שהשפה הערבית היא גם השפה של המשפחה שלי, ושהמוזיקה של אום כולתום היא חלק מארץ ישראל הישנה והטובה, זה מחייב אותי באופן אוטומטי להסתכל על השכנים שלי אחרת".
מה החלום שלך בהקשר הזה?
"המטרה שלי מעולם לא היתה פוליטית או מדינית, היא אמנותית. אף פעם אין סוף לרעב, במיוחד כשאני מרגיש חלק משינוי חיובי. אני רוצה לראות עד כמה רחוק זה יכול ללכת. הייתי שמח להגיע עם התזמורת ולהופיע למשל במדינה שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתה".
תקופת הקורונה והיעדר היכולת להופיע, הגדילה את החשיפה לתכני התזמורת ברשת. נכון להיום, מספר כהן, נחשפים לתכנים של התזמורת בדיגיטל כ-3 מיליון צופים בחודש בממוצע. על-פי הבדיקות שעורך כהן, רובם מגיעים ממרוקו. טורקיה במקום השני, אלג'יר במקום השלישי, ורק במקום הרביעי ישראל. "יש לנו המוני צפיות ממדינה שאין לנו איתה יחסים דיפלומטיים - וזו הסיבה העיקרית שבגללה הייתי שמח אם היינו יכולים להגיע לשם".
עד כמה חשובה לך החשיפה לתכני התזמורת באינטרנט?
"זה חשוב מאוד בעיניי, בטח בשנתיים האחרונות שכל העולם עבר לדיגיטל. אני מאוד מעורב בדיגיטל, כי התזמורת היא מפעל חיי. אני מעורב בהכל - גם בדיגיטל ובאותה המידה גם במה שמורחים על הסנדוויצ'ים בהפסקות".
לדברי כהן, בכל התזמורות שהוא מנהל, בארץ ובעולם, הוא מקפיד לעבוד עם מוזיקאים בעלי רקע מגוון. "אני תמיד מחפש מוזיקאים עם השכלה מערבית ועם השכלה ערבית. בתזמורת סימפוניאט ממרוקו, שתגיע לשיר היונה, נגני כלי הקשת שלה הם מרוקאים עם השכלה מוזיקלית אירופאית והם משלבים בנגינתם את שני הרקעים".
איך מצליחים לנהל מוזיקלית, כשיש מוזיקאים שלא יודעים לקרוא תווים?
"זו חלק מהסיבות שהניצוח שלי כל כך פיזי. למדתי במשך השנים להעביר את המוזיקה בצורה שהיא הרבה יותר אינטואיטיבית וברורה לנגנים שלא קוראים תווים - אני ממש משתדל 'לנגן' את המוזיקה בגופי ולשמש עבורם כמו סוג של פרטיטורה אנושית".
לפני חמש שנים נולד בנו הבכור של כהן, אדם. על הסיבות לבחירת השם, אומר כהן: "זה שם מאוד יפה, אבל לא רק. 'אדם' הוא האדם הראשון ובכל התרבויות הוא נוכח מבראשית. לא יכולתי לראות את עצמי נותן לו שם שהשורשים שלו צעירים יותר. אני מרגיש שלשם יש חשיבות וצריך להעניק משקל אמיתי לשם שאיתו הוא מגיע לעולם"
יש קשר בין השם שלו למוזיקה?
"לא חשבתי על זה אף פעם בהקשר הזה, אולי רק במובן שהוא בן שתי הברות ומתחרז בקלות, כך שבבית כבר יש לנו כל מיני שירים שלנו בהם הוא מככב".