ככל שהשנים עוברות, הצוות של אילנה דיין הופך ליותר ויותר משובח, הכתבות הופכות ליותר ויותר מרשימות - והפער בין "עובדה" לבין שאר הזבל הטלוויזיוני שקשת מביאה לפריים טיים הופך לגדול יותר. אתמול זה שוב קרה.
ריאיון עם אבישי רביב הוא בהחלט הישג עיתונאי. כשהמראיין הוא רב-אמן כמו עמרי אסנהיים זה גם הופך באופן די טבעי לצפיית חובה. בשידורי קשת יודעים את זה, והחליטו למרוח את ההישג על פני שתי תכניות של "עובדה". זה המחיר של טלוויזיה מסחרית.
המריחה הורגשה בבירור, כאשר רק 20 דקות ברוטו לתוך התכנית החלה הכתבה עצמה, אחרי מספר מוגזם של פעמים שבהן נמסר לצופים שאבישי רביב שובר שתיקה בריאיון ראשון. חיפוש קצר בגוגל יעלה שרביב התראיין לטל רוזנר בגלי צה"ל כבר ב-2003, עובדה כנראה לא מספיק חשובה בשביל עורכי "עובדה".
הביקורת הזאת מתבססת רק על החצי הראשון של הכתבה. ביידיש אומרים שלא מראים לחמור חצי עבודה, אבל כחובב חמורים אני אקח את הסיכון ואומר שלא מדובר ביצירה הכי טובה של אסנהיים. קורה גם לטובים ביותר. אני יכול להוסיף, בזהירות המתבקשת, שנראה שבכירי שב"כ שצפו בוודאי בתכנית נהנו מאוד לראות את הריאיון.
אסנהיים אוהב להציג את המרואיינים שלו כדמויות אנושיות, לטוב ולרע. הוא לא מאמין בלהציג את העולם בשחור ולבן, זה לזכותו - כעיתונאי ואיש טלוויזיה. מצד אחד זה מסייע לו לחדור איזו שכבת הגנה שיש באופן טבעי לכל מרואיין, ומצד שני זה גם עוזר לצופים לקבל תמונה עשירה יותר - ומותיר לצופה את ההחלטה אם "לקנות" את מה שהמרואיין מנסה למכור לו.
במקרה של אבישי רביב, נראה שאסנהיים הבין בשלב די מוקדם שהוא יצטרך לעבוד קשה כדי להציג את המרואיין שלו כדמות אמינה. זה לא אומר בהכרח שרביב לא דובר אמת בריאיון, אבל קשה להתעלם מהעובדות: הבנאדם התפרנס במשך שנים מלשקר לאנשים הקרובים אליו ביותר. בין אם מאמינים לקונספירציות לפיהן הוא היתל במפעיליו בשב"כ או מקבלים את גרסתו שהוא פשוט היה אחד מהסוכנים הכי מוצלחים שיצאו תחת ידיו של שירות הביטחון הכללי - בכל מקרה מדובר באדם ששיקר את דרכו לצמרת במשך שנים בלי להיתפס על ידי אנשים שמומחים בלזהות שקרנים. גם אם מאמינים לכל מילה שהוא אומר בריאיון, אז צריך להבין שמדובר באדם ששיקר לאשתו לפני ואחרי חתונתם לגבי הזהות שלו והעיסוק שלו.
לפי גרסתו של רביב, הוא אדם בעל זכויות רבות - שאזרחי מדינת ישראל חייבים לו את תודתם. ובכל זאת עדיין נותרו יותר מדי שאלות פתוחות לגביו (שאולי יקבלו תשובה בחצי השני של הכתבה, ואולי לא). הטענה לפיה הוא החליט לשבור שתיקה בעקבות אותו נאום פופוליסטי של בצלאל סמוטריץ' שהאשים את שב"כ באי-מניעת רצח רבין מרגישה כמו ניסיון של השירות עצמו להציג גרסה חליפית לנרטיב שנחרט בזיכרון הקולקטיבי, על הכישלון של שירותי הביטחון להגן על ראש הממשלה.
כן, לרצח היה אשם בלעדי, בן בליעל שסחט את ההדק וירה שלוש פעמים בגבו של רבין - אבל בהחלט יש שאלות רבות על ההתנהלות של שב"כ לפני הרצח, שלא צריך להיות קונספירטור קיצוני כדי לשאול אותן. באופן מפתיע, אסנהיים בוחר להתעלם, לפחות בחלק הראשון, מהשאלות האלה. במקום, הוא לוקח אותנו לסיבוב מתועד בשדרות בן גוריון בתל אביב, עם אבישי רביב שכביכול לא עבר במקום מאז הרצח (28 שנים, למי שהספיק לשכוח) ותופס אותו מגניב מבט שמאלה אל האנדרטה שהוקמה במקום. מרוב אמפתיה שאסנהיים מנסה לייצר, לרגע ניתן לחשוב שמדובר בסרטון תדמית שהופק בשב"כ.
רביב טוען שלא נדלקו לו נורות אדומות כשהוא שמע פעילים קיצוניים קוראים להרוג את רבין. להגיד "צריך לרצוח את רבין" היה באותם ימים כמו להגיד "בוקר טוב", לטענתו. זה לא מפתיע, בעיקר לאור העדויות הרבות שהצטברו נגד רביב עצמו. עדים שטוענים שהוא היה בין המסיתים הפעילים ביותר נגד רבין, כולל חלוקת תמונות של רבין במדי SS. משום מה, גם לזה אסנהיים לא מתייחס (לפחות לא בחלק הראשון).
מי שכן זוכה להרבה זמן מסך בחלק הראשון הוא איתמר בן גביר, אז נער גבעות חולה פרסום והיום חבר ממשלה חולה פרסום. אסנהיים ניסה לברר עם רביב אם הוא מאמין לתיאוריות לפיהן בן גביר הופעל על ידי שב"כ. בתגובה: רביב נותן את כל הסיבות להאמין שהשר לביטחון לאומי אכן היה סוכן בחטיבה היהודית, אבל חותם בכך שהוא לא חושב ככה. לא ברור אם הוא מציג את הדברים ככה בכוונה כדי שנחשוב את ההפך, או לא. זאת אולי הגאונות של רביב.
זה קצת הזכיר את הדרך שבה הונצח רביב בתכנית הסאטירה "היהודים באים", שם הוא התבקש על ידי המפעילים שלו בשב"כ להסתנן לתוך שורות המסיתים לרצח רבין, וכל מה שהוא שומע זה: "לרצוח את רבין". כמו במערכון, גם במציאות הוא מנסה להציג את עצמו כקורבן של חוסר הבנה. שעיר לעזאזל שהולבשו עליו חטאי המערכת כולה. לא ברור אם הוא מבין עד הסוף את מה שרוצים ממנו, והוא משדר כלפי חוץ מין אהבליות תמימה. אחרי 30 שנה, קשה להמשיך להאמין לדמות התמימה שרביב מציג. לכל הפחות, אבישי רביב הוא אדם הרבה יותר מתוחכם ממה שהוא משדר כלפי חוץ. כנראה שגם אחרי הריאיון הזה לא נדע את כל האמת על מה שקרה שם בימים שלפני הרצח ששינה את פני המדינה הזאת לנצח.