ארז בן הרוש, אשר היה בעיצומה של הפקת סדרת דוקו על חייו של צביקה פיק עבור yes, התראיין הבוקר (שני) ב-103FM בעקבות מותו של המוזיקאי הענק וסיפר על העבודה עם המאסטרו ועל ההפתעה במותו. "אני קצת בהלם. אמנם המצב שלו לא היה פשוט בתקופה האחרונה, אבל כן זה הפתיע אותנו כי בשבוע הבא היינו אמורים לתעד אותו עובד על המופע שלו. הוא כבר תכנן עבודה עם מנהל מוזיקלי וזמרות ליווי והיינו אמורים לבוא לתעד את זה, וכמובן להשלים איתו ריאיון מאוד ארוך. לאורך השנה האחרונה, ליווינו אותו וכל מי שהיה סביבו בשנים הטובות והטובות פחות".
בן הרוש סיפר כי הם התחילו לעבוד על הסדרה לפני שנה. "זאת סדרת דוקו ל-yes בת שלושה פרקים שמספרת את כל תחנות חייו. אנחנו קוראים לזה כרגע בשם זמני 'נסיך הגאות והשפל' וצביקה עבר באמת עליות ומורדות. בשנה האחרונה, תיעדנו הרבה מאוד אנשים שעבדו איתו וארכיונים ודברים נדירים שהצלחנו להשיג והתחלנו ללוות גם אותו בתהליך שהוא מתחשבן עם עצמו ועם תחנות בחייו, זה נקטע".
בן הרוש סיפר שצביקה נתן לו להרגיש שהוא חוזר לעניינים. "הוא באמת ניסה לחזור לעניינים. מבחינתו, הוא עבר את זה. אני זוכר שהייתה איזו שיחה יום אחד, שהיה לנו אפילו ויכוח, אז אמרתי לו, 'תרגיש טוב ונדבר, רק בריאות', והוא אמר לי, 'אני לא אוהב את זה', אמרתי לו 'מה זאת אומרת?' הוא אמר, 'אני בסדר גמור, לא צריך לשאול אותי מה נשמע ולא צריך לאחל לי בריאות', אמרתי לו, 'טוב צביקה, אז אתה לא מעניין, ביי'. הוא התקשר אלי אחרי דקה ואמר לי, 'ארז תודה'. הבנתי שהוא לא אוהב שמתעסקים בזה בכלל. מבחינתו, 'תסתכלו עליי, כאילו אני לפני 4 שנים, 5 שנים'. זה היה מאוד חשוב לו, לא לנסות לראות את הבעיות, אבל ראינו את הקשיים והבנו שזה מורכב מאוד, כולל המחשבה שהוא רצה לחזור להופיע, וכל הזמן שאלנו אותו, 'צביקה אתה יכול לחזור? להחזיק עכשיו שעה?'. הקהל מאוד רצה לראות אותו בהופעה. ראינו שמכרו את כל הכרטיסים. אני חושב שבסוף במבחן התוצאה זה אירוע מורכב להרים מופע כשיש את כל הקשיים ולהחזיק שעה, אם לא שעה וחצי, נטו לבד על במה".
אלא שלמרות הקשיים שלו, בן הרוש מספר כי צביקה לא ויתר. "הייתי מקבל ליינאפים ואת השירים שהוא רוצה לשים והוא שלח לי דמואים של זמרות הליווי וחיבר אותנו למנהל המוזיקלי. התחושה הייתה שאנחנו אמורים לבוא לתעד, אמנם תכננו פעמיים להגיע לזאפה ופעם אחת לגריי וזה בוטל, אבל כל הזמן זה היה 'הנה זה קורה'. אני חייב להגיד שבתוך המערכת עלו סימני שאלה. מבחינתנו, ברמה הדוקומנטרית אמרנו 'זה מעניין, נבוא, נראה מה יהיה'".
בן הרוש סיפר עוד כי בשנה האחרונה צביקה התחיל להרגיש יותר ויותר את הלבד. "בשנה האחרונה ראיתי שלאט לאט יש איזו תובנה שזה מתחיל להסתבך לו בינו לבין עצמו. הוא התחיל להרגיש את הלבד ואולי שהוא לא מצליח באמת לעשות את זה, אבל זה כל כך היה בדיסוננס וזה האיש. יש לו את המציאות המקבילה שהוא מאמין בה, ואני חושב שזה חלק מהחוזקות שלו גם לנצח את מה שקרה לו. הוא עבר שבץ בלתי אפשרי והוא ניצח את זה באיזה כוח פנימי משוגע ואני חושב שזה מה שהחזיק אותו. היה לו כוח, אני לא מכיר את זה על הרבה אנשים שעברו כאלה דברים של מחלות וכו', כוח בלתי אפשרי, שבגלל זה לדעתי הוא הצליח איכשהו לשדר שהעסקים כרגיל".
בן הרוש סיכם ואמר מה הפך אותו ליוצר כל כך חשוב: "הוא מלודיסט על חלל, אני חושב שברמה הכי בינלאומית, ברמת גאון. אני אגיד איך לפחות בריאיון האחרון שעשינו גם עם מירית, גרושתו ואשתו כמעט 40 שנה, זה שאפילו בעבודה המוזיקלית ביניהם, הוא היה מקבל מילים ממנה ולא היו אומרים אפילו על מה הנושא, ככה היא מתארת. בבוקר היא הייתה נותנת לו את המילים, כמובן שאין דיון ואין משא ומתן על 'תקצרי, תוסיפי וכו'', והוא, תוך כמה חוזר עם מלודיה מדויקת על המילים, הוא לא מתקן כלום וזה משוגע. זו גאונות. שאלנו אותו, 'איזו מוזיקה אתה שומע?' אז הוא אמר, 'אני שומע בעיקר את להקת 'אבבא'', אמרנו לו 'למה דווקא להקת אבבא?'' הוא אמר, 'אם כבר 'אבבא', אז 'אבבא זה אני הישראלי' ויש בזה משהו מאוד נכון, אלה מן מלודיות מנצחות. הוא היה איש אנליטי ברמה מאוד גבוהה ואני חושב שזה הולך ביחד עם גאונות משוגעת. ברמת זמר, הוא היה זמר טוב, תמיד היו אחרים טובים יותר, אבל כמלודיסט, אין דבר כזה, באמת שאין דבר כזה".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, fm103