מתוך 60 זוכי וזוכת פרס ישראל לספרות, 11 בלבד הן נשים. בין היתר קיבלו אותו לאה גולדברג, דליה רביקוביץ', נורית זרחי ויהודית הנדל. לאור מיעוט הנשים שזכו בפרס היוקרתי ולרגל יום האישה הבינלאומי שחל מחר, יזמו בספרייה הלאומית פרויקט ספרותי מיוחד שבו פנו לסופרים וסופרות, לאנשי ונשות אקדמיה ורוח, לאמנים ולאמניות ולאנשי ונשות ציבור - להמליץ על סופרות, משוררות, או מתרגמות שראויות בעיניהם לפרס ישראל לספרות - הגם שהוא אינו מחולק השנה.
הרשימה שהתגבשה לפי ההמלצות היא אקלקטית ולא מייצגת. מטרת הרשימה היא להציג בפני הציבור שמות של כותבות, חלקן מוכר יותר וחלקן פחות, שראויות לקבל הוקרה על פועלן לאורך השנים.
הסופר דויד גרוסמן בחר ברבקה מרים ונימק: "רבקה היא מהיוצרים המקוריים ביותר כיום בשפה העברית. כתיבתה מעוררת את התחושה, שמעבר לכל עמוד שלה ניצב עולם שלם, עולם הזיכרון היהודי". חוה אלברשטיין בחרה ברחל שפירא: "היא הצליחה בשירתה לטשטש את הקו בין שירה לפזמונאות. השירים שלה הם אחת מנקודות האור בחיים כאן בארץ הקשה הזאת".
הסופרת סביון ליברכט בחרה, כמו רבים אחרים, באורלי קסטל בלום: "הספרות העברית יכולה לציין קו פרשת מים: לפני ואחרי אורלי קסטל בלום. כתיבתה מנפצת טאבואים ונוגעת בפרברטי ובאסור".
הסופר והמשורר יהונתן גפן בחר באלונה קמחי: "היא סופרת רבת כישרון ויחידה במינה בישראל. היא משמיעה קול אחר, אמיץ, לפעמים בוטה, ותמיד אמיתי ונוגע ללב". המשורר רוני סומק בחר בצרויה שלו: "היא בעיניי סופרת היודעת לאגרף נפלא ביד אחת את העלילה וביד השנייה למחות דמעה מעיני הקורא". השחקן והבמאי גורי אלפי בחר בעירית לינור: "היא מפוצצת באלגנטיות את בלון החשיבות העצמית המתלווה לבורגנות הישראלית. אה, וממש חשוב - היא מצחיקה".
הסופרת שולמית לפיד בחרה באגי משעול: "היא תופעה משוררית ייחודית כי היא מעזה להיות 'מאושרת', לחגוג את האהבה - הארצית והשממית". מנהלת בית ליסין ציפי פינס בחרה בסביון ליברכט: "היא נותנת קול צלול ומדויק לגיבורות-נשים, ומיטיבה לנוע בין תיאור מעורר הזדהות של חיי הנפש של גיבורותיה לבין מאבקן לבסס לעצמן מקום בחברה".
לקריאת כל ההמלצות בפרויקט המיוחד