מאיה בוסקילה יצאה בשבוע שעבר ברשתות בהצהרת אהבה פומבית לבן זוגה בארבעת החודשים האחרונים, שאולי שלוים, מעסה רפואי במקצועו, הצעיר ממנה ב־17 שנים. "אתה האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיי, אתה ההוכחה שאהבה ענקית כנה ואמיתית יכולה לבוא בכל הבדלי הגילים. אני אוהבת אותך חיים שלי", כתבה הזמרת, שרק לפני שנה וחצי התייצבה על מדרגות הרבנות בפעם השנייה בחייה, אחרי נישואים קצרים של שנה שידעו המון עליות ומורדות, ובעיקר כותרות במדורי הבידור. "יצא לי להיות לבד מאז הגירושים, ואני חושבת שהלבד עשה לי מאוד טוב, כי חיברתי את עצמי למקום הכי טוב שיכול להיות", היא מספרת, "זה היה מסע פרטי שלי לתוך עצמי כדי להבין מה באמת אני רוצה".
ומה באמת את רוצה?
"אני רוצה, בראש ובראשונה, לחיות טוב עם עצמי ואני לגמרי הגעתי למקום הזה. אני מאושרת ומרגישה אנרגטית מתמיד, אני רוצה חבר לחיים וברוך השם מצאתי. שאולי הוא החבר הכי טוב שלי, יש לנו אהבה גדולה, יש לי ילד שהוא כל עולמי, יש משפחה, יש קריירה, טוב לי, לא חסר כלום. אני רוצה להמשיך לשיר ולשמח, חסר טיפה יותר הופעות והכל מושלם".
מאוכזבת מזה שהתגרשת בפעם השנייה בחייך?
"אני לא מאוכזבת משום דבר בחיים. החיים צריכים לקרות, את רק יכולה להודות על הטוב ומהלא טוב להפיק לקחים. כל אדם שהגיע לחיי, נתן לי מתנה, אם היא טובה או לא, זה לא משנה. העיקר להתפתח, לגדול ולהבין מה אני רוצה וצריכה. כל אדם הוא תחנה ברכבת הגדולה של החיים שלך. לדוגמה מתן, אבא של לני, מנישואיי הראשונים, היה שם כדי לעשות אותי אמא ובזכות זה להפוך אותי לאדם יותר טוב. וכל השאר היו כדי להראות לי מה אני צריכה ורוצה היום. לכל אדם יש תפקיד בחיים שלנו, ואני מברכת על זה".
במה שונה הזוגיות עם שאולי ממערכות יחסים קודמות?
"כששאולי הגיע, כבר הייתי בשלה עם עצמי, במקום טוב. הכרנו דרך חברים טובים, וזה פשוט קרה כמו קסם. כבר חשבתי שאני לא אוכל להתאהב. זאת אהבה גדולה, צריך להכיר את שאולי בשביל להבין שהוא חד־קרן, הוא משהו מיוחד במינו".
עד כדי כך שחתונה שלישית אינה מחשבה גסה עבורך?
"היא לא מחשבה גסה, היא מחשבה רחוקה, אבל אם הכל ילך מהמם עם שאולי כמו עכשיו, אז כן, למה לא. אני לא נגד נישואים, זה לא שאיבדתי אמון במוסד הנישואים, זה עניין של הגבר שעומד מולך ואם הוא החבר הכי טוב שלך, אז הכל אפשרי".
את אוטוטו בת 45, יש מה לדבר על עוד ילד?
"אני ושאול רוצים עוד ילד, אנחנו מדברים על זה ואני מאמינה שזה יגיע. אבל חשוב לי לציין שכשאת מוכרת ויוצאת בהצהרות גדולות, אנשים לוקחים את זה כדבר מוגמר, אבל החיים הם דינמיים ומשתנים, אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר".
הפתעת. ילד נוסף עם שאולי, זה נשמע ממש הדבר האמיתי.
"יש הרבה דברים שאני רוצה לומר עליי ועל שאול ועל הקשר המקסים שלנו, אבל אני מעדיפה שלא".
למה, את מאמינה בעין הרע?
"אני מאמינה באנרגיות לא טובות, לא בעין הרע".
ומה תגידי לכל המצקצקים שמבקרים את הקשר לאור פער הגילים ביניכם?
"ספציפית עם שאול אין פער גילים, הוא לא מורגש בכלל, שאול אומר שאני הילדה מבין שנינו, ותכלס הוא צודק. ומה תגידו על אנשים שמתגרשים והם באותו גיל, או כמה מערכות יחסים נגמרות כשגבר מבוגר בעשור או יותר מהאישה? אין בזה חוקים, החיים פשוט קורים. אם זה היה ההפך, ופער הגילים היה לטובת הגבר, לא היינו מדברים על זה בכלל, למה לגבר מותר להיות יותר מבוגר ולאישה לא? ולמה גבר בין 27 לא יכול להיות מספיק בוגר בשביל להיות עם אישה בת 40 פלוס?".
מפריע לך שמבקרים את מערכת היחסים שלך או את חייך האישיים?
"לא, זה נכנס משמאל ויוצא מימין, יש מלא ביקורות עליי, מאז ומעולם משכתי אש, אני כבר שועלה ותיקה של ביקורת, אני לא מכירה משהו אחר. אני חיה את חיי ועושה מה שטוב לי, לא חיה לפי תבניות ולפי ציפיות של אנשים. אם אני רוצה לומר משהו אני אומרת, אני במקום טוב ומאחלת לכולם שיהיו במקום טוב בחיים שלהם. חבל שאנשים לוקחים את החיים הרבה יותר קשה ממה שצריך לקחת אותם, צריך ליהנות. כולם חושבים שחיים רק פעם אחת, זה פשוט לא נכון. בדיוק ההפך, חיים כל יום, מתים רק פעם אחת".
אגב מוות, אביך נפטר לאחרונה.
"אבא שלי נפטר לפני שנה וחודשיים, היו לנו יחסים מורכבים במהלך החיים, אבל לקראת הסוף סעדתי אותו והייתי איתו יום־יום ואני שמחה על כך מאוד. המחלה הנוראית הזאת לוקחת ממך כל שנייה של אושר בחיים, אז אני שמחה שהוא לא סובל יותר ונמצא במקום יותר טוב. רציתי שזה ייגמר בשבילו שהוא לא יסבול יותר".
בחודש שעבר איבדת גם חבר קרוב וקולגה יקר ואהוב על כולנו, צביקה פיק.
"בכל פעם שמזכירים את צביקה אני מתחילה לבכות, קיבלתי את זה בצורה מזעזעת. היינו כמו משפחה, הוא תמיד ראה בי אחותו הקטנה, היה דואג לי כל הזמן, היה לנו קשר עמוק ומלא באהבה. אני חושבת שהוא היה בכל שבילי החיים המוזיקליים שלי, לאורך כל שנות הקריירה שלי, לא רק בשיר הראשון שכתב לי והפך ללהיט גדול שבזכותו פרצתי, 'לילה סתווי', אלא גם היה בשיר שכתב לי כמה שנים אחרי, 'נשמתי', שהפך ללהיט אפילו גדול יותר. וזה גם במחזמר 'מרי לו', שמבוסס על שיריו ובו הופעתי, וכמובן ההופעה המשותפת שהייתה לנו רגע לפני שקיבל את האירוע והייתה הצלחה גדולה. היינו אמורים להופיע ביום העצמאות יחד בשלוש הופעות בערים שונות ברחבי הארץ, ויומיים לפני אמרו לי 'תשמעי יכול להיות שצביקה לא יגיע'. לא הבנתי מה זה אומר לא יגיע, מה קרה, ואז סיפרו לי שהוא חטף שבץ. לקחתי את זה קשה מאוד".
איך נראו היחסים שלכם מאז האירוע שעבר?
"דיברנו בטלפון, אפילו דיברנו על חזרה להופעה משותפת, הוא רצה לחזור לבמה. אבל לא נפגשנו. הוא פחות רצה לראות אותי. יש אנשים שצביקה לא רצה שיראו אותו בחולשתו".
נערכה לו הלוויה מאוד אינטימית ומצומצמת לבקשת המשפחה.
"אני חושבת שההלוויה המצומצמת הייתה קסומה, נכונה ומדויקת. בזמן ההלוויה ראיתי את צביקה למעלה בשמיים מביט בנו ואומר (בוסקילה מחקה את קולו של פיק - מ"ל) 'למה אין פה בקבוקי מים מינרליים, למה הכיסאות לא מסודרים בסדר הנכון, למה לא מחלקים לאורחים מתנות?'. הוא תמיד היה פרפקציוניסט מטורף".
צפוי אולי שיר חדש מוקדש לאיש שליווה אותך בנקודות החשובות בקריירה שלך?
"יהיו הרבה הפתעות שקשורות לצביקה פיק, תמתינו בסבלנות".
ולפני שלושה שבועות נירו לוי, ששיחק לצדך בסרט "ימים של אהבה", עבר תאונת דרכים קשה עם האופנוע ונפצע קשה.
"נירו הוא סוס פרא, ואני לא מופתעת שיש שיפור במצבו, אני מאמינה שהוא יעבור את זה, כי הוא אדם חזק ואופטימי מאוד, אני מאמינה שהגוף יכול לרפא את עצמו כשאתה חיובי ואופטימי, ונירו הוא כזה. לא היינו בקשר בשנים האחרונות, אבל ראיתי אותו לפני מספר חודשים והיה מפגש חמוד ומקסים עם הילדים. זה פשוט מפחיד מה שקורה בכבישים, איזו תאונה מזעזעת ומיותרת. זה רק מראה שאתה יכול להיות הכי בסדר בכביש ומישהו אחר עושה טעות אחת ואתה גמור".
זאת הסיבה שבגיל 44 עדיין אין לך רישיון נהיגה?
"אין לי ולא בכדי, כי יש לי פחד מאוטובוסים ומשאיות, ניסיתי כמה שיעורי נהיגה, והאמת שאני נוהגת לא רע בכלל. עשיתי את כל השיעורים והתיאוריה, אבל בסוף החלטתי שזה גדול עליי. יש לי בעיות קשב וריכוז ותאמיני לי שלא צריכים אחת כמוני על הכביש".
במה מאיה בת ה־20 ומשהו שפרצה לחיינו בקול תרועה עם תארים נוצצים ופרסי מוזיקה שונה ממאיה בגיל 44?
"וואו, שונה כמעט בהכל. בתפיסת החיים. אני אמא, שזה בעיקר שינה אצלי המון דברים. בעבר זה היה אומנות או למות ומרדף אינסופי אחר הלהיט הבא, אבל בגלל הקריירה הארוכה שלי אני היום במקום של ליצור מתוך הנאה, ואם אני לא נהנית אז אני פשוט לא יוצרת. אין לחץ לשום דבר. הפכתי להיות בעיקר אדם מאוד שלם, אני מאוד אוהבת את מי שאני היום, אני יותר טובה וסבלנית ורגועה. מצאתי את האיזון שלי בין היתר גם בזכות הכדורים והטיפול שאני עוברת ב־NLP וקואוצ'ינג".
היית בין האומנים הראשונים שדיברו בפתיחות על חרדות וכדורים פסיכיאטריים.
"כן, ואני מאוד שמחה על כך, כי מאות בני נוער ואנשים בוגרים כתבו לי במשך השנים 'איזה כיף שאנחנו לא מרגישים לבד'. אפילו היום זה לא נושא מספיק מדובר, וחבל שלא מדברים על זה בבית הספר, אנשים מרגישים שהם לבד ויכולים להשתגע, וזה משהו שאפשר לפתור ולהיות מאושרים. אני על כדורים ומצאתי את האיזון הנכון לי. זה הפך אותי לאדם יותר סבלני, לאמא יותר טובה. זה הציל את חיי, חשוב שיידעו שיש פתרון, וחוסר האיזון של הסרוטונין במוח הוא כמו מחלת השפעת של שנות ה־2000, צריכה להיות מודעות וצריכים לדעת שיש טיפול".
גם היה לך האומץ להיות הראשונה לצאת נגד גלגלצ כשביקרת אותם כתחנה שמתעלמת מיצירה נשית, ובמבחן התוצאה בסוף ניצחת.
"ללא ספק זה עשה מהפך גדול, אבל זה עזר לזמרות אחרות, לי פחות. ברגע שאת יוצאת נגד אימפריה, את יודעת שאת האחרונה לקטוף את הפירות, עובדה שיש המון זמרות שמושמעות כיום בגלגלצ, אני עדיין לא, אבל מישהו היה חייב להרים את הכפפה, ואני שמחה שעשיתי את זה אפילו שאני משלמת על זה מחיר".
אני פוגשת את בוסקילה בשעות הצהריים המוקדמות, בדירת היוקרה שבה היא מתגוררת בכיכר המדינה בתל אביב. הדירה מעוצבת בטעם טוב. היא בדיוק התעוררה משינה, שטפה פנים ולא הספיקה להתאפר, אבל נראית קורנת ויפה מתמיד, כאילו הזמן אצלה עמד מלכת. היא שותה שלוש כוסות קפה ומעשנת סיגריות, וכשאני מחמיאה לה על הפיגורה הדקיקה והמחמיאה, היא לא מתביישת כמעט להתפשט מולי ולחשוף בפניי את התוצאות המרשימות. ניכר שהיא מאוהבת ונמצאת במקום שלם מאוד בחייה. שאולי מחייג במהלך הראיון, כשהוא לא מודע לנוכחות שלי במקום, ומרעיף עליה מילות אהבה שלא מביישות סרט רומנטי מרגש. "ילדה שלי, אני אוהב אותך, את החיים שלי", הוא אומר לה. "אמרתי לך כבר שהוא חד־קרן?", אומרת הזמרת בחיוך ערמומי.
לני, בנה המתוק, ניגש לבקש ממנה שתסיים במהרה את הראיון ותיקח אותו ליום כיף בקולנוע. "אז תיתן לי נשיקה", היא אומרת. "אני טסה מחר להופיע בחתונה במיקונוס ולא שלחתי אותו לבית הספר כדי לבלות איתו עוד זמן לפני הטיסה, הוא מתבאס שלא שלחתי אותו לבית ספר, אבל בשבילי זה חגיגה להיות איתו. כמה שיותר רק להיות איתו", היא מסבירה.
עד כמה קשה להיות אם חד־הורית?
"הכי פשוט בעולם, זה יותר פשוט מלהיות בזוגיות עם מישהו, אם את אמא עובדת ומתפקדת, אז הכל בסדר. תשע וחצי שנים שאני לא לבד, אני עם היצור הקטן והמדהים הזה שאני מאוהבת בו עד עמקי נשמתי. אני חיה למענו ואני אתן את כל כולי בשבילו".
את אחת מהזמרות היותר גדולות שידעה המדינה, איך ייתכן שאת לא עושה קיסריה או שופטת בתוכנית ריאליטי?
"איך כותבים לי מאות אנשים בשבוע, 'את מבוזבזת', 'לאן נעלמת', 'למה את לא שרה'. זה שאני לא עושה קיסריה או שופטת בריאליטי, לא אומר שאני לא עובדת ומופיעה. אני מופיעה וקיימת גם כשחושבים שנעלמתי ואני אעשה גם קיסריה וגם דברים גדולים יותר. אני לא מאיצה בדרך אלא נהנית ממנה. אני בקצב שלי, לא בקצב של מה שאנשים מצפים לקבל. יש לי זמן למשפחה, לילד, לבן זוג, לחברים, לחיות את החיים האלה. אני לא דואגת לקריירה שלי. זמרת הייתי ואשאר. אני פה ואני לא הולכת לשום מקום".
פרצת לפני שני עשורים בדרך המסורתית והקשה, בעוד העולם היום שייך לאומני האינסטנט, שיוצאים מריאליטי, זה לא מתסכל?
"לזמרים של היום יש אופציה יותר מהירה לפרוץ בגלל הרשתות החברתיות, ספוטיפיי והריאליטי. אני התחלתי לפני שני עשורים והכל היה אחרת. אלה החיים, יש המון זמרים חדשים וטובים, המון סגנונות שנתנו להם במה מדהימה, אני הלכתי בדרך אחרת. שום דבר לא מתסכל, יש מקום לכולם ביצירה המוזיקלית, אין דרך אחת נכונה. ואין סגנון אחד".
ומה את אומרת על הטקסטים ששרים היום הכוכבים הצעירים והופכים ללהיטים גדולים?
"זאת רוח התקופה. להגיד לך שלני שומע את השירים האלה? לא, לני שומע אריק איינשטיין, ג'אז, סול. אני לא נגד, אם אנשים שמחים ומרימים ידיים למעלה וזה עושה להם מצב רוח, מי אני? כל אדם יכול לבחור מה הוא רוצה לשמוע. להגיד לך שאני אשיר משהו כמו 'פה לא פה לא פה פה'? קרוב לוודאי שלא, כי זה פחות מתאים לי".
ציפור קטנה לחשה לי שיש דברים חדשים בקנה בקריירה.
"בואי נאמר שהולכת להיות שנה מאוד מעניינת, שירים חדשים, מופע חדש בקרוב, שבו נהפוך את השירים למשהו אלקטרוני. גם בטלוויזיה קורים דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם, כי עוד לא נחתמו סופית, פרויקטים חדשים שאני לא יכולה לחשוף עדיין. ויש שיר חדש שיוצא ממש־ממש בקרוב ואני עובדת על דיסק שישי".
אז אפשר להכריז על קאמבק?
"אין קאמבק, תרקדו. אני לא מאמינה בקאמבק, החיים שלי זה כמו לונה פארק: לפעמים אני עולה על כל המתקנים ולפעמים אני לא עולה. אני מגיחה מתי שאני מרגישה צורך להיות וכשאני לא - אני לא. זאת הסיבה שאני לעתים הולכת אחורה ונעלמת לתקופות ולוקחת פסק זמן לעצמי לווסת הכל. אני יודעת שזה מאוד קשה להכיל אדם שחי לפי הקודים של עצמו, אני באמת מאחלת לאנשים אחרים לעשות את זה גם בקריירה שלהם".
יש לא מעט אומנים שהייתה להם הצלחה מטאורית ועם השנים הפכו ללא רלוונטיים. זה לא מפחיד אותך?
"אני הולכת עם האמת שלי, עם הדרך שלי, לא מפחדת משום דבר, אני אתעסק תמיד בדברים שאני אוהבת, יש המון דברים נוספים שאני אוהבת ויודעת לעשות. לא חייבים תמיד להיאחז בקרנות המזבח. אם יגיעו זמרות טובות ממני, אז אדע גם להרפות ולשחרר כשצריך. אני רואה את מדונה היום מנסה בכוח להישאר, וזה עצוב, אני בחיים לא אהיה ככה, אני אדע לשחרר כשצריך ולמצוא עיסוק אחר. כל עוד אני מרגישה צעירה ובועטת ומביאה אל הבמה את אותן האנרגיות שלי, אני אמשיך, אבל כשזה יפסיק, אני אדע לשחרר ולהניח לזה".
מה תגידי לכל הצעירים שחולמים להיות זמרים?
"קודם כל אני לא מכירה מושג כזה 'חולם להיות זמר', אם אתה זמר, אתה לא תרצה להיות משהו אחר אז גם ככה זה לא יעזור, מי שנולד זמר הוא זמר, אין כדאי או לא. זה חלק בלתי נפרד ממך".
אמרת לא פעם בעבר שאת שואפת לקריירה בינלאומית.
"ויתרתי על זה מזמן, למרות שכבר היו לי חוזים בינלאומיים, כי רציתי שלני יחיה פה עם המשפחה שלי ואני לא מצטערת על זה. אני רואה איך לני פורח ומאושר פה בארץ, ואין שמחה ממני, כאמא את עושה פשרות וויתורים לטובת עתיד הילד".
אני אשאל ובטח לא תעני כמו רוב האומנים, אבל מה דעתך על מה שקורה בארץ ברמה הפוליטית, רגע לפני הבחירות הבאות?
"אני לא מעורבת פוליטית ולא מתעסקת בזה, אבל חייבת לציין שיאיר לפיד מפתיע אותי ממש לטובה. תחשבי על זה, יאיר לפיד מבחינתי זה איש תקשורת, מראיין שהתראיינתי אצלו כמה וכמה פעמים במהלך הקריירה שלי, ועכשיו הוא ראש הממשלה. ולא סתם ראש ממשלה, אלא כזה שעושה מהלכים מצוינים, כל מה שהתרחש לאחרונה גם עם המצב הביטחוני והמהלך הצבאי המבריק האחרון שלו, וההתערבות שלו לטובת המורים במשא ומתן, אני ממש מופתעת ממנו לטובה. אם הוא ימשיך ככה, הרבה אנשים יאכלו את הכובע שלהם. כאילו איכשהו הכל מסתדר לו ונח על מקומו בשלום. אני שמחה בשבילו, והאמת שבעיקר גם בשבילנו".
יש לך הרבה אומץ וגם משהו מאוד אותנטי, שלא חושש לדבר גם על הדברים הפחות יפים בחיים.
"תגידי, מה יש לנו להסתיר? חטאנו במשהו? למה לאנשים להסתיר או להיות מה שהם לא, אלה החיים לטוב ולרע, עליות ומורדות אפס אנד דאונס, לסוף כולנו נגיע במוקדם או במאוחר, זה הכל עניין של הסתכלות".
איזו כותרת היית נותנת לראיון הזה?
"מאיה בוסקילה האחת והיחידה. אני באמת אחת ויחידה, תודי".