שלוש שנים עברו מאז הפלופ הגדול של יורם זק, "2025", אלוהים יודע איזו עדלאידע זכתה ברובוטיה המקריפים, ואולי הם בכלל חולקים עד עצם היום הזה את אותו הבוידעם הנעול שבו טמון ההומור של עידו רוזנבלום. והנה נפגשים להם יורם זק ורוזנבלום בריאליטי החדש-ישן הזה "הקבוצה" (קשת 12, גרפה 13.9 אחוזי רייטינג בלבד - נתון נמוך יחסית לתכנית בכורה לריאליטי חדש), שמבטיח קונספט ראשון מסוגו אך בפועל מהווה בן כלאיים של ה"המעגל" (קבוצת אנשים מבודדים המתקשרים ביניהם באמצעות אפליקציה בלבד), "לאב איז בליינד" (תכנית היכרויות עיוורות) ו"חתונמי" (טסים לבסוף עם אדם זר ליעד מסתורי בחו"ל). על כל זה דמיינו שפוזרה לה אבקת "אהבה חדשה" והכול קצת בניחוח של רשת 13.
בהתאם למישמש הקונספטואלי הלז, אלה החוקים: שנים עשר משתתפים ומשתתפות, כל אחד ואחת מהם סגורים בדירה מרושתת מצלמות עד לאובדן הדעת והדבקת מסקינטייפ מנצנץ על הפנים. מותר להם לשוחח זה עם זה באמצעות טקסט, הודעות קוליות וגם אימג'ים ויזואליים - אך כאלה שאינם חושפים את המראה שלהם, ומותר להם לדבר על הכל מלבד המראה. הם מנותקים מהעולם שבחוץ ומדברים זה עם זה באמצעות רשת חברתית יעודית, כי אתם יודעים, בחיינו גדושי הסחות הדעת, קשה להתמסר לקסם של הטינדר.
פרקים ראשונים של תכניות ריאליטי ידועים בהצגת משתתפים ארוכה כנצח. גם כאן תעודות הזהות אינן מטמטמות חושים, אך זו אולי הפעם הראשונה שיכולתי לצפות בהן מבלי לדמם מהעיניים מרוב שעמום. את המהמורה הזו צלחה "הקבוצה" עם עריכה נכונה וקצבית, והצגה של תגובות המשודכים הפוטנציאלים שהנפיקו כמה פנינים, כמו "אם הייתה לו תמונת סלפי זו הייתה תמונה מול המראה בלי חולצה" (עדן על רועי, מאמן כדורגל נשים). יש לציין גם לטובת ההפקה כי מעולם לא ראיתי אנשים מתרגשים כל כך להצטרף לקבוצת ווטסאפ, ככלל.
בשלב זה, לא נרשמו ליהוקים יוצאי דופן. כולם נאים ומעלה, רובם תל אביבים. אחת תל אביבית שמוכנה למשפחה, אחת תל אביבית שבאה מבית דתי ואחת תל אביבית שמדמה את החיים ליוגה, אין ברירה אלא לשדך לה פירותן משכונת שפירא. שי ב' טוען ל"אינדיקציות חזקות להתאמה" עם יעל היוגיסטית, ויש לו זקן מוזנח די הצורך, וכאמור, גם סלוטייפ על הפנים. בהתחלה כמו בהתחלה, כולם נראים כמו פרסומת ל"אלפא", אוהבים שקיעות וכלבים ואומרים דברים כמו "אול אין", אבל אם תשאלו אותי, מכיוון עדן-מחפשת-מצליחן-ושאפתן ושוהם עושה-מבחני-קבלה נושבות רוחות של צרות צרורות.
בגזרת הבנים עולים אותות של פורענות מכיוון שי ב', תוצר אפשרי של בית ספר לפיתוי. הוא אמנם מחזיק באפליקציה החשובה בעולם - שזאם לזיהוי בני אדם - אבל כל מצליחנותו איננה מכסה את השתלטנות והכוחנות שמתפרצות ממנו עוד בטרם הספיק לשלוח למישהי אימוג'י לב. הנורות האדומות הראשונות מופיעות באינטימיות המופרזת שהוא מתעקש לקיים כמעט עם כל אחת מהמשתתפות, בו בזמן שהוא תובע מכל אחת מהן לנהל אינטרקציה בלעדית איתו, ומגדיל לנהל להן את הלו"ז כך שימצאו זמן פנוי לשיחה בת שעה. במזל, נראה שהבחורות בעונה הזו לא פראייריות בכלל, ומי שתתעמת איתו ראשונה תספק לנו סצנה מתוקה מדבש.
ההיכרויות הפלקטיות מתפתחות במהרה להידלקויות קטנות וניצוצות קנאה, פגמי אישיות מתחילים להיחשף באור השמש, אינטריגות מתגלעות ואינטימיות פורחת בתוך שיחות על קרובי משפחה מנוחים. הפרק מתקדם בקצב לא אופייני לתכניות הריאליטי האחרונות של קשת 12, ועל כך הריספקט, אך השאלה הגדולה עדיין נותרת בעינה והיא, "את מי תרצו לפגוש במקום מבודד בו איש לא ימצא אתכם?". אלוהים, יורם זק, ראית דאהמר? את אף אחד, למען השם. ובאמת, נראה שהפחד מהלא נודע מדרבן היטב את המשתתפים לבחור נכון, ובעיקר, להיבחר. כולם נחושים למצוא את האחד והאחת שלכל הפחות ניתן יהיה לסבול למשך מספר ימים בקצה השני של העולם.
על מנת להיטיב את הבחירה, מחכות לחבורה עוד הפרק שתי פעילויות. הראשונה היא ספיד דייט, שתופס את נקודת האמצע המהנה בין האינטימיות של "חתונמי" לקמפיות של "אהבה חדשה", ומפתיע באמרות כנף כמו, "יש לך פטיש לעגורים?" ו-"תשמעי הקלטה מגניבה לאללה של ישעיהו לייבוביץ'". הציטוטים הללו, ששרדו בתבונה את חדר העריכה, מזכירים לנו כי גם לבני אדם שמחפשים אהבה יתכנו תחומי עניין מלבד זה ושדייטים בריאליטי לא מוכרחים להיות בנאליים עד אימה. ועל רקע כל זה, שי ב' מחופש לבן אל. את זה לא הבנתי, אבל שמעתי שהייטקיסטים חזק בקטע של מידברן. אנחנו הולכים עוד ליהנות רבות מהאיש הזה, שמכריז "הבאתי לך פרח", ומנופף אל מול המצלמה בסביון מת בגודל רגל של עכבר.
בשלב הזה מובהל עידו רוזנבלום חזרה אל מושבו על רקע אילוסטרציה של בית הדירות הססגוני, ועושה לנו סדר בקורות הדמויות עד כה, משל נאלץ לנתח עץ משפחתי ברומן רוסי עב כרס. כמופרעת קשב וריכוז, ועוד כזו שעובדת בכתיבה על מה שהיא צופה בו, מדובר ברעיון משובח. לא הייתם חושבים שדבר כזה יזכה ליחס בביקורת טלוויזיה, אבל יושבים בינינו אנשים שרוב זמן הצפייה שלהם מתכלה בשאלה "מי זה" ו"על מה הוא מדבר", תאמינו או לא. לי מועילה ההנחייה, עידו, אל תקשיב למה שאחרים אומרים.
בימים הקרובים, כך מספר יורם זק, יפציע בחייהם של המשתתפים ובאמתחתו שאלות בסגנון אוקיי קיופיד, כמו "מתי בכית בפעם האחרונה". כולם חושבים איזו תשובה תוציא אותם עמוקים, וזו הצצה מעניינת אלינו עצמנו בשטח ההיכרויות בעולם האמיתי. כשחושבים על זה, "הקבוצה" היא כנראה ריאליטי ההיכרויות הכי ריאליסטי בישראל. מלבד עניין הקפיצה מהתכתבות לחופשה בחו"ל, והמצלמות, וההתערבות ההפקתית, וטוב, גם זה שכולם עושים יוגה - מלבד כל אלה, ככה אנחנו מכירים היום. מתכתבים קצת באפליקציה, שולחים תמונה של בורקס ומקשיבים לעצמנו אחרי ששלחנו הודעה קולית. נכון להיום, היכרות לא-אותנטית היא הכי אותנטית שיש, ובפרדוקס הזה כלוא ריאליטי ההיכרויות, שמבקש מאנשים להיפגש "באמת" בעידן של פייק.
בשונה מ"חתונמי", שהפלסטיות לעתים באה בעוכריה, "הקבוצה" לא מתיימרת לכל זה. היא איננה שואפת להמציא לנו מציאות אחרת, רומנטית או קסומה. היא פוגשת אנשים בסביבה די מוכרת, פלוס מצלמות, מינוס הסחות דעת. חוסר היומרנות הזה עובד לטובתה כרגע, אך עלול גם לגלוש למונוטוניות בהמשך. טוב יהיה אם תשאב השראה מ"המעגל" האמריקאית, שמעשיר את הפורמט באמצעות משימות ססגוניות ומטופשות, כמו תחרות הכנת עוגות וכתיבת ראפ. על כל פנים, גם אם תמשיך התכנית בקו הנוכחי, היא תעבוד בפשטותה. יש הרבה כוח באמת האיזוטרית הזו, של איש שרוע על מיטתו, מסמיק אל מול הודעת טקסט בודדת.
נראה שיורם זק לא רק הפיק לקחים מאז 2025 - הוא פנה מאה שמונים מעלות משם. "הקבוצה" היא ההפך המוחלט מ-"2025": אין בה הפקה מטורפת, אין קונספט משוגע, אין דמויות ביזאריות ותעלולים מופרכים. הפעם מדובר באירוע קטן, אינטימי, יומיומי אפילו. הוא מורכב מפורמטים שהצלחתם מוכחת בשטח, וליתר ביטחון נוסה טרם הצילומים על קבוצת מיקוד. בינתיים, נראה שזה עובד. אני רק מחכה לתום הנחמדות הכיתתית ותחילתה של שליפת הציפורניים, ובהסתמך על הפרומו - זה עוד רגע קורה. הייתי מזמינה את "הקבוצה" שוב כמנת הטראש הלילית שלי.