"השלטון לוקח אותנו למקום שאף דמוקרטיה לא חזרה ממנו בחיים. תחליטו באיזה צד של ההיסטוריה אתם רוצים לעמוד", כך אמרה הערב (חמישי) העיתונאית אילנה דיין במונולוג פתיחה יוצא דופן של תכניתה "עובדה" בקשת 12, בעקבות המהפכה המשפטית. צפו במונולוג (מעל).
"אני רוצה לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם", אמרה. "כמעט שלושים שנה אנחנו משדרים את 'עובדה', ומביאים בדרך כלל סיפור אחד בשבוע. הרבה שנים חשבתי, שעיתונאי צריך לשמור את דעותיו לעצמו. אבל החל מאמש זה די ברור לאן אנחנו הולכים. אז הערב אני רוצה לדבר מהלב, ולאו דווקא כעיתונאית, בעיקר כאילנה, הבת של ווילמה ומרדכי זיכרונם לברכה, שהגיעו לכאן מדרום אמריקה בגלל הציונות, ונשארו כי זה היה עבורם, גם עבורי, המקום הכי נהדר בעולם לחיות בו. גם עבור הילדים שלי, שלושתם בני הארץ הזאת. שלושתם מתכוונים להקים כאן את ביתם. בתים סטרייטים ולהט"בים. בעיקר בתים טובים, וישראלים מאוד. אני מתה לומר להם שיהיה בסדר, אבל הם למדו מזמן לזהות כשאני מזייפת אופטימיות".
"ולי קצת נגמרה האופטימיות, עוד לפני האירועים של אמש. היא נגמרה בערך אמר כאן לבן שני, לא מזמן, ששופטי בג"צ קבעו שאליס מילר תתקבל לקורס טיס רק בגלל שהיא נראתה להם נחמדה, דומה לבת של השכן שלהם. לא בגלל שמגיע לה להיות שם, לא בגלל שמגיע לנו שיהיו נשים טייסות וחובלות ונשים שנוסקות באופן כללי. סתם, בגלל שהיא נראתה להם נחמדה, ולשמחה רוטמן אולי פחות".
"אז כשהחקיקה הזאת דוהרת קדימה, אל תאמינו למי שאומר כלם שיהיה בסדר, שלא יפגעו כאן זכויות של הומואים, נשים, ערבים, כתבים, מרצים, עניים, ובהמשך גם חרדים ואחרים. איך אני יודעת? כי אני מאמינה לרוב הדברים שאומרים שמחה רוטמן ויריב לוין. ואני רואה את מה שהם עושים".
"כי שלטון שמתעקש גם לסדר לעצמו יועצים, שלא צריך להקשיב להם, גם למנות שופטים מטעם וגם לסרס אותם ליתר ביטחון, גם לחוקק חוקים שאי אפשר לבקר אותם, וגם למגר חירויות שאי אפשר בלעדיהן. שלטון כזה לוקח אותנו למקום שאף דמוקרטיה לא חזרה ממנו בחיים. כי שלטון לא חוטף לעצמו כמויות כאלה של כוח סתם לקישוט. כמו שאף אחד לא אוגר טונות של אבק שריפה כדי לצייר את איתמר מטפס על הקירות".
"ואל תתנו לרעש לבלבל אתכם", הוסיפה דיין. "זה לא מאוד מעניין אם ביבי מחפש פטור ממשפט, וגפני מחפש פטור מגיוס, ודרעי מחפש פטור מהרשעות קודמות. זה רעש משני ולא חשוב. כמו הטעויות של ברק והעוולות של בג"צ. היו כאלה. בטח שהיו. אבל אין שום דבר ב'רפורמה' הזאת שיתקן אותן. יש בה שאיבה של כוח אדיר, מוחלט, למקום אחד בלבד".
"ועכשיו, כשאין פשרה באופק, תשאלו את עצמכם רק שאלה אחת: האם יהיה דבר אחד - אחד - שהרוב לא יוכל לעשות למיעוט, אחרי שהמהלך הזה יושלם. ואז תדמיינו את עצמכם במיעוט, כל מיעוט. ואחרי שתדמיינו, תחליטו באיזה צד של ההיסטוריה אתם רוצים לעמוד. ומה תספרו יום אחד לילדים של חורף שנת 23'.