לפני כמה חודשים הגיעה נטע ברזילי להופעה פרטית בדובאי. אחרי ההופעה היא והצוות שלה טיילו במקום, ראו חנות של המותג "בלנסיאגה" - והחליטו להיכנס. "ניסיתי שם חולצה סגולה עשויה ממשי שכתוב עליה בענק 'בלנסיאגה'. התלהבתי ממנה, הצוות התלהב ממנה, ופתאום קלטנו את המחיר - 9,000 שקל. ואז התחיל מסע שכנועים. הייתי אז בתקופה שעבדתי כל יום, התפרנסתי טוב, אבל מה מצדיק לשלם 9,000 שקל על חולצה? בקיצור, התקשרתי לאמא שלי - ואני מזכירה שאני בת 29 ולא ילדה בת 16 - ואמא שלי אמרה לי 'אם את ממש רוצה - תקני'. הלכתי לקופה, שילמתי, יצאתי מהחנות, חטפתי בחילה והלכתי להקיא בשירותים. בסופו של דבר לבשתי את החולצה הזו פעם אחת, היא נהרסה לי בכביסה וסתם יושבת לי בארון. הבנתי שאין לזה שום הצדקה. כשמדובר בבגד שמעצב עושה במיוחד עבורי - אין לי שום בעיה להוציא עליו את הכסף. אבל לא על מותג. כן, קשה לי לרכוש".
רגע אחרי ההופעה המרהיבה בגמר אירוויזיון 2023 שנערך בליברפול ורגע לפני שהיא מוציאה שיר בינלאומי חדש ויוצאת לסיבוב הופעות בעולם - הגיעה המוזיקאית נטע ברזילי לפודקאסט "ועדת תרבות" כדי לדבר על ההצלחה המטורפת שלרגעים אף עלתה לה לראש, על הרגעים שבהם לא רצתה בכלל לשיר את "טוי" בהופעות אחרי הזכייה באירוויזיון, על האמירה של משה גפני כלפי הלבוש של נועה קירל - ואפילו על פוליטיקה. צפו בריאיון המלא למעלה או האזינו לו בפודקאסט ממש כאן בהמשך.
וכאן אפשר להאזין לפודקאסט בספוטיפיי
האזינו כאן לפודקאסט - הריאיון המלא עם נטע ברזילי:
הנה עיקרי הדברים מתוך הדברים של נטע ברזילי בפודקאסט. צפו למעלה בריאיון המלא או האזינו לו.
על ההתמודדות עם ההתרגשות והלחץ לפני ההופעה בחלק האמנותי של גמר האירוויזיון:
"לעמוד עם כנפיים מתנפחות בפני 100 מיליון איש זה לא דבר הגיוני, זה מלחיץ. אז אתה מנרמל את זה בראש שלך. אתה אומר 'הכל בסדר, נועדתי לעשות את זה, איו לי ברירה'. כשאתה כבר בתוך זה, הכל איזי. ברגע שמקבלים את זה, הכל כיף, הלחץ הופך להתרגשות. אני מודעת לזה ש-100 מיליון איש שרואים אותי זה מספר בלתי נתפס, אבל אני מתנחמת בכך שאנשים שוכחים נורא מהר. מקסמום הייתה פאדיחה, מקסימום הייתי נופלת או מזייפת".
שוכחים?! את הנפילה של דנה אינטרנשיונל לא זוכרים?
"זוכרים, השאלה איזה קונטקסט נותנים לזה. בעיני הנפילה של דינה היא איקונית".
על השיר החדש שלה "Everything" שצפוי לצאת בקרוב:
"זה כאילו שזה מחולל AI של איך שיר פופ נשמע. הוא חלק מאלבום שעתיד לצאת והוא נורא שונה משאר האלבום. בישראל מכירים אותי אבל בארצות הברית לא. והלייבל שלי אומר לי שהחומרים הנישתיים שלי לא יכניסו אותי לרדיו, ועם השיר הזה - שיש לו כמה כותבי ענק, אגב, כמו זארה לארסון - יש ניסיון להתגנב פנימה לתוך הרדיו".
על מעמדה ככוכבת פופ לעומת תחילת הדרך באינדי ובאוונגרד:
"אני עדיין מקנאה בכל האנשים שמופיעים באינדינגב ומתבאסת שאני לא חלק מהסצנה הזאת שגדלתי בה, אבל אני גם שמחה על הסצנה שחיבקה אותי אליה. שמע, אני כן ילדה של כריסטינה אגילרה, של וויטני יוסטון ובריטני ספירס. כילדה זה נורא השפיע עלי. אני אסירת תודה על כך שהמיינסטרים קרא לי בחזרה. הפופ נורא מחמיא לי, נורא יפה לי לעשות את הדבר הזה בגלל שאני באה ממקומות פרועים וחסרי סדר".
על התהייה איך היו נראים חייה אילולא הייתה הולכת לכוכב הבא ובעקבותיו לאירוויזיון:
"הלכתי לכוכב הבא כי הייתי במבוי סתום מבחינה מוזיקלית. הייתי בחזית סצנת האוונגרד בישראל, התפרנסתי קצת, הופעתי קצת בחתונות, נהניתי מאוד, אבל זה לא ממש שילם לי את שכר הדירה. היו מסביבי המון קולות שאמרו לי מה נכון לי ומה אני צריכה לעשות ואני הייתי צריכה להשתחרר. הכוכב הבא היה עבורי האוויר והשחרור. הייתי נעולה כל כך הרבה זמן בתוך סצנה שהיתה לי מאוד רעילה. הייתי בתוך סצנה עם אומנות גבוהה וחשיבות עצמית גבוהה. שותפי ליצירה אבשלום אריאל אמר לי 'בוא נלך לכוכב הבא, נעשה את זה יחד' והחלטנו ללכת".
למה דווקא לשם?
"זאת הבמה הכי גדולה למוזיקה בארץ ואנשים לא יודעים להשתמש בה. עד אותו רגע שבאתי לשם לא ראית בטלוויזיה מישהו ששובר את התבנית הזאת. אחרי שהייתי שם, היו שפיטה, אביהו פנחסוב, תמיר גרינברג, כלומר הרבה אקטים ששברו את הקונצנזוס. אלו דברים שלא היית רואה בריאליטי פעם. ראיתי את הפורמט והבנתי שאני חייבת לבוא ולשבור אותו. במקום לפגוש את השטן שחשבתי שיחכה לי שם, פגשתי שותפים. היה לי המון מזל שהם ראו את זה".
על החשש שהזכייה באירוויזיון תהווה צל תמידי על הקריירה שלה:
"אם אני מפחדת מזה? התשובה היא שמיותר לפחד מזה, כי זה כבר קורה. מיותר להיות לחוץ. היה לי שלב בקריירה שבו התנגדתי לזה, לא אהבתי לשיר את "TOY", היה לי כבר קשה. אבל אני באמת חושבת שלדחוק הצידה רגע כזה עוצמתי ומשמעותי זה דפוק. הייתי פוגעת בעצמי הרי. ובכלל, למה להסתובב עם אנרגיה של חרטה? אני לא באמת מתחרטת על זה שהייתי באירוויזיון וזכיתי. אני בטבע שלי לא רוצה להפסיק להתרגש. אני מובלת על ידי הרדיפה והבדיקה 'מה עוד יש?'. אני מתרגשת מלעשות, מליצור, מלשתף פעולה. אני לומדת מטעויות ושמחה בהן. כששואלים אותי על האירוויזיון, אני עונה ששמחתי להיות שם".
היו רגעים אחרי הזכייה שהתבלבלת? שעלה לך קצת?
"כן, היו רגעים כאלה. יש לי דפוס רעיל שנוצר בגלל שהייתי ילדה דחויה חברתית שלפעמים אני חוזרת אליו ולפעמים הוא מרים את הראש כשאני מרגיש שאני נדחקת החוצה. היה שלב שחברים שלי הפסיקו לשתף אותי במה שעובר עליהם, ואז כשהם לא משתפים אתה מבודד. הדפוס הזה הוביל אותי למין ניתוק מהמציאות. אני מפשלת הרבה אבל יש לי אנשים מדהימים בחיים שלי שיודעים לקבל אותי. חשוב לי לתת בחזרה".
על דבריו של ח"כ משה גפני לנועה קירל "הייתי תורם לה בגדים":
"זו אמירה ממש אומללה ואני חושבת שלא רלוונטי להתייחס לזה. נועה הביאה כל כך הרבה אור, אז למה לתת במה לאיש הזה ולחושך שהוא מפיץ? זה גם לא יהודי בעיניי. בערכים של היהדות, צניעות הוא לא הדבר העיקרי. הצניעות היא פנימית ואם יש בן אדם צנוע, זאת נועה. הוא צריך ללמוד צניעות".
על ההפגנות נגד המהפכה המשפטית:
"הייתה הפגנה של הקהילה הגאה לציון 35 שנה לביטול החוק של משכב זכר והשתתפתי בה. כואב לי נורא על השסע המשוגע ואני מרגישה שאם מה שיש לי להגיד יתרום לשינוי ולא להעמקת השסע - אני אגיד. אני חושבת שזו סכנת חיים אם לא היה פה צדק, שוויון, שיח, הכלה ואהבה אמיתית אחד כלפי השני".
על חלומות לעתיד:
"החיים כל כך לא צפויים. יש לי חלום להיות מאושרת, שמחה. אתה חושב שחלמתי לזכות באירווזיון? לא. אני עושה, אני מאושרת בחלקי, אני שמחה על הזכות לעבוד עם אנשים מוכשרים. הופעתי בעולם, הקלטתי, שרתי, זה משוגע שאלו החיים שלי. כל החלומות שלי מתגשמים. אז מה החלום שלי? אני חיה אותו. זה אשכרה ככה".
בריאיון המלא אפשר לצפות (או להאזין) למעלה