לאחר כחמש שנים ארוכות בהן לא שיחק יוסף סוויד בסדרה ישראלית - האחרונה הייתה "כפולים" של קשת - חוזר השחקן למסך הקטן כשיככב בתפקיד הראשי בדרמה "טיפול לילי" של yes. כך הוכרז הבוקר (שלישי) במסיבת העתונאים של החברה שהציגה את לוח השידורים הקרוב שלה. סוויד מתגורר בברלין שבגרמניה עם בת זוגו עדי שילון, ובעוד שבמחצית העשור הזה מורגש חסרונו של השחקן המוכשר והמוערך מהתעשייה הישראלית, הוא השתתף בסדרות בינלאומיות.
יוסף, למה לא שיחקת כל כך הרבה זמן בסדרות בארץ?
"למה זה לא קרה? אני מאמין שזה המרחק. מלהקים אומרים, 'טוב, הוא רחוק, מה פתאום שנזמין אותו עכשיו?'. אני עדיין מגיע לפה לפעמים לאודישנים לכל מיני תפקידים שכמעט קיבלתי. אני גם מסרב לכל מיני תפקידים. אין לי כוח עוד פעם לתפקידים של 'ערבים'. אין כל כך הרבה תפקידים כאלה, וכשיש - זה לא באמת תפקידים כל כך מגרים. נמאס לי מזה, אני מנסה לשנות את המנעד. אז גם לי זה לא מתאים לפעמים".
לראות ערבי מגלם תפקיד ראשי של דמות שהעיקר בה אינו ערביותו - זה לצערנו לא אירוע שכיח בארץ.
"נכון, אני משחק בסדרה הזאת ערבי נוצרי אבל זה לא כל כך אישיו בסדרה. אין כל כך את העניין הלאומי. זה מה שיפה, ובגלל זה אני עושה את זה. משך אותי התפקיד שהוא לא בהכרח קשור לערביות. זה די נדיר. אני חושב שדרושה סוג של פתיחות, לא גדולה כל כך, להבין שאנחנו מדברים על אנשים. כששואלים אותך על הזהות שלך אז אין מה לעשות, אנחנו באיזור שזה הדבר הראשון שעולה. ישאלו אותי: איך אתה מזדהה עם זה? אני משחק פסיכולוג, אבא, גבר במשבר גיל הארבעים".
בסדרה "טיפול לילי", שיצר וכתב רענן כספי וביים גבריאל ביבליוביץ', סוויד מגלם את לואי מנסור, פסיכולוג קליני שאשתו התאבדה לאחר מאבק בדיכאון. הוא נאבק בתחושה שדווקא הוא, שהצליח להציל כל כך הרבה אנשים, לא הצליח להציל את אשתו מעצמה. הוא נשאר לגדל את שני ילדיו לבדו. לואי מחליט לעבור לטפל בלילה, כי הימצאתו בקליניקה בלילה מאפשרת לו לדאוג במשך היום לילדיו שאיבדו אמא, בניסיון לבנות את חייהם מחדש אחרי הטראומה שעברו. בזמן הזה, אחותו ההריונית מירה (לוסי איוב) משאירה מאחור את חייה בנצרת ומגיעה לשמור על האחיינים שלה ולהעניק להם חום ויציבות תוך ניסיון להבין איך ממשיכים הלאה. כמו שהיום והלילה מתערבבים יותר ויותר אחד בשני, כך גם הטיפולים של לואי משליכים ומשקפים את חייו. הסדרה עוסקת בכאב נפשי, באהבה, בהתמודדות עם כעס, זוגיות, מוות והורות.
אתה משחק עכשיו פסיכולוג. אם היית פעם בטיפול פסיכולוגי, מה היתה האבחנה?
"הייתי בכמה טיפולים ארוכים. אצל אחד הפסיכולוגים הרגשתי שאני משעמם אותו, כי הבעיות שלי הן בעיות רגילות".
מה, חרדות וכאלה?
"אפילו לא חרדות. סתם, קצת בעיות בזוגיות, משבר גיל 30 שהיה לי אז. הוא בכלל היה פסיכולוג שהתעסק בהלם קרב, ובא לו מישהו עם בעיות רגילות. ממש הרגשתי שהוא מתאמץ לגלות עניין. והבנתי אותו. אני לא מעניין".
בקריירה הבינלאומית שלו, סוויד שיחק בין השאר במותחן הפעולה האמריקאי "מתנקש אמריקאי", בסדרה האמריקאית-גרמנית "המורדת" בנטפליקס ובדרמת הפשע האוסטרית בנטפליקס, "המתים של בלום". "תצטלם כנראה עונה שנייה לסדרה, שמאוד הצליחה בעולם וגם אפשר היה לראות אותה בארץ, ואני עושה עוד קומדיה שם. בארץ אני עושה אודישנים, מקווה שיקרה עוד משהו".
עד כמה אתה מוטרד מההפיכה המשטרית בישראל ומכך שאנחנו פסע מדיקטטורה?
"זה מטריד אותי מאוד. קודם כל המשפחה שלי גרה פה, ההורים שלי פה, האחיות שלי פה, כל החברים הכי טובים שלי פה. עדיין לא מצאתי חברים כמוהם. אנחנו אמנם חיים בברלין, אבל עוקבים אחרי החדשות. זה לראות ולבכות. אנחנו עצובים. ישראל אף פעם לא הייתה מקום שפוי, אבל עכשיו זה מרגיש כמו עליית מדרגה. אבל מנסים גם לשמור על איזושהי תקווה".
התקווה, אני מניח, נובעת גם מהמחאה העוצמתית.
"נכון. מדהים לראות שאנשים סופסוף התעוררו, ושזה לא נעצר. אני זוכר את המחאות על יוקר המחייה. זה היה ואיכשהו זה נעלם, בעוד שיוקר המחייה רק הלך והחמיר. המחאה עכשיו מרגישה הרבה יותר חזקה והרבה יותר עוצמתית. וכן, זה נותן תקווה.
"ואני רוצה להגיד עוד משהו. תמיד המקום הזה היה מטורף, ובגלל הטירוף של המקום, האמנות נהייתה יותר מעניינת. אני חייב להגיד שהשחקנים בארץ יותר מעניינים, חזקים ועוצמתיים מהשחקנים שאני רואה באירופה, כי יש איזו בעירה כל הזמן מתחת, שמפעילה אותם. אז אם אפשר לדבר על משהו טוב, זה הדבר".
הממשל הגרמני הביע ביקורות על ממשלת הימין בארץ ולא הסתיר את דאגתו מהתכנית להחלשת מערכת המשפט ומההסלמה מול הפלסטינים.
"היו עכשיו הפגנות בברלין של קבוצות ישראליות. אחד הדברים המצחיקים והיפים שקרו שם שהחזיקו שלט עליו היה כתוב: אבאנט דה ג'ויש פיפל סאפרד אינאף? אז הנה, יש יצירתיות גם בתקופה הזאת".