ב-19 באפריל 2018 מונה אברהרד צורן לתפקיד המפקח הכללי של הבונדסוור, ובכך הפך לרמטכ"ל הגרמני. שרת הביטחון של גרמניה (כן, שלוש האחרונות שאחזו בתיק הביטחון הגרמני היו נשים) ליוותה אותו בטקס צבאי בו קיבל את דרגת הגנרל וזכה לעבור על פני מסדר צבאי מרשים. הטקס סוקר במהדורות החדשות בגרמניה והחיים נמשכו כסדרם. אמש, בישראל, הוקדשו כמעט חמש שעות של שידורי הטלוויזיה המסחרית, כדי לסקר את החלפת ראש המטה הכללי של ישראל. 284 דקות ליתר דיוק. ספרתי עם סטופר.
את הטקס הרשמי של הענקת הדרגות לרב אלוף הרצי הלוי, בסביבות השעה 10 בבוקר, העבירו בשידור חי לא פחות מארבעה ערוצי טלוויזיה שונים בישראל. כאן 11, קשת 12, רשת 13 ועכשיו 14. אם רציתם קצת אסקפיזם מהמציאות המליטריסטית של ישראל, האפשרויות היחידות היו ערוץ הקניות או ערוץ הכנסת, שם שודרה במקביל תכנית הבידור "ועדת החוקה חוק ומשפט" עם המנחה האהוב שמחה רוטמן.
ברשותכם, אתעלק ספציפית על קשת 12, פשוט בגלל שמדובר בערוץ שמכנה את עצמו "הטלוויזיה של ישראל", ולכן מעניין לראות איך המוטו הזה עובד במציאות. ובכן, שידורי הערוץ התחילו ב-06:00, עם תכנית הבוקר בהנחיית ניב רסקין. הפאנליסטים באולפן החלו בשיחת חולין על מזג האוויר, אך דקה לתוך המשדר הכריז ברק סרי: "זה יום חג היום! בואו נגיד מזל טוב לרמטכ"ל החדש!". רסקין כמובן הסכים איתו והוסיף: "יהיה היום משדר מיוחד".
ואכן, מכונת השיווק העצמי של קשת החלה לפעול כמו שעון כבר דקה לתוך שידורי הערוץ, ולא הפסיקה. עד סוף התכנית היו עוד לא פחות מ-12 הפניות לאותו "משדר מיוחד", חלקן במבזקי הבוקר של עדי זריפי וחלקן כריאיונות של רסקין עם הכתב הצבאי ניר דבורי ועם האלוף במיל' גיורא איילנד. חכו, רק התחלנו.
בשעה 9:30 התחיל "ה-משדר", בהנחיית ירון אברהם, כשאת הטקס עצמו העבירו ניר דבורי ויאיר שרקי. בפעם האחרונה שהיה בישראל טקס שהצריך שלושה מנחים, זה נגמר עם מדונה מזייפת את "כמו תפילה" עם רטייה מוזרה על העין. הפעם קיבלנו בסך הכל את יואב גלנט בחיקוי לא רע של ערן זרחוביץ'. אני בטוח שאני לא היחיד שישב מול המסך וחיכה שהוא יפלוט איזה "גברתי".
שעה וחצי נמשך המשדר "המיוחד". מוגזם בכל קנה מידה, ועדיין סביר לאור הנסיבות. נראה שבמדינה שמקדשת את צה"ל כדת האמיתית של הישראליות, התעלמות מהטקס המשמים הזה תתפרש כחילול קודש. בתקופה בה שר התקשורת מבטיח שהוא הולך לקצץ בתקציב של ערוץ טלוויזיה אחד ושר התרבות מבקש לערוך ועדות צנזורה - אף ערוץ לא רוצה להיות זה שיחתוך משידור טקס ממלכתי, אפילו אם מקומו הטבעי הוא בכלל בשידור לייב בטיקטוק של צה"ל.
בסיום הטקס התפנו בשידורי קשת להציג את התוכן הנהדר שהפך אותם ל"טלוויזיה של ישראל" - שידורים חוזרים של תכניות בישול ושל "זמר במסכה". בשעה שתיים התחילה התכנית "שלוש" (לא, זו לא טעות), בשביל לפרוץ לעוד "משדר מיוחד", הפעם אפילו ארוך יותר. 105 דקות בהנחיית עופר חדד, עם אורחים מיוחדים באולפן כמו דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו ואלי אהרון, מי שהיה המורה של הרצי הלוי בבית הספר היסודי. לא, בחיי, אני לא ממציא את זה. אולי הרגע בו מגיעים לראיין מורה בבית ספר יסודי של אדם בן 55 הוא הרגע בו מהדורת חדשות צריכה לשאול את עצמה אם לא הגיע הזמן לעבור לאייטם הבא? האם באמת לא קורה שום דבר חשוב יותר במדינה כרגע?
מדובר בכמה שעות מוזרות שמתרחשות אחת לכמה שנים בהן יש שני ראשי אלופים מכהנים בצה"ל, עד לטקס הפרידה מהרמטכ"ל היוצא. זהו, המשפט הזה הוא כל מה שאפשר להגיד על פרק הזמן הזה, ובכל זאת בחדשות 12 החליטו למתוח את הסיקור שלו ללא הפסקה עם ריאיונות, פרשנויות והרבה מאוד פאתוס צבאי מגוחך. הפרשנויות חזרו על עצמן בלופ בלתי נגמר, כך למשל נאמרו בכמה וכמה דרכים שהרצי הלוי לא היה המועמד המועדף על נתניהו, אלא אייל זמיר. אפילו זמיר עצמו כבר שכח שהוא היה מועמד לתפקיד בשלב הזה, אבל כשאין מה להגיד באולפן על רקע טקס בו לא באמת קורה שום דבר - אין ברירה אלא לטחון מים.
בשעה ארבע החלה התכנית "מהדורה ראשונה", שמי שלא בקיא בלוח השידורים של "הטלוויזיה של ישראל" צריך לדעת שהיא תכנית החדשות שמשודרת בין תכנית החדשות "שלוש" לתכנית החדשות "חמש עם רפי רשף" (אחריה ישודרו עוד שלוש תכניות חדשות ברצף, והזרוע עוד נטויה). התכנית נפתחה עם הידיעה המטלטלת של היום, הקלטת בה התקבלה אות חיים ראשונה מאברה מגניסטו, אחרי 8 שנים וחצי בשבי חמאס.
ליתר דיוק, התכנית נפתחה בנזיפה של המנחה נטעלי שם טוב, שהאשימה את חמאס בניסיון ציני להשתלט על סדר היום הישראלי. אוי לא, נותר רק לקוות שהרוצחים המתועבים של חמאס לא נעלבו מכך שכינו אותם "ציניים" בערוץ 12! ואז, ברגע נפלא של חוסר מודעות, רגע אחרי הנזיפה, שם טוב הוציאה את התכנית להפסקת פרסומות ארוכה - עוד לפני שהקרינה את ההקלטה של מגניסטו.
תופתעו לגלות שזה לא היה הרגע הכי מבזה בתכנית. לשידור עלה יאלו מגניסטו, אחיו של אברה, שניסה להבין ביחד עם הצופים בשידור חי אם האיש המיואש בסרטון הוא אחיו החטוף. זה היה ריאיון קורע לב. אדם שלא ראה את אחיו במשך שנים כל כך ארוכות פתאום צריך לזהות את בן משפחתו, ולא בטוח שהוא מסוגל. בשלב זה החליטו בחדשות 12 להחזיר אותנו לרגע הכי שפל בתולדות ערוץ 2 הי"ד, ופתחו מסך מפוצל. בצד ימין, מגניסטו מדבר. מצד שמאל, מסדר צבאי נפרד מאביב כוכבי - כולל הסאונד של התזמורת.
תוך שניות כבר הצליחו לנפנף את מגניסטו בחזרה למעמקי ההדחקה הישראלית, וקיבלנו על המסך הרחב את הטקס החגיגי בקריה עם עוד רבע שעה שלא נקבל חזרה לחיינו. חשבתם שזה ייגמר עם סוף הטקס? תחשבו שוב. גם אחרי שהטקס נגמר, המשכנו לראות צילומי גרילה מהצעידה של כוכבי אל היציאה מהבסיס, שם חיכו לו חיילים ומחאו לו כפיים. אל הרגע האישי הזה של אדם שמשתחרר מהצבא אחרי 40 שנה, התלוותה המצלמה של חדשות 12 כאילו מדובר בפפראצי של בריטני ספירס עושה לעצמה עוד קרחת בשידור חי. אורי איזק הצליח להשחיל מיקרופון לפניו של כוכבי ולשאול בהתלהבות: "מה היעד של הטיול הגדול? מה היעד של הטיול הגדול?". כוכבי הגיב בחיוך: "נעשה הערכת מצב". את השאלה והתשובה הזאת ישדרו עוד הרבה פעמים בהמשך הערב.
החילופים בערוץ יימשכו עוד. בחמש יבוא רפי רשף, יחד עם עמית סגל והאלוף במילואים ישראל זיו. האחרון גם ינתח את הבחירה של הרמטכ"ל הטרי הרצי הלוי לצטט ממערכון מלחמת האזרחים של שאולי (במקרה דמות של קשת). בשש יגיע עודד בן עמי כדי להמשיך ולעסוק בהחלפתו של "החייל מספר 1" יחד עם עמוס ידלין, כולל תמונות מהביקור של הלוי בכותל, במין מפגש פסגה של סמל היהדות הקדוש וסמל הישראליות האולטימטיבי.
דווקא במהדורה המרכזית עם קושמרו, סיפור החלפת הרמטכ"ל קיבל את המקום הראוי לו, כידיעה הרביעית בתכנית גדושה בחדשות ואירועים. אחרי שעות בהן סיפור ממלכתי קיבל סיקור בלתי פורפורציונלי, נעים לראות שיש עדיין עורכים בנווה אילן. אחרי החדשות קיבלנו עוד תכנית של "הזמר במסכה", השעשועון הקוריאני הדבילי שכבש את כלי התקשורת המשפיע ביותר בישראל. אחר כך שודרה מהדורת גיא פינס, חי בלילה ולקינוח שידור חוזר של רפי רשף מראיין את רבקה זוהר.
למעשה, במשך יממה שלמה שידרו בקשת - "הטלוויזיה של ישראל", כזכור - המון משדרי אקטואליה, כמה שידורים חוזרים ופרק חדש אחד של תכנית טלוויזיה אחת, וגם היא לא פורמט מקורי. 284 דקות הוקדשו לחילוף של מפקד הצבא (אני כולל בחישוב דקה בה משה דץ דיבר על הנושא בתכנית "חי בלילה") - ואפס דקות לתוכן מקורי.
זו זכותה של קשת לעשות את זה. מדובר בטלוויזיה מסחרית, ובערוצים האלה אין דבר יותר קל וזול מאשר לשדר חדשות. העובדה שיש לדבר הזה קהל לא צריכה להפתיע, בעיקר כי לכך הרגילו אותנו. למעשה, אם הייתם מעבירים לערוץ 13 הייתם רואים פחות או יותר את אותו הדבר. מצד שני, חשוב לשים לב למאזן הכוחות הזה בין אקטואליה לתוכן מקורי בערוצים המסחריים דווקא בתקופה בה שר התקשורת מבקש לקצץ בתקציב של תאגיד השידור, הגוף שמשקיע הכי הרבה ביצירה טלוויזיונית מקורית ואיכותית. בלעדיו, ניתקע עם עוד כמה שעות של חדשות ושידורים חוזרים של תכניות בישול. קרעי, תרחם.