כמה שעות לפני שידור הסרט "היועץ" על חייו של ארתור פינקלשטיין אמש ב-HOT8, הפוליטיקה הישראלית עשתה לו בחינם פרומו, ונתנה תצוגת תכלית של המורשת שלו ולכמה שהיא אקטואלית. אביגדור ליברמן חולל את סערת הקמפיין היומית במתקפה חסרת תקדים על בנימין נתניהו, שאת שיטות התעמולה שלו השווה לאלה של סטלין וגבלס. "להטיל האשמות הכי חריפות ואבסורדיות ולחזור על זה מיליון פעמים עד שאנשים מתרגלים לאותו אבסורד", ליברמן אמר, בהתייחס לעלילות השוטר לשעבר, יוסי כמיסה, שטוען שלפני 20 שנה הוא הזמין ממנו חיסול של ניצב במשטרה.
ליברמן תיאר במדויק את שיטות העבודה של פינקלשטיין, מי שנחשב לאחד היועצים האסטרטגיים המשפיעים ביותר על הפוליטיקה בת זמננו. בכל קצוות תבל, מארה"ב לישראל ועד מזרח אירופה, שמו נודע בשל קמפיינים אישיים ושליליים שמבוססים על השחרה והשמצה של היריב שמולו. בעודו מלין על השיטות המופעלות נגדו, גם המתקפה של ליברמן על נתניהו לקוחה הישר מספר ההוראות של פינקלשטיין. כל הקיום הפוליטי של ליברמן מבוסס על המשנה הפוליטית שלו, שגורסת שכל קמפיין צריך אויב להביס ולהעיר איתו את רגשות הבייס: הם הכירו לראשונה ב-1996, בקמפיין הבחירות שהביא את נתניהו לשלטון, ובהמשך שיתפו פעולה גם בישראל ביתנו, עם הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות" שהביאה אותו לשיא כוחו הפוליטי ול-15 מנדטים בבחירות 2009. ליברמן התחיל בשנאת ערבים, אחר כך התמקד בחרדים, ובשנים האחרונות הוא נישא על שנאת נתניהו. בשבוע שעבר, הוא כינה אותו "חלאת המין האנושי", אתמול הפליג עד למחוזות הנאציזם, ונאלץ להתנצל על ביזוי זכר השואה.
כולם היו בניו של פינקלשטיין, שסיפור חייו, שיטותיו וסודותיו מתועדים כעת בדוקו של עדו צוקרמן שמוקרן בימים אלה ב-HOT8. הוא נחשב למלך הקמפיינים המודרניים ורב אמן בדעת הקהל, והפוליטיקה הישראלית והאמריקאית מלאה בפוליטיקאים ויועצים שהיו תלמידיו ומתיימרים להיות ממשיכי דרכו, חלקם מתראיינים עליו ואודותיו בסרט. פינקלשטיין, כפי שהספיד אותו עמית סגל עם מותו ב-2017, "הפך את מדע הקמפיינים בישראל מאמנות למדע": הוא היה הראשון שהשתמש בניתוחים ופילוחים דמוגרפיים מתוחכמים וירד לרזולוציות שבטיות ואתניות כדי לזהות קבוצות פוטנציאל ולהניע בוחרים, ולעצב ולשלהב רגשות שמכריעים את ההצבעה בקלפי, אותם מיקד בפחד ושנאה.
כך הוא ניצח על עשרות קמפיינים רפובליקניים בארה"ב, ובראשם של הנשיאים ניקסון ורייגן, והיה לבכיר הקמפיינרים האמריקאיים לנחות בארצנו הקטנטונת באמצע שנות ה-90 אז היה אחד השחקנים המכריעים בניצחון הראשון של נתניהו. אז הוא גם הגה לראשונה את ההבחנה הזהותית והשבטית בין יהודי וישראלי, שמהווה את הבסיס לאסטרטגיה של נתניהו עד היום. צפייה בסרט נותנת מורה דרך לפוליטיקה הישראלית בת זמננו ואפילו לישראל הראשונה והשניה של היום; מה שהתחיל ב"פרס יחלק את ירושלים" ו"נתניהו טוב ליהודים" התפתח במרוצת השנים ל"אנחנו או הם" ו"הערבים נוהרים", והיום מחבר בין יאיר לפיד לאיימן עודה ואחמד טיבי "תומכי הטרור". פינקלשטיין היה הראשון לחבר את האויב החיצוני ליריב פוליטי פנימי ולשנן את זה בסרטונים פוליטיים קצרים.
בשונה מהיועצים האסטרטגיים בני זמננו, ששוטפים את תוכניות הבוקר וכסאות הפרשנים, פינקלשטיין היה אולד סקול ששנא מצלמות ושנא להתראיין. הוא צמח ופרח בתקופה שלפני האייפון והסטורי, כך שבמשך שנים הוא נשאר סמוי מהעין ונהנה מהילה אפופת מיסתורין. "אני התסריטאי או הבמאי, לא השחקן. אני חושב שזה אבסורד שיועצים הופכים להיות חשובים ונערצים כמו המועמדים שהם מריצים", אמר בריאיון נדיר שנתן ב-1996. יוצר הסרט, עדו צוקרמן, עבד איתו באותם שנים כמפיק ובמאי פרסומות, ואחרי מותו, יורשיו ובני משפחתו העניקו לו את הזכות והגישה לארכיונו הפרטי. אוצר בלום של רבבות מסמכים ותיעודים ובעיקר אלפי סרטונים ביתיים נדירים אפשרו לו לחשוף ולהנציח את פינקלשטיין האמיתי, ואת מה שבמשך שנים ניסה להסתיר.
הסרט מוציא לאור את הסתירות בחייו של פינקלשטיין, שניהל זוגיות של 51 שנים עם דונלד קיריילי, שהחלה בתקופה שיחסים הומוסקסואליים היו מחוץ לנורמה ואסורים בארה"ב על פי החוק. בזמן שהוא קידם בוושינגטון עשרות מועמדים רפובליקנים נוצריים ושמרניים, חלקם אפילו הומופובים של ממש, ואג'נדה שמתנגדת ונלחמת בזכויות הלהט"ב, הם חיו במחתרת באחוזה במסצ'וסטס, שם הקימו משפחה עם מנהלת משק הבית ובתה, והיו אחד מהזוגות הראשונים להביא ילדה לעולם עם אם פונדקאית. פינקלשטיין הצליח להשאיר את העבודה בחוץ עד שהפוליטיקה ניפצה לו את החיים הכפולים ב-1996, כשכתבת תחקיר הוציאה אותו מהארון והצביעה על הצביעות בין פועלו ואורחות חייו. הוא האשים את האסטרטגיים של המפלגה הדמוקרטית ושל קלינטון עד יומו האחרון. הסוקר האמריקאי העכשווי של יאיר לפיד, מארק מלמן, מסומן בסרט כמי שדאג לצילום הפפראצי הראשון שחשף אותו.
החומרים הנדירים של צוקרמן, שאת חלקם פינקלשטיין צילם בעצמו, מעניקים לסרט עושר עלילתי ו-ויזואלי יוצא דופן, והגישה שלו לחברים ומקורבים מפוגגים את המסתורין שבנה כל חייו. סיפור האהבה בינו ובין קיריילי וחיי המשפחה המיוחדים שהקימו, מחמם את הלב, והסרט מצליח לגעת בקונפליקט והאירוניה שהפרידה בין פועלו המקצועי ואורחות חייו. בתחילת הסרט, המתח בין מי שרואה בפינקלשטיין "גאון התעמולה הפוליטית בעידן המודרני ואלה שקראו לו סוחר ארס ופשיסט" מוצג כתעלומה, אבל בסופו, אין ספק באיזה צד צוקרמן עצמו נמצא, ועולה התהיה אם הוא שילם גם מחיר מסוים על הגישה הקרובה. הוא חוגג את גאונותו ומורכבותו של עמיתו לשעבר, אבל לא מתמודד באותה רצינות עם ההשלכות השליליות של המורשת שעיצב, של חיפוש מתמיד אחר אויבים פנימיים כדי להמריץ איתם את הבייס.
"היועץ" כולל גלריה מרשימה של מרואיינים מהארץ ומחו"ל, בני משפחה, פוליטיקאים, חברים ועמיתים למקצוע, אך אף לא אחד משמיע את קולו של הצד שנפגע או הושמד כתוצאה מהדמוניזציה שלו. רק ציפי לבני ויונתן גת, מרצה לתקשורת, מתייחסים בקצרה לכך שהקיטוב הפוליטי הוביל לשגשוג של שנאה. הסרט סוקר את פועלו המקצועי של פינקלשטיין בישראל ובארה"ב, ורק בסופו מתייחס לעבודתו במזרח אירופה, ובמיוחד בהונגריה. פינקלשטיין ושותפו ג'ורג' בירנבאום, מהמרואיינים המרכזיים בסרט, היו מאדריכלי הניצחון של ויקטור אורבן, איש הימין הקיצוני. שני יהודים היו הוגי האסטרטגיה לשימור שלטונו, שהתבססה על קונספירציה אנטישמית חובקת עולם נגד ג'ורג' סורוס, שאותה מחבב גם אחד, יאיר נתניהו. שמו של סורוס לא מוזכר בסרט בכלל. פינקלשטין עצמו הודה בערוב ימיו כי ייתכן שהוא שינה את העולם לרעה, אך צוקרמן בחר שלא לשלב את קטע הארכיון הזה בסרט. בראיון לציון נאנוס בחדשות 12 הוא אמר שהוא "לא רצה שהוא יתנצל". הסרט שלו פותר חלקית את התעלומה של פינקלשטיין, אבל עם הנחה מאוד גדולה.