מאני טיים
בצעד קל בשיער רטוב
אני יוצא אל הרחוב
חולף כמו רוח, כמו בת צחוק
בתופת של עגלות תינוק
הכול ירוק, מופז ומחויך
ומסביב זה כמו מטווח (בום! טראח!)
נעלמים
אם כך או כך
אני בסדר בינתיים
מאני טיים.
הילדים גדלו לאט
אתה אוהב אותם כמעט
כמו שאהבת זמן פנוי
כמו שאהבת לא לדעת
מה בדיוק טיב היחסים
בין אבהות ונרקיסיזם
עם מועקה תמידית בלב
ושיר ערש על השפתיים
מאני טיים.
ההתחלות שלך עדיין
אבל הסוף מעבר לפינה
וכל בר דעת כל בר עין
הבין שמשהו השתנה
היית מנסה לעוף
אילו היית איש אחר
אבל
אתה רוצה רק עוד מזה
אתה חולם להישאר
אמא שלך שוב על הקו
זה לא בדיוק מתאים עכשיו
אתה כותב לה עוד חמש דקות
נזכר בזה אחרי יומיים
מאני טיים!
אין זמן לנוח או להתעמק
למרות שאין לך ספק
שהיא בדיכאון עמוק
כמעט שנה
אולי שנתיים
אתה חייב לה את הכול
ולא יכול
לתת לה כלום
פרט לקיום של הבטחה
שנלחשה מאחורי דלתיים
להתקדם ללא מורא
עכשיו אין דרך חזרה אמא
מה שהיה היה אטיוד
עכשיו זה מאני טיים
(זה לא נגמר
זה רק הסוף
זה לא נגמר)
יכולתי להיות פיקאסו
אהרון קופלנד
דני דין
גברת דאווטפייר
מיסטר טמבורין
כשהייתי בן 22
כמה פניות לא לעניין
הערכות שגויות של דחיפויות וזמן
הביאוני עד לכאן
שלומי שבן
קוקהד שמוקהד מטומטם
לא! אני לא רוצה להיגאל
כן! אני מבין היטב את ההבדל
בין טווידלידי וטווידלידם
גם אם בלבלתי ביניהם לא פעם
אל תחפש בשיר גרם חסד
אל תחפש בשיר אמת
אל תחפש את עצמך
ואם תמצא-
אל תסתכל לי בעיניים
זה רק נשמע כמו עוד מסכת
כמו מוטציה של שיר לכת
זה שיר הלל
הללויה
לשם
אבינו
שבשמיים
הודו לשם כי טוב
(הללויה! הללויה!)
כי לרוב טוב
בצעד קל ובשיער רטוב
ההתחלות איתי עדיין
אבל הסוף מעבר לפינה
וכל בר דעת
כל בר עין
הבין שמשהו השתנה
הייתי מנסה לעוף אילו הייתי איש אחר
אבל
אני רוצה רק עוד מזה
אני חולם להישאר
על
הרגליים.