הקומיקאי וכוכב הרשת גיא הוכמן, אשר נסע לצלם סרטונים במונדיאל החגיגי וההיסטורי בקטאר, נאלץ להזמין טיסת בזק בחזרה לישראל כבר הערב - מחשש שיפגעו בו אחרי שמצא את עצמו מעורר סערה. הסרטונים שהעלה הוכמן לרשת נחשפו כמובן גם לקהל הערבי והם זכו לתגובות נאצה ולאיומים.
העיתונאית הפלסטינית-אמריקאית סמאר דהמש-ג'ארה, לדוגמא, העלתה בשעות האחרונות לחשבון הטוויטר שלה המונה 170 אלף עוקבים סרטון תחת הכותרת "תחשפו אותם. הם פושעים", שבו היא מציגה את עברו של הוכמן כחייל "בצבא הכיבוש הישראלי". הסרטון נפתח בשאלה: "עושה-שלום או חייל רוצח?". מיד לאחר מכן נכתב בסרטון כי הוכמן מציג את עצמו בסרטונים כ"עושה שלום" בעוד שהוא למעשה "חייל רוצח".
בהמשך מפרסמת העיתונאית - לשעבר עורכת ב-CNN - פרטים על הוכמן, ולפיהם הוא בן 34 ובעברו מפקד בגדוד 932 של הנח"ל. בהמשך נכתב כי הוכמן שירת ביחידה "שהרגה אלפי פלסטינים במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה" וכן יחידתו השתתפה במלחמות שבמהלכו הרגה משפחות פלסטיניות. עוד נכתב בסרטון כי הוא מציג את עצמו כ"עושה שלום" על אף שהוא חייל בצבא. בסיום נכתב: "אלו הם פניה של ישראל במונדיאל".
בחלק מהתגובות לסרטון שפרסמה העיתונאית נכתב כי הוא סוכן מוסד. אחרים כתבו לה שמדובר בקומיקאי בלבד וכי הוא צוחק על כולם. איש יחסי הציבור של גיא הוכמן מסר כי הקומיקאי, שהיה אמור לשהות בקטאר עד סוף השבוע, הזמין לעצמו טיסת בזק בחזרה לישראל כבר להערב.
בימים האחרונים עלה לכותרות נושא ההתנכלויות לעיתונאים הישראלים בקטאר. שליח וואלה! ספורט למונדיאל, פז חסדאי, כתב אתמול בטורו: "מהצד זה נראה קצת כמו התבכיינות של עיתונאים ישראלים, שמחפשים את הצרות ויוצרים פרובוקציות סטייל גיא הוכמן ואחר כך מתפלאים שמתקבלים בכעס ומקבלים מכות. אולי נוצר רושם שעיתונאים ישראלים מחפשים כותרות, ושמחים להסתבך כדי להגיד "אמרנו לכם" על הערבים האלימים, ועל הדרך לצאת אמיצים בזכות המחויבות שלהם בעבודתם המסוכנת בעורף האויב, הכל על מנת להביא דיווח מהימן לעם בציון.
"אבל למרבה הצער, לא צריך להתגרות באף אחד כדי להרגיש מאוים. לא צריך לטפס על שולחנות ולצרוח. מספיק לעמוד עם מיקרופון שכתוב עליו בעברית "וואלה!", והבעיות מגיעות לבד. במקרה הקליל אלה כמה בחורים עם דגלי פלסטין שמפריעים לעבודה. במקרה הפחות קליל אחד מהם גם נותן פליק קטן על הצוואר עם הכאפייה. התופעה כבר הפכה לתחביב של המקומיים, במגרשים רואים יותר ויותר דגלי פלסטין, וברשת רצים סרטונים מלאי גאווה על הדרך שבה הם מפריעים לשידורים של הציונים. לא נורא, אבל גם לא נעים. הצלם של וויינט המליץ לי לעשות כמוהו ולהוריד את הספוג המזהה מהמיקרופון. כנראה שזה הפתרון - להסתיר את הזהות, להתחבא".
הסרטון של גיא הוכמן שהרגיז גולשים ערבים:
כתב חדשות 12 אוהד חמו התייחס אף הוא לעוינות שחשים הכתבים הישראלים בקטאר: "מה שאנחנו חווים פה, בקצרה, הוא "שיימינג טיקטוק", וזה חלק גדול מהסיפור. יש למשל את הלבנוני שהתעמת איתי (הזדמנות לציין שהזכרתי מייד את מוצאי משום ששקיפות זה דבר חשוב כשאתה מראיין מישהו שיש סיכוי שלא ירצה להתראיין. רק תחשבו על התגובה של אדם כזה שירגיש שהונו אותו אם יגלה רק בסוף הריאיון שנתן אותו לתקשורת ישראלית מבלי שידע). הסרטון הזה נפוץ בכל רחבי העולם הערבי עם מליוני צפיות, ויראליות במיטבה, שבמרכזה הצעיר הערבי אומר לישראלי את האמת של רבים מהם. ואתה רואה חבר'ה שמזהים אותך, מרימים מצלמה ונכנסים לעימות הזה מתוך תקווה להפוך לכוכבי רשת פטריוטים, והכל בסרטון אחד ובכמה שניות. מה רע?!
"ומעל הכל מרחפת מילה אחת כאן, המורסה הפתוחה של העולם הערבי. קוראים לה "תטביע" או בתרגום לעברית: נורמליזציה. הנוכחות שלי כאן כעיתונאי, לא כאדם פרטי, היא ביטוי לסממנים של נורמליזיה עבור רבים מהערבים (גם אם זה נכפה על קטר ע"י פיפא) ומכאן הרצון להפריע לנו, לומר את האמת שלהם, להתעמת.
"העיסוק התקשורתי המופרז סביב הנושא הזה בשבוע האחרון עשוי להעצים תפיסות שגם ככה התחזקו מאוד בשנים האחרונות בישראל של "עם לבדד ישכון". כולם אנטישמים, לא משנה מה נעשה- העולם הערבי ישנא אותנו, וכו'. בהקשר הזה אומר כך: כן, יש חלקים מסויימים בעולם הערבי שלא יקבלו את ישראל כעובדה קיימת בשום תנאי. אבל לדעתי הם מיעוט. בסופו של דבר, היחס לישראל היה ויהיה נגזרת של אבן הראשה: הסכסוך עם הפלסטינים. כבר שנים שאין דיאלוג, אין שיח, אין תקווה. אם המונדיאל ב 1994 למשל היה היה נערך כאן ולא בארצות הברית, כשהתקווה לעתיד משותף נורמלי ריחפה מעלינו, אפשר להניח שהחוויה היתה שונה לגמרי".