הסרט הטוב ביותר
תגידו מה שתגידו על האוסקר השנה, ואפשר להגיד עליו הרבה דברים רעים ומקטינים, אבל לפחות לא חסר בו מתח. הטקס יתקיים בתחילת השבוע הבא, בלילה שבין ראשון לשני שעון ישראל, ו"כוחו של הכלב" ו"CODA" מגיעים לקו הסיום כשהם צמודים לחלוטין בתחרות על הפרס החשוב מכולם, הפסלון המוזהב לסרט הטוב ביותר.
עד לא מזמן, "כוחו של הכלב" נראה כמו המנצח הבטוח. הוא הוכתר בידי שלל מבקרים ומבקרות כסרט הכי טוב של השנה, קטף את גלובוס הזהב ופרסים נוספים ונהנה מן העובדה שעומדת מאחוריו ג'יין קמפיון, ככל הנראה הקולנוענית הכי מוערכת שפועלת היום. אך בשבועות האחרונים, המערבון הזה התחיל לשמוט מומנטום, גם כי הבמאית שלו הסתבכה עם בדיחה לא מוצלחת שכוונה לעבר האחיות וויליאמס, שמעמדן בהוליווד קדוש. לתוך הוואקום שנוצר, נכנס "CODA", שגם אותו יצרה במאית - שאן הדר.
קמפיון נחשבת פייבוריטית ברורה בקטגוריית הבימוי. הדר, לעומת זאת, אפילו לא מועמדת. היו כבר סרטים שזכו באוסקר אף שלא היו מועמדים בקטגוריית הבימוי, אבל זה לא הכל: "CODA" גם לא מועמד בקטגוריית העריכה היוקרתית, ומעולם לא היה סרט שקטף את הפסלון המוזהב בקטגוריה החשובה מכולן בלי מועמדות לא על בימוי ולא עריכה. הגיוני: הרי אם הסרט כל כך טוב, איך זה שלא מעריכים את הבימוי ואת העריכה שלו?
אז למה בכל זאת "CODA" יזכה? כי הוא צבר תאוצה בשבועות האחרונים, וייתכן שאם הקמפיין היה מתחיל עכשיו מחדש, כן היה מקבל מועמדויות בקטגוריות האלה; כי הוא זכה בפרס גילדת המפיקים ובפרס האנסמבל בגילדת המשחק - שני אינדיקטורים רציניים ביותר; כי לא רק שהוא סרט מצוין, אלא שהוא גם מרומם רוח, והעולם צריך את זריקת העידוד הזו כרגע; כי לא רק שהוא סרט מצוין, אלא שהוא עוסק במשפחה חירשת ורוב השחקנים והשחקניות בו הם כאלה, כך שבחירה בו "נכונה" לא רק מבחינה אמנותית, אלא גם פוליטית; כי נדמה לי שלהרבה מצביעים ומצביעות לא נעים להודות בזה, אבל לא מעט מהם לא כל כך אוהבים את "כוחו של הכלב", אפילו שהוא נחשב "חשוב" ו"מוערך" ועוסק בנושאים טרנדיים כמו "גבריות רעילה", אז הם לא ימהרו להצביע בעדו.
ההימור שלי, אם כך: "CODA" הוא מי שיחגוג בסוף הערב. "כוחו של הכלב", שעד לא מזמן נראה כמו המנצח הגדול של הערב, יסתפק בשני פרסים בלבד - הבימוי ואולי גם התסריט המעובד. מצד אחר, קחו בחשבון כי בשבע השנים האחרונות, טעיתי בקטגוריה הזו לא פחות מאשר שש פעמים (!) מה שמכשיר אותי להיות פרשן פוליטי, אבל מעמיד בספק את התחזית הזו.
מה שבטוח: מי מהסרטים שיזכה, יעשה היסטוריה ויהפוך לזוכה הראשון בקטגוריה הזו שהפיץ אותו שירות סטרימינג. השאלה היא איזו מהפלטפורמות תזכה - "כוחו של הכלב" שייך לנטפליקס ו"CODA" לאפל טיוי פלוס.
הבימוי הטוב ביותר
אמרנו כבר שקמפיון פייבוריטית ברורה כאן, ונסביר למה. היא אמנם תפסה כותרות שליליות בשבוע האחרון, אך לפני כן זכתה בכל פרס אפשרי ובכל אינדיקטור שקיים לפני האוסקר. מדובר באחת הקולנועניות החשובות והמשובחות בדורנו, והפרס הזה מגיע לה מזמן - לפחות מאז "הפסנתר" ב-1993.
קמפיון זכתה בזמנו על התסריט המקורי של הפסנתר, והשנה מועמדת על התסריט המעובד של "כוחו של הכלב". אם תזכה, תהפוך לאישה הראשונה בהיסטוריה שזוכה בשת קטגוריות התסריט הללו. אם "כוחו של הכלב" יזכה גם בקטגוריית הסרט, היא תירשם כאישה הראשונה שזוכה באותה שנה בפרסי הסרט, הבימוי והתסריט.
ובחזרה לקטגוריית הבימוי: בהנחה שקמפיון הניו-זילנדית אכן תזכה בפרס, היא תהפוך בכך לאישה השלישית בהיסטוריה שעושה זאת, השנייה ברציפות אחרי קלואי ז'או על "ארץ נוודים" והלא אמריקאית הראשונה.
קטגוריות המשחק
בשלוש קטגוריות, המירוץ נראה גמור. בקטגוריית השחקן הראשי, וויל סמית ככל הנראה יקטוף את האוסקר הראשון שלו, לכאורה הודות להופעתו ב"משפחה מנצחת" ולמעשה כסוג של פרס מפעל חיים על עבודותיו הקודמות. בקטגוריית שחקן המשנה, טרוי קוצור מ"CODA" צפוי לזכות ולהפוך לגבר החירש הראשון שזוכה באוסקר על משחק. בקטגוריית שחקנית המשנה, אריאנה די-בוז מ"סיפור הפרברים" צפויה מצידה להיות האישה הלא-לבנה ולא סטרייטית הראשונה שזוכה באוסקר על משחק.
קטגוריית השחקנית הראשית, לעומת זאת, היא החידה הכי גדולה של הטקס. כל אחת מחמש המועמדות יכולה לזכות בפרס, אבל לגבי כל אחת מהן יש גם טיעון מנצח למה אין לה סיכוי.
קריסטן סטיוארט על "ספנסר"? ההופעה של השחקנית האמריקאית כנסיכה הבריטית דיאנה היא לכאורה החומר שממנו עשויים האוסקרים, אלא שזה סרט לא אהוב, והשחקנית אפילו לא היתה מועמדת לפרסי גילדת השחקנים ולפרסי האקדמיה הבריטית, ואף אחת מעולם לא זכתה באוסקר בקטגוריה הזו בלי מועמדויות לפרסים האלה.
פנלופה קרוז ב"אימהות מקבילות" של אלמודובר? שוב, שחקנית אהודה, אבל הסרט נחשב נישתי למדי, ולא היה סביבו או סביבה שיח. אוליביה קולמן ב"הבת האפלה"? הסיכוי גבוה יותר, אבל השחקנית הבריטית קטפה את הפרס לא מזמן על "המועדפת", אז הגיוני שהאקדמיה תתן את הפרס למישהי אחרת.
ניקול קידמן על תפקידה כלוסיל בול ב"הזוג ריקרדו"? לגלם אגדה הוליוודית שהיתה באמת זה תמיד מתכון לפרסים, והכוכבת האוסטרלית אכן זכתה על הופעתה כאן בגלובוס הזהב, אבל זה לא סרט כל כך טוב, וגם לא תפקיד כל כך טוב שלה, ואפילו באוסקר לשיקולים כאלה יש משקל.
וזה משאיר את המועמדת החמישית והסבירה מכולן, למרות שגם במקרה שלה זה לא טריוואלי. מדובר בג'סיקה צ'סטיין ובהופעתה כאוונגליסטית הטלוויזיונית ב"העיניים של תמי פיי", שאפילו לא הופץ אצלנו.
אם היא אכן תזכה, זה יהפוך את "העיניים של תמי פיי" לאחד הסרטים הכי נישתיים ובינוניים שאי פעם זכו באוסקר כלשהו, והתחרות קשה. אז למה שזה יקרה? כי צ'סטיין היא אחת השחקניות המוערכות בתעשייה בעשור האחרון ועוד לא זכתה באוסקר, כך שיש תחושה כי הגיע זמנה.
נוסף לכך, הסרט פייבוריט בקטגוריית האיפור ועיצוב השיער, וההיסטוריה מוכיחה כי לעתים קרובות, יש התאמה בין זכייה בקטגוריה הזו ובקטגוריית השחקנית הראשית. כך קרה עם מריון קוטיאר ו"החיים בוורוד" ועם מריל סטריפ ו"אשת הברזל", וכך כנראה גם יקרה הפעם.
קטגוריות התסריט
שתי הקטגוריות איכותיות ותחרותיות השנה. בקטגוריית התסריט המקורי, נראה כי הקרב הוא בין "ליקריץ פיצה" של פול תומאס אנדרסון ו"בלפסט" של קנת' בראנה. בשני המקרים, זה כנראה יהיה הפסלון היחיד של הסרט, ונראה שהזוכה יהיה אנדרסון, דמות אהובה ומוערכת מאוד בתעשייה.
בקטגוריית התסריט המעובד, "כוחו של הכלב", המבוסס על ספרו של תומס סווג', עדיין פייבוריט. אך "CODA", המבוסס על הסרט הצרפתי "משפחת בלייה", יכול להפתיע אותו גם כאן, ו"הבת האפלה" של מגי ג'ילנהול, המבוסס על ספרה של פרנטה, עשוי להפתיע את שניהם. אנחנו אכן נהמר עליה.
השיר המקורי טוב ביותר
כהמחשה למצבה של תעשיית הקולנוע, השמות הכי גדולים והלהיטים הכי גדולים של הטקס מסתתרים בכלל בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר. בילי אייליש ושיר הנושא מ"לא זמן למות", הפרק האחרון בסדרת ג'יימס בונד, יתמודדו מול "Dos Oruguitas" של לין-מנואל מירנדה מ"אנקנטו".
עכשיו אתם ודאי שואלים איפה "We Don't Talk About Bruno", וכמו שאומרים באמריקה - זו שאלה מצוינת. התשובה: בדיסני לא חזו את ההצלחה חסרת התקדים של הלהיט, והעדיפו לשלוח לתחרות שיר אחר מהסרט. היום, מן הסתם, הם היו נוהגים אחרת. בטקס לא חזרו על הטעות, ולמרות שהוא לא מועמד, יעניקו לשלאגר את הביצוע החי הראשון שלו על במת האוסקר.
אם "ברונו" היה מועמד לאוסקר, הוא גם היה זוכה כמובן. "Dos Oruguitas", לעומת זאת, יתקשה לנצח את בילי אייליש.
הסרט הבינלאומי, סרט הדוקו הארוך וסרט האנימציה
"אנקנטו" יתנחם בזכייה בפרס סרט האנימציה הארוך. גם בקטגוריית הדוקו הארוך יהיה ניחוח מוזיקלי. "קיץ של נשמה", העוסק בתשובה השחורה לוודסטוק, יהיה הזוכה בסבירות גבוהה מאוד.
ובקטגוריית הסרט הבינלאומי? "הנהגת של מר יוסוקה" היפני כל כך חזק ומוערך, שהוא מועמד גם בקטגוריית הסרט, הבימוי והתסריט המעובד, אז אין כמעט ספק שיזכה כאן.
הקטגוריות "הטכניות"
ונעבור למה שנהוג לכנות בזלזול "הקטגוריות הטכניות". גם האקדמיה מנציחה את הזלזול הזה, ובצעד שנוי במחלוקת החליטה שלא להעביר בשידור ישיר את חלוקת הפרסים בקטגוריות האלה, שחשובות להצלחת ולאיכות הסרט לא פחות מאשר הבימוי והמשחק.
בגזרה הזו, "חולית" מועמד בכל קטגוריה אפשרית - צילום, עריכה, סאונד, מוזיקה מקורית, עיצוב הפקה, עיצוב תלבושות, איפור ועיצוב שיער, אפקטים (הוא גם מועמד על סרט ועל תסריט מעובד). אם יזכה בכולן, ישווה את השיא של "קברט" מ-1972 כסרט עם הכי הרבה אוסקרים שלא זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר.
אך הוא כנראה לא יזכה בשמונה אוסקרים, אלא "רק" בשישה - צילום, עריכה, סאונד, מוזיקה מקורית, עיצוב הפקה ואפקטים. אוסקר התלבושות יילך ל"קרואלה" והאוסקר על איפור ועיצוב שיער, כפי שכבר אמרנו, כנראה יילך ל"עיניים של תמי פיי", מה שאומר שייתכן כי לסרט הכה נשכח הזה תהיה אותה כמות אוסקרים כמו ל"כוחו של הכלב" או ל"CODA".
גזרו, שמרו וצחקו עלינו - רשימת ההימורים המלאה.
הסרט הטוב ביותר: "CODA"
הבמאית הטובה ביותר: ג'יין קמפיון ("כוחו של הכלב")
השחקן הראשי הטוב ביותר: וויל סמית ("משפחה מנצחת")
השחקנית הראשית הטובה ביותר: ג'סיקה צ'סטיין ("העיניים של תמי פיי")
שחקן המשנה הטוב ביותר: טרוי קוצור ("CODA")
שחקנית המשנה הטובה ביותר: אריאנה די-בוז ("סיפור הפרברים")
התסריט המקורי הטוב ביותר: "ליקוריץ פיצה"
התסריט המעובד הטוב ביותר: "הבת האפלה"
הצילום הטוב ביותר: "חולית"
העריכה הטובה ביותר: "חולית"
עיצוב ההפקה הטוב ביותר: "חולית"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "קרואלה"
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר: "העיניים של תמי פיי"
האפקטים הטובים ביותר: "חולית"
הסאונד: "חולית"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "חולית"
השיר המקורי הטוב ביותר: "לא זמן למות" (בילי אייליש)
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "הנהגת של מר יוסוקה" (יפן)
סרט הדוקו הטוב ביותר: "קיץ של נשמה"
סרט האנימציה הארוך הטוב ביותר: "אנקנטו"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: "The Long Goodbye"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "רובין רובין"
סרט הדוקו הקצר הטוב ביותר: "מלכת הכדורסל"
הטקס ישודר בלעדית ב-yes1 וב-STINGTV, בלילה שבין ראשון לשני הקרוב. ב-23:30 יתחיל הסיקור של השטיח האדום וב-3:00 הטקס עצמו. גרסה ערוכה ומתורגמת תשודר ביום שלישי ב-21:00 בערוץ yes MOVIES DRAMA.