וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ניר השתמש בו כמו חפץ: עד המדינה ניצל את רביב דרוקר פעמיים

עודכן לאחרונה: 21.10.2022 / 7:11

לפי דיווחים, ערוץ 13 שילם 300 אלף שקל לעד המדינה ניר חפץ בעבור ריאיון לתכנית "המקור". התחקיר התפרסם בעיתוי בעייתי, פחות משבועיים לפני הבחירות. אלא שהכתבה רק חזרה על טיעונים מוכרים, ובמקביל הציגה את נתניהו בצורה אנושית כפי שמעולם לא הוצג בתקשורת המיינסטרים

ניר חפץ בתכנית "המקור" של רביב דרוקר ברשת 13. רשת 13, צילום מסך
גם קיבל 300 אלף שקל, וגם זכה לשקם את שמו על חשבון דרוקר. ניר חפץ/צילום מסך, רשת 13

סדרת הטלוויזיה האמריקאית הפגומה-אך-מעולה של ארון סורקין, "חדר החדשות", הציגה לא פעם ויכוחים אמיתיים שמתנהלים מאחורי הקלעים של מהדורות חדשות. בין השאר נטען שם כי "עיתונאים לא אמורים לעשות טלוויזיה טובה, הם באים לדווח על חדשות", "אם מדובר באמת חשובה, אסור לעיתונאים להסתיר אותה" ואולי האמירה הכי מלאת פאתוס: "עיתונות טובה נותנת לאזרחים את כל המידע שהם צריכים לדעת לפני שהם ניגשים לקלפי להצביע". לרוב, רביב דרוקר ו"המקור" לא רק עומדים בסטנדרטיים הכמעט אוטופיים האלה, הם גם, על הדרך, עושים טלוויזיה מעולה.

אמש שודר בערוץ 13 החלק הראשון של הסרט שערך עמית קרפ מהריאיונות וההקלטות שנתן עד המדינה ניר חפץ לרביב דרוקר (המילה "נתן" פה קצת מטעה, אבל עוד נתייחס לזה בהמשך). התחקיר הזה הוא לפני הכל טלוויזיה מרתקת. אפשר לערוך דיון פילוסופי לגבי השימוש בהקלטות סתר, אך בסופו של דבר זהו ויכוח טכני וקטנוני. זכות הציבור לדעת קודמת במקרה הזה, בו נחשפת איך התנהלה המדינה שלנו במשך למעלה מעשור, מי האנשים שניהלו אותה (ספוילר: לא אנשים שעמדו לבחירות בקלפי) ובעיקר מה היה הלך הרוח השולט בלשכה החשובה במדינה בעשור הקודם. ואגב, כלל ברזל, בדרך כלל אנשים שמתנגדים לשימוש בהקלטות סתר הם לא אבירי זכויות אדם, אלא בעיקר אנשים שיודעים שיש להם מה להסתיר.

רבים העלו בימים האחרונים, ובצדק, את שאלת העיתוי. דרוקר יושב על החומרים האלה כבר חודשים אם לא שנים, ומחליט לצאת עם הסיפור לאור במקרה שבוע וחצי לפני הבחירות? להגיד שזה לא מריח טוב זה אנדרסטייטמנט. דרוקר עצמו התייחס בהרחבה לעניין בסוף התכנית, כשלטענתו לא ניתן היה לשדר את התכנית קודם לכן. לכן החידוד הוא האם היה צריך לשדר את התכנית שבוע לפני הבחירות, או שבוע אחרי הבחירות. אם אכן כך המקרה, אז דרוקר היה חוטא למקצוע שלו אם היה שומר את האמת הנפיצה הזאת אצלו במגירה. ובכלל, במדינה בה נערכות חמש מערכות בחירות בשלוש שנים קצת בעייתי למצוא עיתוי שלא יהיה באמצע קמפיין כלשהו.

אלא שבסופו של דבר, אחרי כל ההתפלפלויות, התחקיר לא באמת גילה לנו משהו שלא ידענו קודם. העיתוי לא משנה מכיוון שאין אף מצביע נתניהו שישנה את הצבעתו בעקבות התחקיר, או להפך. עיקר הכותרות היו מהז'אנר של הטענות שנהוג לכתוב "לכאורה" לפניהן. הקצמנות החולנית לכאורה (משפחה ששווה לכאורה 50 מיליון דולר שלוקחת יועץ תקשורת בכיר בהתנדבות), התקפי הזעם לכאורה, אישרור המינויים הרגישים לכאורה, האובססיה לכאורה כלפי סדר וניקיון, האגרסיביות לכאורה של יאיר נתניהו בניהול קמפיין הליכוד, ההתערבות הבוטה לכאורה של נתניהו בתוך כלי תקשורת (לא רק אלה עליהן הוא עומד כרגע למשפט), הקיבעון לכאורה של שרה נתניהו למילה "פסיכולוגית", ועוד לכאורה ועוד לכאורה ועוד לכאורה. כל זה רק בחצי הראשון של הכתבה, כן?

ניר חפץ ורביב דרוקר. ראובן קסטרו
מי כאן החפץ? העיתונאי רביב דרוקר ועד המדינה ניר חפץ/ראובן קסטרו

בתוך כל ההקלטות והתכתובות שמציגות את ההתנהלות הבעייתית לכאורה של נתניהו, מתגלים גם סיפורים שוליים ולא רלוונטיים - ואפילו כאלה שלמרות המוזיקה ההיצ'קוקית והקריינות הדרמטית של דרוקר מציגים את משפחת נתניהו דווקא כמשפחה נורמטיבית לכל דבר, ההפך ממה שהתחקיר כיוון אליו. כך למשל כששרה נתניהו מבקשת לערוך סרטון וידיאו עם הקטעים של הבן אבנר מחידון התנ"ך. לא צריך להיות ביביסט כדי לשאול: "מה הבעיה עם זה?". סך הכל אמא גאה, ובמקרה הזה מאוד בצדק, בבנה שהגיע למעמד מרשים למדי ורוצה להשוויץ בזה. אם כבר, מי שיוצא רע בסיפור הזה הוא חפץ, שמוכיח כישורים מפוקפקים. איזה מין יועץ תקשורת לא יודע למצוא עורך וידיאו לעבודה פשוטה שכזאת?

אותו הדבר קורה בשיחה שחושפת כיצד שרה נתניהו מתעקשת שביבי יעזור לבן יאיר ללמוד למבחן. הסיטואציה מתוארת פחות או יותר כבגידה במדינה. מה פתאום ביבי עוזר ליאיר ללמוד?! מה אם האיראנים היו תוקפים עם פצצת אטום?! ואולי הפלסטינים היו כובשים את הר הבית ומתקפת של הלכים לבנים הייתה מגיעה מצפון לחומה - וכל זה בזמן שביבי המנותק עוזר לבנו! האמת? צחוק בצד, מדובר בסיפור מקסים. האדם העסוק במדינה מתפנה מעיסוקיו כדי לתפקד כאבא. יש פה אפילו מסר חמוד לכולנו. אם ביבי יודע לשים את הכל בצד לרגע ולעזור לילד במבחן, אולי כולנו יכולים. גם שרה נתניהו, שכביכול מוצגת פה כאיזה דמון שמונעת מביבי לעשות את עבודתו, בסך הכל מתפקדת כאמא שדואגת להכניס קצת פרופורציות בחיים של אבי המשפחה. זה סיפור אנושי כל כך חמוד שמפתיע שיועץ תקשורת מנוסה כמו חפץ לא דאג לפרסם אותו בזמן אמת, במקום לחשוף אותו בהקלטת סתר בתכנית תחקירים.

באופן אירוני הקטע הזה מתפרסם באותו שבוע בו יצא לאור הספר "ביבי: סיפור חיי" שכתב נתניהו, בו מתגאה בזמן שהוא משקיע במשפחתו, ונותן את הקרדיט לאשתו. "חוץ מעיתות קרב או מבצעים, שרה שמרה בקנאות על זמן האיכות שלי עם הבנים ולא הניחה לדבר להפריע לנו ברגעים פרטיים אלה", כותב נתניהו ומוסיף: "היא גוננה עלי ועל בנינו כלביאה על גוריה". למעשה, זה בדיוק מה שחפץ מתאר. בספר, נתניהו ממשיך ומפרט כיצד הזניח את הילדים במהלך הקדנציה הראשונה ב-1996, ו"הקריב הכל למען העבודה", דבר שגרם לשרה לייעץ לו, בחוכמה אימהית (בלי ציניות) לבלות יותר זמן עם הילדים בקדנציה השנייה כי "בסוף, הבנים זה כל מה שיישאר לנו". אותו סיפור, רק מזווית אחרת. תכלס, מכל החשיפות החטטניות על חייו האישיים של נתניהו לאורך השנים, זה ללא ספק "הסקופ" שמציג אותו בצורה הכי אנושית, ובו זמנית מציג בצורה לא נעימה את האובססיה התקשורתית סביב חייו האישיים של ראש הממשלה לשעבר.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
ניר חפץ בתכנית "המקור" של רביב דרוקר ברשת 13. רשת 13, צילום מסך
אל תשכחו להישאר לתכנית "הצינור" כדי לשמוע על החיים החדשים שלו. ניר חפץ/צילום מסך, רשת 13

לבסוף, אי אפשר שלא להתייחס לפיל בשווי 300 אלף השקלים שבחדר. על העיתוי הבעייתי ממילא של שידור התחקיר מתווספת שאלת האתיות העיתונאית בנוגע לתשלום למרואיין, שלפי דיווחים עומד על כמה מאות אלפי שקלים. ראשית, יודגש שלמרות שמדובר בפרקטיקה נדירה, היא בהחלט מקובלת. מעזאם עזאם ועד הנסיך הארי, יש מרואיינים שהבינו שמדובר בעסק. הם מביאים רייטינג שמכניס לכלי התקשורת כסף, אז למה שהם יעשו את זה בחינם? ובכלל, יחסית לתכנית פריים טיים בערוץ מסחרי גדול - אפילו לא מדובר בסכום גדול.

דרוקר עצמו, במונולוג ארוך בסיום התכנית, מוסיף עוד כמה "הקלות" לעניין, ומדגיש שהתשלום הוא לא רק עבור הריאיון אלא גם עבור שלל החומרים שהעביר חפץ, כולל ההקלטות. אם חדשות 12 שילמו לפי פרסומים זרים 50 אלף שקלים לנהג שהקליט את יאיר נתניהו מחוץ למועדון חשפנות (הקלטה שאמנם הפכה לקאלט, אבל נעדרה כל ערך עיתונאי) אז ללא ספק שההקלטות של חפץ שוות 300 אלף. באופן אירוני, דווקא את היומנים שהוא מפרסם באתר האינטרנט שלו, דרוקר השיג ללא תשלום - ואלה מפיקים כותרות לא פחות מעניינות מאלה שעולות מההקלטות שעלו מאות אלפים.

אלה שגם אם מדובר בעסקת חבילה משתלמת, נדמה שמדובר במדרון מסוכן במיוחד. לא מדובר פה בתשלום לטאלנט על זמנו היקר, אלא לעד מדינה (במהלך משפט) שזוכה לפלטפורמה רחבה כדי לנסות לנקות את שמו. הבמה שהוא זכה לה מדרוקר (ומאוחר יותר, מסיבה עוד פחות ברורה, בכתבה יח"צנית לחלוטין בתכנית "הצינור") היא תשלום גדול מספיק. ניר חפץ הוא מומחה בספינים, והוא ניצל את הזמן שקיבל מדרוקר כדי להציג את עצמו כקורבן. אירוני כשחושבים על זה, שאדם שטרח להקליט ולתעד כל שיחה שלו (כולל צילומי מסך של SMSים מדרוקר עצמו) מנסה להציג את מעסיקיו לשעבר כפרנואידים. מפתיע שדרוקר, מהעיתונאים החדים שהיו פה, עושה לו הנחה שכזאת. בשורה התחתנה, אחרי החצי הראשון של התחקיר, אפשר להגיד בוודאות שחפץ הרוויח פעמיים. גם קיבל כסף, וגם זכה לשקם את שמו. נותר רק לתהות: מי כאן החפץ?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully