ראשון, 23 בפברואר 2003: שיתופי פעולה אמנותיים

העונה היא חורף, המקום הוא לונדון. לפיכך ומתוקף כמה מעיסוקיי בימים אלה, יוצא שחלק גדול מהזמן אני מבלה בחדר, לבד, מקיים אוסף של פעילויות, לרוב סימולטנית. הן כוללות כתיבה, עבודה על מוזיקה, האזנה למוזיקה ועריכת אוספים למטרות שונות, קריאה, תקשורת אי-מייל, גלישה ברשת, לגימת תה, עישון סיגריות, פרצי ריקוד מעת לעת, בהייה, הרהורים, סידור וארגון. זה מה שאני עושה כשאני לבד ולא מתרכז בדבר אחד ספציפי שיש לעשות; כך אני חי לי במאורה שלי. עלה בדעתי, שהיה טוב אם היתה מילה שמתארת את סוג הפעילות הזה (בדומה לאופן בו המילה "סידורים" מתארת אוסף של פעולות בעלות מכנה משותף, ופוטרת אותך מהצורך לפרט את כולן). חשבתי על "פעילות מאורתית שוטפת", ובקיצור, פמ"ש. היום יש הרבה פמ"ש להספיק.

הוזמנתי ללמד בלבן, הקולג' למחול בו גם למדתי, קורס קצר על שיתופי פעולה אמנותיים. ישנם שלושה סוגים עיקריים של שיתופי פעולה (עובר לטון דידקטי):

* יצירה משותפת המבוססת על סימביוזה רעיונית וביצועית. מבנה בלתי הירארכי, החלטות מתקבלות מתוך דיאלוג וקונצנזוס. לרוב, אך לא בהכרח, מפגש בין שני יוצרים באותו מדיום. חזון אמנותי משותף והגשמה משותפת. חלוקת תפקידים אורגנית, בלתי מוגדרת, עשויה לכלול חפיפה בכישורים (דוגמאות: העבודות שאני יוצר ביחד עם אורי קצנשטיין; להקות רוק; גילברט וג'ורג).

* יצירה משותפת המתרכזת סביב יוצר מוביל. מבנה הירארכי, לא דמוקרטי. מפגש בין יוצר עיקרי ליוצר מגיב, לרוב, אך לא בהכרח, במדיומים שונים (למשל, כוריאוגראף ומוזיקאי; בימאי ומעצב תלבושות; מלחין ומבצע). חזון אמנותי יחיד, הגשמה משותפת. חלוקת תפקידים מוגדרת מראש. מילה אחרונה שמורה בדרך כלל ליוצר המוביל (דוגמאות: מוזיקה שאני יוצר לעבודות של להקת המחול ;Rose’s Thoughts אדוארד לוק ולואיז לה-קבלייר; ג'ורג' לוקאס ומעצב הסאונד בן בארט; תזמורת ומנהל מוזיקלי).

* הענקת שירותים יצירתיים. מבנה הירארכי (לא דמוקרטיה). קרוב לקטגוריה הקודמת, אבל עם דגש קצת יותר טכני: עריכה מוזיקלית, טכנאות סאונד, צילום, עריכת וידאו. בהתאם לסיטואציה, תפקידים מהקטגוריה השנייה יכולים לעבור לקטגוריה השלישית ולהיפך. חלוקת תפקידים מוגדרת מראש. נותן השירותים היצירתיים הוא בעל הגדרה צרה יותר, בעלת מאפיינים טכניים. במקרים רבים, זה שמעניק שירותים יצירתיים כפוף למשתף פעולה מהקטגוריה השנייה, שכפוף בעצמו ליוצר העיקרי. לפעמים צריך לפשר בין החזון של היוצר מהקטגוריה השנייה, לחזון העיקרי (דוגמה: עריכות מוזיקליות שאני עושה לעבודות של כוריאוגרפים אחרים; ג'וזף בויס וזאב הערבות; נגני סשנים).

רוב שיתופי הפעולה בין אמנים מתאימים לאחת משלושת הקטגוריות הללו, למרות שגם שילובים ומוטאציות, שנופלים איפשהו בין הקטגוריות שהוגדרו למעלה, הינם שכיחים. הנקודה היא, שאי-הבנות בין משתפי פעולה, נוצרות לעיתים קרובות מתוך חוסר הסכמה בסיסי על הגדרה של מהות המפגש: באילו מן הקטגוריות הוא אמור להתקיים, על-פי אלו כללים משחקים.

כל זה נכון, אבל חשוב להדגיש את המובן מאליו: שיתופי הפעולה המוצלחים ביותר מתקיימים בין יוצרים, שיודעים להגיע לקונצנזוס באמצעות קשר אישי והקשבה לדינאמיקה האורגנית המאפיינת יחסי אנוש, מבלי להזדקק לספר חוקים של כללים והגדרות.

אחר הצהריים הלכתי למכבסה, פעילות שלוקחת לטעמי זמן ארוך מידי. עדיין לא מצאתי את הדרך לנצל את הזמן הזה בצורה מהנה. רפרפתי על ערימת עיתונים ישנים (לא מצליח לקרוא ספרים במכבסה, לא יודע למה). ציטוט: "זה נורא לראות מישהו מובס על-ידי השפה האנגלית" – מרטין איימיס על ג'ורג בוש. וציטוט אחד מיני רבים של בוש עצמו: "יש לי דיעות, דיעות נחרצות, אבל לא תמיד אני מסכים איתן". מסכן ג'ורג': אם אותו משפט היה מיוחס לאוסקר ויילד או וו.סי פילדס, בטח היינו חושבים שהוא מבריק.

רעיון לספר אמנות: צילומים של רדי-מיידז בסגנון עבודות של אמנים מפורסמים. מתיו בארני: פריימים מוגדלים מתוך השידור החי של החאג' במכה. מייק קלי: הדובי שיושב בכסא גלגלים בחנות ברחוב ברנר בתל-אביב. דואשמפ: כל דבר.


המנון הפמ"ש:

לא יכול לקבוע
מה יש ומה אין
לא יודע
מה לא ומה כן
האחראי לא נמצא
אני רק עובד כאן