האדריכלית והאמנית נורית ילן-רוזן, אחייניתה של המשוררת מרים ילן-שטקליס וגיבורת השירים "דני גיבור" ו"בובה זהבה" הלכה לעולמה בגיל 85.
לימים סופר כי לנורית היה קשה עם הדרך שבו היא הצטיירה בשיר "דני גיבור" ("פרח נתתי לנורית, קטן ויפה וכחול, תפוח נתתי לנורית, נתתי הכול. נורית לקחה התפוח, הפרח זרקה לחצר, הלכה לשחק
עם ילד אחר"). כלתה של נורית סיפרה בעבר בריאיון ל"לאישה" כי המשוררת מרים ילן-שטקליס נהגה לומר לנורית שזה לא עליה, שהיא אוהבת אותה ושבגלל זה היא השתמשה בשמה. אבל נורית חשבה שהיא יוצאת שם ממש ילדה מפלצתית.
גם בריאיון להארץ אמרה רוזן: "אני זוכרת שאמרתי לדודה מירה, כשהייתי גדולה, שהשיר הזה מציג אותי כבעלת אופי לא כל כך יפה. כילדה בכלל לא חשבתי שזה מציג אותי באור שלילי. 'זה לא על האופי שלך', היא אמרה לי, 'זה על השם שלך, שאני כל כך אוהבת'".
השיר "בובה זהבה" נכתב על סיטואציה אמיתית שקרתה לנורית וזה שיר שהיא מאוד אהבה. היא הייתה ילדה יחידה עד גיל עשר ונהגה לקרוא לאבא שירדים אותה. ילן-שטקליס, אחותו של אביה, ראתה אותו משכיב אותה לישון עם הבובה שלה וכתבה על זה שיר. כלתה של נורית סיפרה עוד כי הדבר היחיד שהפריע לנורית זה שהיא יצאה בשיר פחדנית, בעוד שבמציאות היא הייתה ילדה אמיצה ומרדנית שגידלה חיות ואהבה הרפתקאות.