השחקן דניאל גרנט (29), בנם של צופית גרנט ואברהם גרנט, מוציא סינגל ראשון, "כשמזכירים לי (מה אני יכול להיות)", לקראת אלבום בכורה שייקרא "אני לא צריך יותר שום דבר". השיר נכתב והולחן על ידי גרנט ובן שופן, שגם הפיק מוזיקלית, והוא כולל את הגיטרות של גבע אלון.
בסינגל החדש עוסק גרנט במאבק שלו בחרדות. "פעם פחות דיברו על זה והייתה פחות מודעות אבל בעולם שאנחנו חיים בו היום יש מודעות יותר גדולה לחרדות, פחדים ולחץ", אומר גרנט. "השיר הזה הוא על כל מיני חרדות שעברתי. התמודדות עם כל מיני פחדים ממחלות ומהחיים. חרדות יומיומיות ממה יהיה. בזמן האחרון היו לי חרדות על כל התהליך של המוזיקה, זה משהו חדש לי הדבר הזה, ועם כל ההתרגשות זה קצת מפחיד כי זה נורא חשוף".
יש כל מיני דרכים להתמודד עם חרדות ובהן טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, הבעה יצירתית וספורט. איך אתה התמודדת עם החרדות שלך?
"כשהיו לי חרדות שמתי את האוזניות שלי, שמעתי מוזיקה, נכנסתי לעולם משלי - עד שנרגעתי. או שהייתי מפעיל סרטון של מסי כדי לשנות את הסטייט אוף מיינד והחברים שלי צחקו עליי. או שיצאתי להסתובב ולשבת עם אנשים שאני אוהב כמו חברים שלי או החברה שלי או המשפחה שלי. חיפשתי את הנקודות המרגיעות שלי. הייתי במודעות מאוד גבוהה. באיזשהו שלב הבנתי שחרדה, כמו כל דבר, זה חולף. בשיר הזה ספציפית אני מדבר הרבה על חרדות אבל אני גם מדבר על המחשבה לעתיד ועל הפחד ממה יהיה. זו מין תהייה כזאת. אף אחד לא באמת יודע לאן יתפתחו החיים שלו אבל זה מעניין את כולם".
בפזמון מופיעה השורה "הפסדתי בחיים כבר יותר מדי".
"ב'הפסדתי כבר יותר מדי' אני מתכון לזה שפחדים ולחצים מונעים ממך לעשות דברים. בגיל צעיר יותר, לפעמים אמרתי לא, וזה מנע ממני דברים. אבל רוב הפעמים בחיים דווקא כשפחדתי ממשהו - בכוונה עשיתי אותו והלכתי אחריו".
בנוסף לחרדות, במה יעסקו השירים באלבום הבכורה שלך?
"כל האלבום הזה הוא מסע אישי עם המון סיפורים מהחיים ומראיית העולם שלי. יש באלבום שיר על מכתב שכתבתי לעצמי, ובו שאלתי מה יהיה בעוד 20 שנה. ויש שיר על המשפחה שלי ועל התקשורת".
פרט, הרחב ונמק על השיר שעוסק במשפחה שלך ובתקשורת.
צוחק. "וואי, וואי. אתה יודע, גדלתי בבית שבו שמועות וכותרות היו דבר נורא רגיל. במיוחד בגיל יותר צעיר. זה היה פשוט דבר שקורה, חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ושל אחותי. פעם ברחתי מזה וכביכול התנצלתי על כל מיני דברים. אז כתבתי על זה שיש עוד שמועה ועוד שמועה ועוד שמועה ועל דרך ההתמודדות והאם זה מעניין או לא מעניין ואם זה מעניין אז עד כמה זה מעניין".
נעזרת מוזיקלית בבעלה של אמא, אחד בשם שולי רנד?
"קודם כל, עצם הנוכחות שלו, הרצון שלו לעזור והתמיכה האמיתית שלו - זה כבר עוזר. מבחינת הכתיבה והעשייה עצמה לא כל כך נעזרתי בו. התחלתי לעבוד על זה עוד לפני ששולי היה בחיינו. היה לי קשה לדבר על היצירה שלי. נורא התביישתי והובכתי ולא סיפרתי לאף אחד בהתחלה. לקח לי הרבה זמן עד שסיפרתי את זה לאמא שלי. אבל שולי תמיד תמיד מוכן ומזומן לעזור לי, שואל ומתעניין בלי הפסקה. ואתה יודע, עצם הידיעה שיש לי פה את שולי, זה כבר עושה לי שקט נפש".
איזה עצה אמנותית או יצירתית הוא נתן לך?
"גם הוא וגם אמא אמרו לי להיות מאוד אותנטי ולשמור על זה. אצל אמא שלי, תקבל את האמת בפנים, תרצה או לא תרצה".
אמא שלך הותקפה מילולית קשה על ידי מיכל רנד, בת זוגו לשעבר של שולי רנד, וזכתה בחצי מיליון שקל בתביעת לשון הרע נגד מיכל. איך הרגשת עם זה?
"גדלתי במשפחה שבאמת היה כל הזמן איזה שהוא עניין. למדתי להתעלם מזה. וזה מקרה כזה. גדלתי בבית שבו התקשורת, זה שמדברים על אמא שלך ועל אבא שלך, היה חלק בלתי נפרד מהחיים. לפעמים זה יותר נעים ולפעמים פחות נעים. אבל אנחנו מודעים לאמת. לנו יש את כל הנתונים שלתקשורת אין אפילו 40 אחוז ממנה. כל עוד אני יודע עם האמת אני פחות מתעסק בזה. ותמיד יש משהו".
לפני קצת יותר משנה שודר תחקיר בתכנית "חשיפה" בקשת 12, שבו הובאו עדויות של מספר נשים שהאשימו את מאמן הכדורגל אברהם גרנט בהטרדה ותקיפה מינית תוך ניצול מעמדו בכדורגל. בתשובה לשאלה מה חשב לאחר שצפה בתחקיר על אביו, אומר דניאל: "עוד פעם, אנחנו יודעים את כל האמת מבפנים. אנחנו יודעים את כל הנתונים. לאבא שלי נגרם עוול די גדול. אני יודע את זה. אולי יום אחד אני גם אדבר על זה אבל כרגע אני מתעסק במוזיקה שלי. ואבא שלי ואמא שלי הם לגמרי המעריצים הכי גדולים שלי והתומכים הראשונים שלי. ולגבי הדברים האלה, אני עוד רגע בן 29, ואם אני עדיין אתעצבן על זה אני אחיה מהתקף זעם להתקף זעם".
איפה אתה רואה את עצמך בגיל 40?
"החלום של המוזיקה היה פנטזיה די רחוקה מהמציאות. אני לגמרי מגשים חלום. אני מקווה שבגיל 40 עדיין אתעסק במוזיקה ובמשחק. הלוואי ואמשיך ליצור. הלוואי ואהיה כבר אחרי אלבום חמישי. לעולם לא אוותר על המשחק. אני מאושר שזה מתחיל לקרות".