וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה הסרט הישראלי הכי טוב של האביב, ובכלל אחד הסרטים הטובים של הזמן האחרון

עודכן לאחרונה: 26.3.2023 / 2:00

בשבעים דקות בלבד ודרך סיפור על כלות מאוקראינה, "ולריה מתחתנת" מצליח ליצור דרמה ומתח ולהעלות שאלות מרתקות על אהבה, כסף ומוסד הנישואים. למרבה הצער, הוא ממחיש עד כמה המצב כאן נהיה רע יותר בשנים האחרונות

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת"/באדיבות סרטי יונייטד קינג
דירוג כוכבים - חמישה כוכבים. מערכת וואלה, עיבוד תמונה
דירוג כוכבים - חמישה כוכבים/עיבוד תמונה, מערכת וואלה

ההיסטוריה של תעשיית הקולנוע הישראלית היא סיפור של עליות ונפילות, וכרגע היא חווה נפילה כואבת במיוחד. המחשה לכך הגיעה ביום רביעי האחרון, כשיום הקולנוע הישראלי עבר בקול ענות חלושה. למיטב ידיעתי, אפילו לא יצאה הודעה על כמות הכרטיסים שנמכרו בו. אולי עדיף לא לדעת.

קצרה היריעה מלמנות את הסיבות לכך, ורובן גם ידועות היטב - הקורונה, הסטרימינג, המלחמות הפוליטיות שחלחלו לקולנוע והמאיסו אותו על כולם וכיוצא בכך. הצרה היא גם שזה אירוע מתגלגל. בגלל שמלכתחילה אין דיבור על קולנוע ישראלי, אף אחד לא כותב עליו ברשתות החברתיות, ולמה שמישהו יטרח לצפות במשהו שלא מדברים עליו? איפה הלייקים?

חבל שכך, כי גם בתקופה הזו יוצאים סרטים ישראלים נהדרים, כאלה שאם היו עולים לפני עשור וחצי, היו מעוררים הדים גדולים הרבה יותר - בארץ ובעולם. הדוגמה האחרונה לכך היא "ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק, שעלה לאקרנים בסוף השבוע האחרון אחרי שהיה הסרט הישראלי היחיד בפסטיבל ונציה האחרון, קיבל מועמדות ל-14 פרסי אופיר וזכה בפרס התסריט.

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת". באדיבות סרטי יונייטד קינג,
סרט טוב שיוצא בתזמון רע. מתוך "ולריה מתחתנת"/באדיבות סרטי יונייטד קינג

הגיבורה בשמו נקרא הסרט היא צעירה אוקראינית, המגיעה לארץ כדי לפגוש לראשונה את החתן המיועד שלה - איתן, אחד מאותם גברים ישראלים שמצאו שידוך דרך אחד מאותם אתרים מפוקפקים המכירים/מוכרים להם "כלות אוקראיניות".

כריסטינה, אחות של הגיבורה, כבר חיה בארץ, ונישאה לישראלי בשם מיכאל באותה צורה. הוא גם מי שתיווך בין אחותה לחתן שלה, והעסקה אמורה להשתלם לכל הצדדים.

איתן, בחור לא אטרקטיבי במיוחד משום בחינה, סוף כל סוף ימצא אישה לחלוק איתה את חייו. ולריה, שחיה במדינה ענייה, תזכה לעבור לאחת המדינות העשירות בעולם המערבי. כריסטינה, מהגרת בודדה, תזכה בחברתה של אחותה, והכסף שאיתן קיבל מהתיווך יממן את טיפולי הפוריות שלה. בהמשר נלמד גם שהיא עוברת גיור. ככה זה בישראל: כולם חייבים להיות נשואים, כולם חייבים להיות יהודים, כולם חייבים להביא לעולם ילדים.

אנחנו רגילים לסרטים מקומיים על אמהות ובנות. "ולריה מתחתנת" הוא דוגמה נדירה לסרט על אחיות, ובזכות השימוש של הבמאית בפנים של הגיבורות, הן הופכות למראה אחת של השנייה - כשאחת מסתכלת באחרת, היא רואה את העתיד או את העבר שלה.

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת". יח"צ, באדיבות סרטי יונייטד קינג, עיבוד תמונה
דוגמה נדירה לסרט ישראלי על אחיות. מתוך "ולריה מתחתנת"/עיבוד תמונה, יח"צ, באדיבות סרטי יונייטד קינג

ולריה הגיעה לארץ כדי להתחתן, אבל בשלב מוקדם מחליטה שהסידור הזה לא מתאים לה, ונותר לנו לפענח למה - האם במפגש פנים אל פנים עם איתן גילתה דברים שלא הפנימה בשיחות הווירטואליות איתו? או אולי זה בגלל שקיבלה הצצה לחיים של אחותה בתור כלה בהזמנה בישראל, הבינה מה מצפה לה והחליטה למרוד בכך?

באחד מרגעי השיא של הסרט, ולריה חוקרת את אחותה לגבי יחסיה עם מיכאל ושואלת אותה - "את אוהבת אותו"? בעיקרון, כריסטינה עונה לה על השאלה, אבל מה שהיא לא אומרת חשוב עוד יותר ממה שהיא כן אומרת, והתשובה שלה מעלה אצלנו שאלות גדולות יותר, ובראשן התהיה אם אהבה היא באמת הערך החשוב ביותר.

התהיות הללו רלוונטיות גם מחוץ להקשר של הכלות בהזמנה. הביטו מסביבכם: האם כל מי שאתם מכירים התחתן ונשאר נשוי רק מתוך אהבה? אם נענה על כך מנקודת מבט רחבה, בטח שהתשובה שלילית. הרי חתונה בנסיבות רומנטיות, ועצמאות כלכלית של נשים, הן המצאות מודרניות למדי.

השאלות הן לא רק היסטוריות, אלא פילוסופיות - מי קבע שאהבה היא ערך נעלה? האם אנחנו יכולים לשפוט מישהו או מישהי שהתחתן משיקולים כלכליים או משיקולי נוחות? ובמקרה המסוים הזה: נגיד שוולריה תחליט לברוח מן הקשר הזה ולחזור למולדתה, האם אפשר להגדיר את זה כ"הפי אנד"? הרי לא מחכים לה זרים ושושנים בשובה לשם. זו הזדמנות לציין כי הסרט נכתב וצולם לפני הפלישה לאוקראינה, וכעת הוא טעון במשמעויות חדשות ואחרות, מה עוד שהגיבורות שלו מן החלק הרוסי של המדינה, ומדברות רוסית.

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת". באדיבות סרטי יונייטד קינג,
גברים, נשים, צברים ומהגרים בסיר לחץ אחד. מתוך "ולריה מתחתנת"/באדיבות סרטי יונייטד קינג

"ולריה מתחתנת" נמשך שבעים דקות בלבד - הרבה פחות מן האורך הממוצע של להיטי האוסקר השנה. למעשה, גם אם תראו אותו פעמיים, הוא עדיין קצר יותר מ"הפייבלמנים". למרות הנפח הצנוע הזה, הסרט מצליח לשים על השולחן שורה ארוכה של שאלות כבדות משקל. הוא עושה זאת בצורה מרומזת, מעודכנת ומתוחכמת, בלי להאכיל בכפית ובלי לספק תשובות קלות.

"ולריה מתחתנת" מכבד את הקהל שלו ומכבד את הדמויות שלו, כמעט כל אחת ואחת מהן. אין בו קריקטורות ואין בו דיכוטומיות קלות מהסוג של "גברים רעים, נשים טובות, רוסים טובים, ישראלים רעים". מיכאל הוא בטח לא רשע מוחלט. יש בו צדדים אנושיים, ובשלב מסוים אנו אף חוזים בו בעמדה של מגננה וחולשה, כשישראלי שמוצאו רוסי מעיר לו הערה גזענית. גם איתן אינו ארכי-נבל, אלא בעיקר פאתטי, והדמות הכי חד-צדדית בסרט מתגלה בסופו של דבר כאישה. בסופו של דבר, אם יש כאן "אשמים" ו"רעים" אלה לא בני אדם, אלא חוסר השיוויון בין גברים ונשים וחוסר האיזון בין מדינות כמו ישראל ואוקראינה.

המעלות של הסרט הן לא רק תסריטאיות, אלא גם קולנועיות. נוסף לאורך הקצר, הנפח של "ולריה מתחתנת" מצומצם גם מבחינה גיאוגרפית - רובו מתרחש בדירה אחת, הצורך הוא אבי ההמצאה, והמגבלות האלה מחייבות את מיכל ויניק ואת שותפיה, בראשם הצלם גיא רז, לגלות יצירתיות ותושייה. הם עומדים במשימה בהצלחה רבתי.

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת". באדיבות סרטי יונייטד קינג,
אל תחמיצו. מתוך "ולריה מתחתנת"/באדיבות סרטי יונייטד קינג

פעם אחר פעם, הסרט מצליח להשתמש במצלמה ובמרחב כדי ליצור דרמה ומתח. "ולריה מתחתנת" לא משעמם לרגע, והוא כל כך אינטנסיבי ועשיר עד שבסופו התחושה היא שקרו כל כך הרבה דברים, שהתוצאה היתה יותר משבעים דקות.

בסרט כל כך דחוס, אין מקום לטעויות - והביצוע נטול רבב. יעקב זאדה דניאל פרץ לפני בדיוק עשור ב"את לי לילה" ומאז הוא בכל מקום, ובצדק. אברהם שלום לוי עושה בתפקידו של איתן את תפקידו הקולנועי הבולט עד כה ומתמודד היטב עם תפקיד כפוי טובה של חדל אישים. לנה פרייפלד, שעד כה היתה פעילה בעיקר על הבמה, הפגינה השנה את הנוכחות הקולנועית יוצאת הדופן שלה בסצינה אחת של "אזרח מודאג", וכאן עושה זאת לאורך זמן רב יותר. מעל כל אלה, רוב המשקל מונח על הכתפיים של דאשה טבורנוביץ' בתפקיד ולריה, והיא מהפנטת וממגנטת מן השנייה הראשונה ועד האחרונה.

"ולריה מתחתנת" הוא לא רק הסרט הישראלי הכי טוב באביב הנוכחי, אלא בכלל אחד הסרטים הטובים של הזמן האחרון. הבעיה היחידה שלו היא התזמון: אם היה יוצא לפני כמה שנים, למשל, הוא היה מעורר הרבה יותר הדים, בארץ ובעולם.

מתוך הסרט "ולריה מתחתנת". באדיבות סרטי יונייטד קינג,
לא להחמיץ. מתוך "ולריה מתחתנת"/באדיבות סרטי יונייטד קינג

בגלל המגבלות של השוק המקומי, עובר תמיד זמן רב בין הפקה והפצה של סרט, ותראו מה קרה מאז שהסתיימו הצילומים של "ולריה מתחתנת": רוסיה פלשה לאוקראינה והחמירה בין השאר את מצבן של הנשים האוקראיניות; תופעת "הכלות מאוקראינה" התעצמה, וכך גם הגזענות המתובלת במיזוגיניה נגדן בישראל. ועוד אצלנו: כנסת חדשה, שנשים הן הפקר מבחינתה.

אז מי אמר שלקולנוע הישראלי כבר אין ערך? צפייה ב"ולריה מתחתנת" היא הזדמנות פז לבדוק מה השתנה בין 2020 ל-2023 ולקבל שיעור כפול: כמה רע היה המצב אז, ועד כמה הוא גרוע יותר עכשיו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully