כל מחאה מוצלחת זקוקה להמנון, וזו המתקיימת באיראן בחודש האחרון כבר התעטרה באחד שכבש את הרחובות והרשתות החברתיות ועשוי להגיע על לטקס פרסי "הגראמי" היוקרתי. השיר נוצר על ידי הזמר שרווין האג'יפור בן ה-25, שחיבר את המילים מפוסטים של מפגינים הקוראים תיגר על המשטר האסלאמי, ומאז שסחף את ההמונים הוא כבר הספיק להיעצר על ידי הרשויות. הוא שוחרר בערבות, והואשם ב"תעמולה נגד המערכת" ו"בהסתה לאלימות".
המחאות פרצו בעקבות מותה של הצעירה הכורדית מהסא אמיני, שנעצרה על ידי משטרת המוסר בטהראן ב-13 בספטמבר משום שלא חבשה "כראוי" את כיסוי הראש שלה. מותה כעבור ימים אחדים הצית זעם אדיר ברחבי איראן, שחווה כעת את גל המחאה הגדול ביותר מאז מחאת הדלק ב-2019. לפי ארגוני זכויות אדם, לפחות 200 בני אדם נהרגו ואלפים נעצרו, אולם התסיסה טרם שככה.
שיר המחאה ששמו "בראיי" (برای, "בשביל" בפרסית) נוגע בקשיים שאותם חווים האזרחים - החברתיים, הכלכליים והפוליטיים" - ובעצם מסביר את כל הסיבות שהובילו לפיצוץ הנוכחי. "בשביל הריקוד ברחובות", אומרת השורה הראשונה בשיר (הרשויות באיראן אוסרות על ריקוד ברחובות). "בשביל כל הפעמים שבהן פחדנו להתנשק עם אהובינו, בשביל המבוכה מכיסים ריקים, בשביל חיים נורמליים. בשביל האחות שלי, בשביל האחות שלך, בשביל האחות שלנו", שר האג'יפור שממחוז מאזנדראן שבצפון איראן.
שיר המחאה
השיר עובר לעסוק גם בסוגיות של שחיתות, אפליה מגדרית ואף הנזק לסביבה, כמו היעלמותן הכמעט מוחלטת של הברדלס הפרסי מהנוף האיראני. הוא לא פוסח על אסון הפלת המטוס האוקראיני ב-2020, שזוהה בשוגג על ידי המשטר כמטוס אמריקני והתרסק בסמוך לטהראן על כל 176 נוסעיו. משפחות הקורבנות - רובם איראנים וקנדים - עדיין מחפשים צדק מהמשטר המתחמק מאחריות ומעכב את החקירה.
"בשביל הנשים, החיים, החירות", מסתיים השיר הנוקב, בשורה שהפכה לסיסמת המפגינים. השיר הספיק לצבור יותר מ-40 מיליון צפיות מאז פרסומו בחשבון האינסטגרם של האג'יפור ב-28 בספטמבר ועד שהרשויות אילצו אותו להסיר את השיר מחשבונו יום למחרת. אחרי ששוחרר בערבות בשבוע שעבר, הזמר פרסם פוסט חדש באינסטגרם, שבו הודה לתומכיו והביע את אהבתו לאיראן, תוך שהוא מותח ביקורת על "הניצול הפוליטי" שנעשה בשיר מחוץ לאיראן. השיר גם נרשם מחדש תחת מחבר אחר, כך שניתן להגיש תלונות על הפרות זכויות יוצרים, ולכן הוא הוסר מאינסטגרם ומפלטפורמות אחרות.
מפגינים באיספהאן צועקים "נשים, חיים, חירות"
לפי ההערכות, האג'יפור אולץ לעשות זאת במהלך מעצרו. זאת טקטיקה מוכרת של המשטרה באיראן, הנוהגת להוציא באלימות הודאות כפויות מחשודים ולעתים, בתיקים מתוקשרים, אף לשדר אותם בטלוויזיה הרשמית.
"בשביל ההודאות הכפויות", היו שהגיבו לפוסט "ההתנצלות" של הזמר הצעיר, שמאחריו הבליח לרגע אדם לא מזוהה שנחשד כאיש ביטחון. עם זאת, בעידן של היום לא ניתן להעלים באבחה אחת שיר ויראלי כל כך, והוא ממשיך להתפשט כמו אש בשדה קוצים.
"בשביל גן העדן הכפוי"
"השיר מבטא עשורים של דיכוי, כאב וזעם במילים פשוטות", סיפרה לוושינגטון פוסט שרה, מעצבת אופנה בת 32 מטהראן שמנהלת את העסק שלה באינסטגרם. כמו מפגינים רבים ששוחחו עם כלי תקשורת זרים, היא הזדהתה רק בשמה הפרטי מחשש לביטחונה. היא אמרה כי היא שומעת את "שיר הערש של תקווה" של האג'יפור בכל מקום. בטלפונים סלולריים במהלך ההפגנות, ממכוניות, על ידי עוברי אורח, מגגות, בבתי ספר ובמקומות העבודה.
סעיד סוזנגר, מנהל חברת טכנולוגיה בן 34 מטהראן, אמר כי המעצר של הזמר רק הגביר את הפופולריות של השיר, "משום שחוסר הצדק הזה הכעיס אנשים". לדבריו, "השיר הזה הוא נצחי וההמון של המהפכה, וככל שהמשטר ינסה למנוע את השמעתו, כך תשמעו אותו יותר. הדור שלי לא זכה לחיות חיים חופשיים במדינה הזאת. אני רוצה שלדורות העתיד ייחסך העינוי הפסיכולוגי והרגשי שחווינו. "הפעם, ויתורים קטנים (של המשטר) לא הולכים לעבוד. כל הקבוצות השונות באיראן הפכו כעת לאחת, ויש להן דרישה אחת", אמר בהתייחסו לדרישה להחלפת השלטון.
למרות האופטימיות בדבריו, המנהל הצעיר נעצר בעצמו על ידי הרשויות כמו אלפי מפגינים צעירים אחרים ברחבי איראן. טינה, מפגינה בת 29 שחיה בטהראן, ציינה את השורה שהכי נגעה ללבה - "בשביל גן העדן הכפוי", המתייחסת לשלטון הנוקשה תחת ההלכה האסלאמית. "זה מסמל את כל השנים של הדיכוי, האלימות וההשפלה שאנחנו הנשים חיינו איתם באיראן, כשאילצו אותנו לציית לחוקים שאנחנו אפילו לא מאמינים בהם".
טינה, העובדת בחברה פרטית, סיפרה כי ועמיתיה מנגנים את "בראיי" כמה פעמים ביום. לצד תחושת העוצמה והאחדות שחשה בזמן שהשתתפה בהפגנות, היא כואבת על הקורבנות הרבים. "אנחנו חסרי הגנה. לאף אחד לא אכפת מאתנו חוץ מאשר לנו עצמנו. רוב ההרוגים הם כל כך צעירים. אנחנו נלחמים בזה לבד ובכל הכוח שלנו. כל 'בשביל' מדבר על הכאב והתסכול שמהם סובלים האיראנים".
סטודנטים בטהראן זועקים את סיסמת המחאה
בינתיים, השיר כבר חצה את גבולות איראן ואת הצנזורה של המשטר. מילות השיר "בראיי" בוקעים גם מגרונותיהם של תומכי המחאה באיראן בערים גדולות באירופה ובארצות הברית, שיצאו לרחובות כאות סולידריות עם הצעירים המדוכאים ברפובליקה האסלאמית.
בנוסף לכך, בזכות קמפיין נרחב בטיקטוק, השיר קיבל 95 אלף המלצות לזכייה בקטגוריה חדשה בפרס הגראמי היוקרתי - מתוך 115 אלף בסך הכול. לפי עמוד הקמפיין שקידם את הגשת המועמדות של השיר, "איראנים בכל העולם משתמשים בו בתור המנון המחאה". הקטגוריה המיוחדת נועדה להוקיר שיר שיש לו "השפעה חברתית עמוקה", והזוכה הראשון בה יוכרז בטקס הגראמי הבא שיתקיים בפברואר.
נשיא האקדמיה הלאומית לאומנויות ומדעי ההקלטה, המחלקת את פרסי הגראמי, אמר כי הוא "התרגש מאוד" בקמפיין הרשת של הפעילים האיראנים. "בעוד שאנחנו לא יכולים להעריך מי עשוי לזכות בפרס, אנחנו חשים ענווה מהידיעה שהאקדמיה היא פלטפורמה עבור אנשים הרוצים להביע תמיכה ברעיון שמוסיקה היא זרז עוצמתי לשינוי", אמר.
זכייה בפרס תהיה חסרת משמעות אם המצב הנוכחי באיראן יישאר כמו שהוא וגם המחאה הנוכחית תגווע. אך שירו של האג'יפור ומילותיו מלאות התסכול כבר קיבעו את מעמדם בלקסיקון של מתנגדי המשטר, יהיו אשר יהיו תוצאותיהן של הפגנות החיג'אב.
"הדרך הטובה ביותר להבין את ההתקוממות באיראן היא לא דרך שום ספר או מאמר, אלא דרך 'בראיי' של שרווין האג'יפור", כתב קרים סאדז'דפור ממכון המחקר האמריקני קרנגי. "העומק שלו דורש בחינה מעמיקה. לא משנה מה יקרה להפגנות, שווה לציין שהשיר הכי ויראלי בהיסטוריה של איראן, שכנראה ייזכר בעשורים הבאים, הוא לא על התנגדות לאמריקה או לישראל או לכל מקום אחר. זה שיר על החלומות האיראניים על חיים נורמליים".