היוצר והבמאי חגי לוי עוכב הערב (חמישי) בזינזאנה בעת שהשתתף בהפגנה ברחוב שאול המלך בתל אביב, במהלכה תיעד התנהגות תוקפנית מצד המשטרה. לאחר כשעתיים שוחרר מהזינזאנה. לוי הוא אחד מהיוצרים הישראלים המצליחים והמוערכים בעולם. מאחוריו סדרות כמו "בטיפול", "הנערים", "תמונות מחיי נישואין" ו"הרומן" - עליה זכה בפרס גלובוס הזהב.
"היתה הפגנה יחסית לא גדולה בשאול המלך פינת בגין", אומר לוי לוואלה! תרבות. "ברגע מסויים נראה לי שנמאס להם להכיל את זה, והם דרשו שכולם יעלו על המדרכה. היה שם הקצין שזרק בהפגנה אחרת את הרימון. כבר ראיתי אותו בהפגנות קודמות, היתה לי תחושה שהוא נרגע, אבל הערב הוא עוד פעם איבד טיפה את הרסן לדעתי, ואז הם התחילו לעצור מפגינים. אני צילמתי אותם עוצרים אנשים, ונראה לי שזה לא בא להם טוב כל כך. רשמית זה בגלל שעמדתי על הכביש, כשהם רצו שכולם יעלו על המדרכה, אבל האמת היא שעמדתי ממש צמוד למדרכה, לא הבנתי למה נעצרתי ככה".
"הייתי איזה שעתיים בתא של הזינזאנה. זה קצת מלחיץ, זינזאנה, אני חייב להגיד, לא כיף", מוסיף לוי, "היינו שם איזה 4-5 אנשים. ואז פתאום הגיעה הודעה שחייבים לשחרר את כולם. אז פשוט שיחררו. זה היה מטריד גם בגלל שאני קצת קלסטרופובי, וגם בגלל שהשארתי ילדה קטנה בבית לבד, ולא נתנו לי להתקשר אליה. לא לקחו אותי לתחנת משטרה, ותשמע יש אנשים שנעצרים ללילה וליותר זמן, יש אנשים שחוטפים מכות. אני יצאתי בזול. צילמתי שם מעצר די קשה, ונראה לי שקצת בגלל זה התבייתו עליי. זה לא היה כל כך נעים".
העיכוב התרחש באותו יום שבו חזר מפסטיבל הטלוויזיה סירייס מאניה בצרפת, שבו שוחח עם עיתונאים על המצב בישראל, ובין השאר אמר להם כי כשעושים קופרודוקציות עם ישראל או משתפים איתה פעולה יש לבדוק אם הגופים שאיתם הם עובדים, קרנות או ערוצים, הם לא מקומות שמגבילים את חופש הדיבור בלחץ הממשלה. "המעצר קרה אחרי שחזרתי לארץ בארבע לפנות בוקר מפסטיבל סירייס מאניה. באתי לשם בעיקר בשביל לדבר על זה. היתה לי שם מסיבת עתונאים עם רון לשם, נתנו לכולם רקע והסברנו לכולם מה קורה פה. מצד אחד, זה היה המשך ישיר וטבעי לדבר, מצד שני, בגלל שלא הייתי פה כמה ימים זה נראה לי מוזר".
בסך הכול, 76 בני אדם נעצרו או עוכבו היום בהפגנות "יום השיתוק הלאומי" נגד המהפכה המשפטית בתל אביב לבדה. מתוכם, 73 שוחררו בתנאים מוגבלים ושלושה יובאו מחר בפני שופט לדיון בהארכת מעצרם.
המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה. עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.