משהו עם העונה הזאת לא מסתנכרן לי. בדרך כלל אני מחוברת רגשית לכל הדמויות, ותמיד גם מגיע הרגע שבו אני נכנעת לדחף המטונף להצביע באפליקציה של 13. וזה הרגש שגורם לי להתמסר, להיכנס לפרטי פרטים ולהבין מי נגד מי. והפעם, לא יודעת מה קורה. אין שם אף אחד שאני שונאת, אפילו דיאן וקאזם עברו לי בגרון, וגם נתנאל שמבחינת הנתונים היבשים היה אמור לעשות לי מחלת עצבים, שלא לדבר על בר. כי בואו, הם בלתי. משהו לא תקין אצלי, אני אומרת לכם.
הגמר עוד שבועיים ויש דיירים בבית שעדיין לא הבנתי מה הקטע שלהם. בניגוד לקאזם שברור מאוד מיהו, יש המון לא מפוענחים העונה - דניאל (ילד חכם שלא הובן או רוצח עם כיפה?), משה (סחבה נטולת אישיות ותאבת פרסום או בחור זהב והפספוס הכי גדול של שרין?) ודרור רוקנשטיין (ממש ממש מטומטם או אופורטוניסט ממולח וממוצע שכל?) אגב, הייתי בטוחה במיליוני אחוזים שהוא אמור להיות מודח השבוע, אלא אם כן הוא מציל מישהי מטביעה תוך כדי הכנת אומלט. ואז קאזם הלך.
לא מתאים לי לעשות כזאת טעות. בושה ונכלמת אנוכי. מסתבר שהחמלה והבגרות גורמים לחושי הריאליטי החייתיים שלי לקהות, ורחמנא ליצלן - לחוס על האנשים? האם זה אומר שלא אוכל ליהנות יותר מלרדת על אנשים שהולכים לריאליטי - תחביב שהשקעתי בו מזמני לא מעט? קאזם? הייתי בטוחה במיליון אחוז שהוא בחמישייה, כמו שהייתי בטוחה במיליון אחוז שאילנה לא מחזיקה מעמד שעה אחרי אחותה ובטח שלא שנראה אותה בגמר.
וגם האנשים שאני בעדם - וואלה, לא אוהבת אותם באמת, עם תשוקה. יותר מרחמת פינת משועממת. שחף, למשל - חתיך, גבוה, גברי בצורה מספקת בזכות זרועות שריריות, מגולפות ביד אומן (שאגב, מאד דומות לזרועות של אבא של טליה, שהוא סקסי ממש). הוא שווה למרות הנטייה לנעול נעלי נוחות, והייתי אמורה להיות לגמרי בעדו בריב בינו לבין טליה. המסכן תכל'ס ספג אש שלא ממש מגיעה לו - כי הכי ברור בעולם שהיא מחפשת סיבות לחמוק בעור שיניה מלקחת סיכון רגשי שעובר את הפלירט, וזו הסיבה לתחקיר השב"כ שהעבירה אותו, סאגה של שאלות שנמשכה שבוע, מבחן של כוונות ומחויבות. כנראה שבראש של טליה, ברגע שמישהו הופך להיות פוטנציאל זוגי קצת יותר רציני, הציפיות שלה ממנו מרקיעות שחקים, וכל אכזבה מאופיו החלוש יכולה לגמור אותה נפשית.
זו הסיבה שטליה התחרפנה כל כך הרבה פעמים לאחרונה. פעם אחת כששחף אמר משהו שגרם לה לחשוב שהוא לא בטוח שזה יעבוד ביניהם (כאילו הוא יכול לדעת); פעם שנייה כשאמר "מה שזה לא יהיה שיש בינינו" - היא שמעה רק את המילה "לא" ואיבדה לגמרי את ההקשר שבו נאמרו הדברים (הוא סתם לא רצה להניח הנחות שילחיצו אותה); ושיא השיאים, הפרידה הדרמטית כי אמר לבר "חיים שלי", ולא סיים את המאבק לשביעות רצונה. נכון, יש משהו מעצבן בגבר שמשחק משחקי גבורה כמו ילדון חסר ביטחון, ואני מסכימה שלא יזיק לשחף להיות קצת יותר אמיתי ולבלות פחות זמן בצקצוקים על כמה אגואיסטים כולם חוץ ממנו - בעיקר כי זה משעמם, אבל יחד עם זאת הוא עדיין אחד הבחורים החמודים על המסך בשנים האחרונות. חופר חופר, אבל תודו שהייתם מכירים לו בשמחה את אחותכם הקטנה.
שחף לא עשה טעות כל כך גורלית, וטליה בטח שלא נפרדה ממנו כי הוא לא סיים את המשימה "ברבאק". טליה חתכה כי היא חיפשה סיבה לחתוך, ולסיים את התקף החרדה שאחז בה מהרגע שהכריזה שהייתה זורמת אם שרין ואופק לא היו בבית. לרוע המזל, ערב למחרת שניהם הלכו בבת אחת, והיא מצאה את עצמה מהר מהצפוי צריכה לשים את הכסף איפה שהפה שלה - כי מי לעזאזל חשב לרגע ששניהם יודחו למחרת, באותה הדחה?! לא היא.
כשטליה אומרת "נתתי לזה צ'אנס" היא התכוונה לזה - מבחינתה היא השקיעה, לקחה מה שהרגיש לה כמו סיכון אמיתי. אבל הזמן הקצר לא הספיק כדי לוודא שתנאי הסף שלה לכניסה למערכת יחסים רומנטית מתקיימים - היא רצתה להיות בטוחה מעבר לכל ספק שהיא נערצת עליו, מונפת על נס, ושזה לא ייגמר אלא אם כן היא זו שתחליט ככה. לשחף היא אומרת שאכזבות קטנות ולא הפחד גרמו לה לרצות שזה ייפסק בבית, ומיד הצהירה שהיא לא פוסלת אותו כאופציה רומנטית בחוץ. זה לא אומר שהיא רצינית בקשר אליו, אגב. מבחינתה, שימשיך לחשוב שיש אופציה, כי כל עוד זה חצי פתוח, השהייה שלה באזור הנוחות יכולה להימשך.
ואז שחף בחר את דניאל ולא את טליה לגמר ונימק את זה גרוע, והמסוק שעליו היה כתוב "מלך" או "תלך" גם לא הוסיף לאווירה ביניהם. שחף התבאס, וטליה מצאה את עצמה מצטערת שלא הייתה עדינה יותר. היא מסבירה לנתנאל כמה היא מתחרטת שנכנסה לזה מלכתחילה, ועל השאלה מה היא מרגישה כלפי שחף ענתה שבמסגרת הרצון שלה שיילחם עליה היא עושה מבחנים, כי זה מוכיח לה שהוא באמת אוהב אותה. וזו בדיוק הסיבה שהייתה חוזרת אחורה לרגע לפני שאכזב אותה, כלומר - אם היו נותנים לה דו-אובר, היא פשוט הייתה שומרת על עצמה יותר חזק. האכזבה שהיא מדברת עליה היא לא על מה ששחף עשה, אלא מעצמה, שהרשתה לעצמה להוריד הגנות.
זו כנראה הפתולוגיה שגורמת לה מצד אחד לרצות שכולם יחשקו בה, ומצד שני לא להיות מסוגלת להכיל סיטואציה שבה גם לה יש מה להפסיד, וזו הסיבה שאיבדה את עשתונותיה כל כל הרבה פעמים יחסית לעצמה. פשוט יותר נוח לה להאמין ולספר כלפי חוץ שהיא מרגישה לא בסדר כי פגעה בשחף, מאשר להודות שהיא נמצאת במצב של חולשה, ובעיקר מלהרגיש חלשה מול גבר.
העניינים מתחממים גם בגזרת רוקנשטיין כהן - בר נעלבה כששחף ודרור אמרו שהיא לא ראויה לגמר בגלל הקנסות והזלזול, וכשציינה שטליה עשתה לא פחות קנסות, אמר דרור שאמנם כן, אבל טליה "מחפרת" בערכים ובלב הגדול שלה (כן, ככה כתבתם בכתוביות, שלא תחשבו שלא ראיתי). וזה לא השיא - השיא הגיע כשקאזם נתן הרצאה לדרור שזה לא גבר, זו אישה, ולנשים לא מתנהגים ככה. וואלה, נראה לי שקאזם שכח כמה פעמים הוא קילל כל אישה, גבר וחפץ דומם בבית. הילד הזה לא רואה את הדבשת של עצמו - הוא עושה את אותם דברים שהוא מטיף נגדם באופן קבוע, ואמנם אני רואה בו איש נורא מצחיק, אבל לגמרי מבינה את האנשים שנעלבו ממנו, שנמאס להם לשמוע אותו, וחוסר המודעות הזו היא הסיבה שנשלח הביתה רגע לפני הגמר - העונש הכי קשה שיכול היה קאזם לקבל מהקהל.
ההפתעה שלו מההדחה של עצמו הייתה מכמירת לב - הוא באמת היה בטוח שהוא בגמר, ויש מצב שגם האמין שיזכה, לא משנה מה יעשה. אני מקווה שהוא מספיק כן עם עצמו כדי להודות בטעות - שלא יגיד לעצמו שהודח כי "אמר את האמת שלו", שזה סתם תירוץ להתנהג כמו חתיכת זבל. כדי להמשיך הלאה הוא יהיה חייב להבין שב"האח הגדול" יש דברים יותר קריטיים מקנסות הירדמות, ושהוא זה שחישב לא נכון את הסיכונים, עשה טעויות במינוני התנהגות מגעילה מול צחוקים וחינניות, ושילם את המחיר האולטימטיבי - קנס של מיליון שקל.
זהו, נראה לי שנפטרנו מכל ה"רעים", לא? כל מי שנשאר חביב כדבעי, ואנחנו אמורים לסמוך למשך שבועיים רק על טליה ושחף לנרטיב? וואו, זה הולך להיות אתגר. כבר עכשיו ערוץ 26 מבדר בערך כמו לצפות בצבע מתייבש. נראה שלא רק אני עברתי סובלימציה והפכתי עדינה - אולי אחרי התקופה המטורפת שהייתה לנו, לכולנו בא אנשים קצת יותר חיוביים מסביבנו. זה טיפה פחות טלוויזיוני אולי, אבל פחות סטרס. איך אומר העציץ של דרור? "כשאתה רב, סימן שאתה לא חזן". בום.