בשורות מסעירות לחובבי וחובבות הקולנוע: רובן אוסטלנד, אחד הבמאים הבולטים והלוהטים בשנים האחרונות, יהיה אורח הכבוד של פסטיבל הקולנוע ירושלים בשלהי החודש. הבמאי השוודי יגיע אליו עם סרטו האחרון והראשון שדובר אנגלית, "משולש העצבות". חודשיים בלבד לאחר שזכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן, הסרט יפתח את הפסטיבל בעיר הבירה, וכמיטב המסורת זה יקרה בהקרנה על מסך ענק בפני הקהל הרחב בבריכת הסולטן.
אוסטלנד החל את דרכו לפני כעשרים שנה, אבל את הפריצה הבינלאומית האמיתית עשה הודות לסרטו "כוח עליון" לפני כעשור. הסרט זכה בשלל פרסים בינלאומיים, וגם היה בסיס לעיבוד מחודש (ומחריד) עם וויל פארל וג'וליה לואי דרייפוס. ב-2017 זכה לראשונה בדקל הזהב עם "הריבוע", אחד הסרטים הגדולים של העשור הקודם, והשנה הצטרף למועדון מצומצם ואקסקלוסיבי ביותר שזכו בו פעמיים.
"משולש העצבות" מתחיל בסצינה שנראית כאילו נתלשה מ"סיינפלד", בה דוגמן ודוגמנית מנהלים ויכוח סביב השאלה מי צריך לשלם את החשבון. המערכה השנייה שלו כבר נראית כמו "הלוטוס הלבן" עם הנג-אובר, ומתרחשת בספינת תענוגות שבה העובדים הם עבדים נרצעים של התיירים האוליגרכים, עד שהשייט יוצא משליטה ומוביל לשני קטעים בלתי נשכחים. אחד כולל מרתון הקאות ואחר פינג-פונג של ציטוטים קפיטליסטים ומרקסיסטים. הקטע השלישי הוא כבר שילוב של "אבודים", "בעל זבוב" ו"אזור הדמדומים". צוות השחקנים המצוין כולל כמה תגליות אלמוניות, וגם את וודי הרלסון בהופעה עצומה כרב-חובל שיכור.
"משולש העצבות" גם מצטרף ל"פרזיטים" ול"ג'וקר" בכך שהוא מיטיב לתאר את מאזן הכוחות האכזרי בין מי שיש להם ומי שאין להם, ואז את מה שקורה כשהאיזון הזה משתבש. הוא הולך כמה צעדים רחוק יותר משני קודמיו, ומוסיף להם כמה שכבות נוספות, כולל היפוך כוחות מגדרי. הסרט מתחיל בסצינה שבה מחפיצים גברים וממשיך בקטעים בהם אישה מנצלת מינית גבר צעיר ממנה - ובדרך כלל אנחנו רגילים לראות את ההפך.
אם לא תוכלו לראות את "משולש העצבות" בירושלים, תשמחו לשמוע כי הסרט נרכש להפצה ויופץ במהלך השנה בידי רשת בתי קולנוע לב, אבל כמובן שלראות אותו לפני כולם על המסך הענקי של בריכת הסולטן - זו חוויה. ההקרנה שלו בקאן היתה מן החוויות המדהימות שהיו לי בקולנוע, והקהל פשוט הרים את התקרה פעם אחר פעם בשאגות של צחוק.
חוץ מאשר "משולש העצבות", הפסטיבל יקרין גם את כל סרטיו הקודמים של הבמאי - "הריבוע" ו"כוח עליון" כמובן, אבל גם את ארבעת סרטיו הקודמים והמוכרים פחות.
מדובר ב"גיטרה מונגוליאדית", "סצנה אוטוביוגרפית מס' 6882", "לא רצוני" ו"משחק". לפחות לגבי חלק מהם, זו תהיה הזדמנות ראשונית וחד-פעמית לראות אותם על המסך הגדול אצלנו.