חמודים יותר משימפנזים סמוקי-עכוז

הערוץ השמיני בממיר הכבלים רחוק כמובן מלעסוק בתרבות. אין סיכוי שהתוכניות שמשודרות בו יעניינו מישהו שתרבות היא מענייניו. לעומת זאת, עבור אנשים שהשכלתם התרבותית בינונית מינוס, מספק הערוץ את התחושה שהם עוסקים בתרבות. חלק זה באוכלוסיה מהווה גם את רוב הצופים של הערוץ. זהו עוד סוג של בידור טלוויזיוני (לגיטימי).

התוכנית "התיאורמה האחרונה של פרמה" יושבת פיקס על משבצת זו. פרמה אינו חלפן דולרים רומני אלא מתמטיקאי בן המאה ה-17 שפתרון לבעיה שהציב העסיקה את טובי המוחות במאות האחרונות ופתרונה לפני כמה שנים היווה את הרקע לרב-מכר היסטרי בשם "המשפט האחרון של פרמה". התוכנית עוקבת אחרי המתמטיקאי שפתר את התעלומה ושיחק אותה בענק.

לא נראה לי סביר שמישהו בלי רקע סביר במתמטיקה יכול להבין משהו מן המושגים שצצו לאורך התוכנית, אך אין זה משנה כלל וכלל מפני שלא נראה שהוגי התוכנית כיוונו למטרה שכזו. התוכנית נותנת לבהיה המטומטמת שלנו מול המסך איזשהו מימד של חשיבות, ובעיקר מעניקה לנו הזדמנות להציץ לתוך כלוב של מתמטיקאים באונברסיטת קיימברידג'. הנ"ל הרשימו אותי מאוד.

בתוך חדרי עבודה נקיים, לבושים בסוודרים שפג תוקפם, חמושים בחיוך ממזרי אך שכולו טוב-מזג, הם מספרים לנו איך, "ישבתי עם ג'ון לכוס תה, הוא לא ידע מה אני זומם", או "אדווין היה מאוד מוזר באותו שבוע, הוא כל הזמן הסתודד עם ארווין על הכורסה, אף אחד לא חשד במה שהולך לקרות". איזה מאמים.

כדאי לצפות ב"התיאורמה האחרונה של פרמה" כי גם אם אתם לא יודעים מה זה קוסינוס, או מי היו יושינמי ואונימרו (אחד מהם היה דווקא פחות חייכן והתאבד, השותף שלו, כמובן, לא מבין למה), לרגעים יתחשק לכם לקפוץ מהכורסה ולצבוט לאחד המחוננים בלחיים מרוב חיבה. אותה תגובה בדיוק שמעוררות תוכניות על שימפנזים סמוקי-עכוז באותו ערוץ מדעי.