בעקבות מחאת גולשים, בוטלו אמש הופעותיהם של המוזיקאי עטר מיינר והלהקה "המסך הלבן" בפסטיבל אינדינגב. זאת לאחר שהועלו לפני כשנתיים טענות כי מיינר התעלל לכאורה באישה שהיה לו עימה מערכת יחסים, וכי חברי "המסך הלבן" הטרידו לכאורה מינית באופן מילולי אישה אחרת בירושלים. היום (שני) התייחס לראשונה סולן להקת "המסך הלבן", גבריאל ברויד, לטענות. בפוסט ארוך שפרסם בפייסבוק סיפר כי נפגש עם אותה אישה שהעלתה את הטענות כלפיו, סגר עימה מעגל - וכי הוא מבקש סליחה מכל אדם אחר שנפגע ממנו.
"אני רוצה להתייחס לדברים שנכתבו עליי ועל המסך הלבן בימים האחרונים", כתב ברויד. "לפני שנתיים פורסמה תגובה לפוסט הקושרת את שמי ושם הלהקה למקרה שקרה לפני מספר שנים בבר בירושלים.
באותו הלילה דיברתי בצורה מגעילה והתנהגתי בצורה לא ראויה כלפי מישהי שישבה במקום. התנהגות עליה אני מצטער ובה אני מתבייש. אני מודה שבהתחלה הייתי בהלם, לא הייתי מודע לכך שאני יכול לפגוע כל כך באדם אחר. תמיד הייתי קרוב לנשים רבות, והיה לי תמיד חשוב שנשים יהיו חלק מהיצירה שלי ומאירועים שאצרתי.
"זה שלח אותי לתקופה ארוכה של למידה, התכנסות, מחשבות ובדיקה עמוקה פנימה של איפה טעיתי, איפה לא ראיתי את הצד השני והיכן פגעתי. ניסיתי לחשוב גם על התרבות בה גדלנו, על הנורמות הסופר בעייתיות עליהן התחנכנו, וגם על הסביבה בה אני חי היום, שעדיין רחוקה מלהיות מקום בטוח עבור נשים. אני לא זורק אחריות על אותה תקופה, תרבות או נורמות. בסוף אדם אחראי למעשיו. התהליך המשמעותי הזה הוביל אותי לכתוב הודעה למי שכתבה את הדברים, בכדי להתנצל בפניה, לקחת אחריות ולנסות לתקן.
"לשמחתי היא הסכימה בנדיבותה לפגוש אותי ולאחר שיחה משמעותית, בה גם למדתי והבנתי דברים על עצמי, הצלחנו להגיע לפיוס וסגירת מעגל. קיבלתי את ברכתה לשתף את הדברים האלה. אז למה לא אמרתי כלום עד היום? לא פרסמתי זאת בפייסבוק מתוך פרטיות וכבוד לנושא המורכב והרגיש הזה. ומעולם גם לא ביקשתי ממנה שתפרסם מטעמה שום דבר. חשבתי שזה הדבר הכי נכון עבור כל המעורבים, ויאפשר לכולנו להמשיך הלאה. גם כשחברות וחברים פנו ורצו לכתוב משהו מטעמם ביקשתי שקט. וכן - קיוויתי שסגירת הדברים במציאות תוביל אט-אט לחזרה לחיים נורמליים - ואולי גם שם טעיתי.
"קשה לי לראות בעצמי "דמות ציבורית" ולא ידעתי לתקשר את הדבר הזה כלפי חוץ וחבל. אחרי פרסום הפוסט, עזבתי את העיר בה חייתי לתקופה ארוכה. הלהקה, מפעל חיי, וחיי גילברט אחי שבכלל לא נכח במקום באותו הערב, הפסיקה את פעילותה לתקופה ארוכה, ומאז למעשה לא חזרה לפעילות מלאה.
שמם של חברות וחברי להקה הוכפש. חברים של שנים הפנו גב וברחו מהסיפור ומאיתנו. ברשת מדי פעם צצות מילים מכוערות, מעליבות, פוגעניות שבגדול מוחקות את זכות הקיום שלי וגובות ממני מחיר ללא סוף.
"אני חלילה לא רוצה להתקרבן אלא להיפך - אני רוצה לנצל את המקום הזה קודם כל לשוב ולבקש סליחה ומחילה מכל מי שאי פעם נפגע\ה ממני, בכל צורה או דרך שהיא", הוסיף ברויד וכתב. "בסוף, אני בסך הכל בנאדם שמנסה ורוצה לעשות רק טוב. וכמו כולם - לפעמים טועה ובגדול. אבל אני גם תמיד מוכן לקבל ביקורת ולהשתפר. לשמוע אם הייתי לא בסדר ולעשות כל אבל באמת כל שביכולתי כדי לשפר ולתקן עד כמה שניתן. אני רוצה לתת לעולם רק שירים, מוזיקה ואהבה שתקרב בין בני האדם. מתוך כבוד והערכה ענקית לנשים, לגברים ולכל אדם באשר הוא. אין לי ספק שכתיבת פוסט חשוף זה נוגדת את עצתם של אנשים חכמים ממני, אבל חשוב לי בכל זאת להשמיע גם את הקול שלי.
"אני מאחל לימים בהם נצליח לפתח שיח מורכב יותר, נדע להבדיל בין מעשים בחומרות ומדרגים שונים, ניתן מקום גם לריפוי ולתיקון כדי שנחיה כולנו בחברה מעט יותר בריאה, בטוחה וכן, גם חומלת. לטעמי האישי - הקיצוניות הזו ותרבות הביטול מובילה לפחד, ומתוך פחד קשה להיות אמיצים ואשכרה לקחת סיכונים, לגדול ולהתפתח".
לפני כשנתיים טענה כאמור גולשת פייסבוק בשם "ריו דה־לוש" כי חברי "המסך הלבן", ובעיקר הסולן גבריאל ברויד, הטרידו אותה מינית בבר "הקסטה" בירושלים. "בהתחלה היו סתם זריקות משפטים בנוסח 'כוסית בואי לפה', צחוקים על השם שלי כמובן שהמשיכו ל'איזה רגליים' והתבטאויות על המראה שלי. משם זה התדרדר להתגרויות נוסח איצטדיון/ערסים במאחורה של אוטובוס לילה: 'שמעתי שריו זה רק רגליים', 'תוכיחי שלא', 'בואי נשכב', 'למה אנחנו לא עולים לסקס עכשיו'. כן כן בצעקות מול כולם כאילו לפחות היינו בהופעת סטאנדאפ של חנה לסלאו ורק היה חסר לו מגהפון "מה, את לא בעניין?", עם המון גיחוכים וצחוק של הבנים מול כל מי שנמצא ברחבת הבר. התעלמתי. משם זה התדרדר והמשיך למצב בו אחד הבחורים משך את הכסא שישבתי עליו ו"הציב" אותי מול כל החברים האפסים שלו שגחגכו על איך שאני נראית ולא זורמת לעלות איתו למין אצלי בבית (כי גרתי מעל). היה דיבור נרחב על הרגליים שלי והתחת כי לבשתי מכנס קצר (באוגוסט אבוי).
"הרגשתי מושפלת ובעיקר בשוק. לא ידעתי איך להגיב ולא רציתי להרוס את "האוירה" אבל זה הגיע למצב מביך וממש לא נעים שאחד מבעלי הבר בשלב מסויים בקש במבוכה מ"מנהיג" החבורה מר ג'ינג'ילה ברוייד לרדת ממני בנחמדות והערב המשיך. הם צחקו וזרמו לעניין אחר כבנונשלאנט. כולם התעלמו, לא ציפיתי שלא כי זה היה דבר ידוע ודאחקה קבועה שלהם. מסתבר שהם היו עושים את זה להרבה בנות וחלקן היו אפילו "מוחמאות" מזה כי הרי לא כל יום דושבאג מלהקת זיבי שמופיעה בכל מקום מציע לך מין בפרהסיה כחלק מהדחקה האין סופית שלו עם חבריו להרכב. בכל מקרה, שמעתי ממלא בנות שזה קרה גם להם אבל "בקטנה" והחיים ממשיכים נכון?".
אנשי אינדינגב פרסו כאמור אמש בעמוד הפייסבוק שלהם הודעה שבה נכתב: "לקחנו רגע לענות לבחון את העובדות ולהגיב לדברים בצורה שקולה. עלה פה דיון מאוד חשוב ואין לנו שום עניין להשתיק אותו, להפך. ראוי שהדיון יתנהל בצורה ברורה ופומבית, בלי לטאטא את הדברים מתחת לשולחן ולהתעלם מצד אחד אך גם תוך דיוק בפרטים והאמת כפי שהיא. עם זאת, חשוב גם לומר שהיו המון אי דיוקים בדרך בה הדברים מוצגים, השיח הזה מתדרדר מהר מדי לשיח נחרץ וצעקני, בו הדברים יוצאים במהירות מהקשרם ודברים שאינם אמת מוצגים לא אחת ככאלה וגם זאת לא הדרך לדעתנו.
"אנחנו מעדכנים כי בימים האחרונים ניהלנו שיחות עם האמנים והגענו להחלטה כי ההופעות המדוברות לא יתקיימו בפסטיבל השנה. לכל אורך הדרך חשבנו ואנחנו עדיין חושבים שהדבר הנכון הוא להתייחס לנושא בפומבי ולנהל שיח פתוח מתוך הבנה שהנושא מורכב. נאמר את המובן מאליו שוב - אין לנו, ולא היתה לנו מעולם טיפה של סובלנות לאלימות מכל סוג שהוא, כפי שיעידו עשרות אלפי האנשים שבילו באינדינגב ב- 15 השנים האחרונות. אנחנו פועלים באופן אקטיבי לאפשר לקהל מרחב בטוח לצלול לתוך המוסיקה כל השנים וזה חלק מהותי מהזהות של הפסטיבל ובערכים שהוא מקדם".