פסח 2003. אני בן ה-17 ממתין בשדה התעופה לבואם של כוכבי "המורדים", משם עובר להמתין להם עוד קצת מתחת לחדרם במלון דן ומשם שוב ממתין להם שיעלו לבמה הגדולה של היכל נוקיה. ראש השנה 2022, אותו שדה, אותו מלון, אותו היכל (רק השם שונה). אני בן ה-36 כבר לא ממתין להם. דופק שווארמה 5 דקות לפני ההופעה ושהם ימתינו לי. לבוש במעטה ציניות ושיער לבן שהגיעו עם הגיל, מוקף ברבבות נשים בגילי, אני נע באדישות ומבוכה אל כיסאי, מגלגל עיניים לכל צרחה מוגזמת של מישהי בקהל שחושבת שעוזר הפקה שעלה לבמה הוא פליפה ונזכר בתגובה של חבר שלי שסירב להגיע איתי לערב הזה: "ראיתי מספיק מקסיקנים שיכורים בטיול אחרי צבא". שתי דקות אל תוך המופע ואני חוזר להיות הילד התמים ההוא, חסר הדאגות והמרמור, מוקסם מהכוכבים מארגנטינה, שר ורוקד בהתלהבות, צורח עם הקהל: "טנגו קדרמה פרה קוסאס בואנס!!!". היו הרבה קוסאס בואנס בערב הזה.
המופע "לוקורה" שנערך אמש (ראשון) בהיכל מנורה בתל אביב הוא למעשה הגרסה המשודרגת (בכמה רמות) למופע הטלנובלות של חן אהרוני, "שר בספרדית". לאחר שאירח את כוכבת "קטנטנות", נדיה די צ'לו, בשתי הופעות שנערכו בנובמבר אשתקד בזאפה מידטאון - הציבו לעצמם חן וחברת ההפקות סטארדאסט אינטרנשיונל (בניהולם של נתנאל בן שבת ומורן לוינזון), מטרה שבאופן אישי לא האמנתי שיעמדו בה: למלא את היכל מנורה. הם גייסו לעזרתם את כוכבי הטלנובלות הגדולים של העשור הראשון של שנות ה-2000, פליפה קולמבו ("המורדים"), פלורנסיה ברטוטי ("פלוריסיינטה") ורוסיו איגרסבל ("כמעט מלאכים"), אך בעוד אלו הצליחו אז למלא יותר ממנורה אחד - היום הם נאלצו לסמוך על אפקט הנוסטלגיה שיעשה את העבודה. הוא בהחלט עשה. ההיכל היה מלא, הקהל היה על הרגליים והמופע הצדיק את שמו - כי בהחלט היה שם לוקורה.
"לוקורה" הוא מסוג המופעים שבהם מה שקורה בקהל לעיתים מעניין יותר מהמתרחש על הבמה - ולא כי מדובר בקהל עצום או כי הפרפורמרים לא חזקים מספיק (טוב, אולי חלק מהם עשה עבודה פחות טובה. תכף נדבר על זה). הקהל היה הנושא של ההופעה הזאת. לא פעם מצאתי את עצמי מסתובב בסקרנות אל הקהל כדי לבדוק האם אלפי האנשים שהגיעו מרגישים כמוני - זוכרים את המילים, את הצעדים, את התנועות, את הילדות של כולנו. בלי ציניות - כי אותה כפי שכבר הבנתם הסרתי מעליי בתחילת המופע - זה היה מרגש לראות את הקהל שר ורוקד בהתלהבות כאילו היינו שוב ילדים. "אם אתה מוצא את הילד הקטן שבך, אל תתן לו ללכת" שרו הקטנטנות. כולנו מצאנו אותו בערב הזה. חן אהרוני התקשה לעצור את הדמעות כשמצא אותו - ואולי סיכם את זה הכי יפה: "אני באופן אישי הייתי ילד בלי הרבה חברים והסדרות האלה, האנשים האלה, היו החברים שלי. מה שמדהים זה שהם לימדו אותנו להגשים חלומות וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו".
פליפה קולמבו שר לנו Te Sone. חלמת עלינו פלי?
פליפה בשיר הנושא של "המורדים"
כשחן אהרוני שיתף סרטונים שלו שר בתחתונים שירים מהטלנובלות אי שם בסגרי הקורונה של שנת 2020 הארורה, הוא לא דמיין לעצמו ששנתיים לאחר מכן הוא יופיע עם אותם שירים על הבמה הגדולה של מנורה - ועוד לצד כוכבי הטלנובלות שגדל עליהם. כשזה מגיע ליכולות השירה שלו, חן אהרוני כבר לא צריך להוכיח את עצמו - אבל אתמול בערב הוא גם הוכיח שהוא פרפורמר ענק. הוא טרף את הבמה והשאיר מאחוריו אבק לכוכבים מארגנטינה. ב-2018 נטליה אוריירו סגרה הופעה בהיכל מנורה וביטלה בדקה ה-90 בטענה שחלתה. בתעשייה רצו שמועות שהסיבה האמיתית לביטול היא שלא הצליחה למכור כרטיסים. 4 שנים אחרי, חן אהרוני שר את הלהיטים שלה באולם מלא. דרופ דה מייק חן, דרופ איט.
את המופע פתחה הרביעייה במחרוזת להיטים קצרה ולאחר מכן עלו לבמה בזה אחר זה להופיע - כל אחד עם השירים מהטלנובלה אותה הוא מייצג. מדי פעם חן עלה כדי לשיר לנו קצת מלהיטים של נטליה אוריירו ו"קטנטנות" והצטרף אליהם לדואטים מרגשים. גם אם הכוכבים הארגנטינאיים קצת שכחו את האהבה והחום הישראלי שקיבלו פה בצעירותם - הם קיבלו ממנה מנה מאוד מכובדת בערב הזה. פליפה ופלור הם לא ווקליסטים מרשימים אבל הקהל אוהב אותם. כשפליפה שר עם חן את Sera Porque Te Quiero והתעסק במהלך כל הביצוע באוזנייה שנפלה לו מהאוזן, לקהל זה לא הזיז. כשפלור שרה עם חן את Y Asi Sera בחוסר דיוק שצרם לאוזן, הקהל נעמד על הכיסאות והניף ידיים וניידים מסנוורים באוויר. האומציות של הקהל היו חזקות מדי מכדי שבכלל נשים לב שהדברים על הבמה יכלו לעבוד טוב יותר. שישירו בפלייבק מלא מבחינתנו, הכל הולך. רוסיו היא כבר זמרת ופרפורמרית לא רעה בכלל וכשהיא שרה את להיטי הסדרה שלה, A Ver SI Pueden ו-Que Nov Volvamos a ver, הקהל איבד את זה לגמרי.
חן אהרוני בלהיט הגדול של נטליה אוריירו - Me Muero de Amor
ברור שנתראה שוב. רוסיו על הבמה
באופן מפתיע, פער הדורות כמעט ולא הורגש במופע הזה. "קטנטנות" שודרה ברובה בראשית שנות ה-2000 ו"המורדים" קצת אחריה - כש"כמעט מלאכים" עלתה רק ב-2007. אלו שגדלו על "קטנטנות" ו"המורדים", כמו חן אהרוני, לא גדלו על "כמעט מלאכים" - ולהפך. אך הקהל, לא משנה מאיזה דור הוא, שיתף פעולה עם כל זמר שעלה לבמה. את המופע הרביעייה סיימה בלהיט הגדול של "המורדים", Bonita De Mas. פליפה, נושק ל-40, דיבר עם הקהל באנגלית, ירד אליו לא פעם במהלך המופע וסיכם אותו במילים שהופיעו על המסך מאחוריו: "עבר כל כך הרבה זמן מהפעם האחרונה שהייתי בישראל. החיים שלי, שלנו, השתנו מאוד בהרבה מובנים ולמרות הזמן שעבר, כאן בישראל הוצפו בי רגשות עוצמתיים. אני מאוד אוהב להיות פה איתכם".
פלורנסיה וחן בביצוע ממיס ל-Y Asi Sera
פליפה קולמבו מפגיז עם Inmortal
פליפה קולמבו וחן אהרוני ב-Sera Porque Tequero
המופע נשען כולו על נוסטלגיה ולמזלם של המעורבים בו, עבר בהחלט מספיק זמן כדי שנתרפק עליה. בשנה האחרונה אנחנו בהחלט עושים את זה. היה לנו את נדיה, את הזמרת האגדית וכוכבת "פינת אור", סולדד פסטורוטי שהופיעה כאן באפריל האחרון, את כוכבת "כמעט מלאכים", לאלי, שתופיע כאן בסוף החודש - וכן, גם פקונדו ארנה האגדי יגיע אלינו עם הצגת היחיד שלו בנובמבר הקרוב, אז הוא יופיע במשכן למוסיקה ואמנויות רעננה. לא ברור אם זה המשבר הכלכלי בארגנטינה שמביא אותם לחלטר בישראל או צורך אמיתי לראות אותנו, אבל בינינו - גם לנו לא ברור אם קיים בנו צורך אמיתי לראות אותם או שהם רק עוד דרך לחזור אל העבר ולהיזכר כמה טוב היה להיות ילד.