המנה הכי זכורה בעונה האחרונה של "הקינוח המושלם" (קשת 12) היא כנראה "הלב הפועם" - קינוח שכבות שנראה כמו לב אדם מדמם שמחובר לאינפוזיה, שהכינה הפיינליסטית לירון טאקו. גם שופטי התוכנית - ישראל אהרוני, אבי ביטון, אסטלה, קרין גורן ומיקי שמו - ציינו את המנה הזו כאחת הרשימות שיצא להם לראות בתוכנית.
עד לפני שש שנים טאקו הייתה בכלל סמנכ"לית שיווק. "הייתי סמנכ"ל מכירות חברה, מנהלת עובדים, מנהלת את הפרויקטים, בעולם מאוד אחר", היא מספרת רגע לפני גמר הימים, שישודר במוצאי שבת (אחר תוכנית חדשות)."המכנה המשותף עם מה שאני עושה היום הוא המקום היצירתי, שתמיד ליווה אותי. כאיש שיווק אתה חייב להיות יצירתי, וזה מקביל ליצירה שקיבלה ביטוי אצלי בקונדיטוריה".
"הייתי 14 שנים בתפקיד, התחלתי אותו צעירה, התחתנתי בתוכו וילדתי בתוכו את הבן שלי, עומר. הטלטלה הרצינית שהובילה אותי לעולם הקונדיטוריה הייתה כשבגיל ארבעה חודשים. זה היה סיוט מתמשך, גרד בלתי פוסק של העור. בלילות הוא לא ישן. לא יכולתי לתפקד כסמנכ"לית. היו לילות קשים, אני נזכרת בהם ועולה לי החנק בגרון. זה היה אתגר מטורף. התסכול גדל נורא".
"הייתי 14 שנים בתפקיד, התחלתי אותו צעירה, התחתנתי בתוכו וילדתי בתוכו את הבן שלי, עומר. הטלטלה הרצינית שהובילה אותי לעולם הקונדיטוריה הייתה כשבגיל ארבעה חודשים. זה היה סיוט מתמשך, גרד בלתי פוסק של העור. בלילות הוא לא ישן. לא יכולתי לתפקד כסמנכ"לית. היו לילות קשים, אני נזכרת בהם ועולה לי החנק בגרון. זה היה אתגר מטורף. התסכול גדל נורא".
איך הגעת מזה למטבח?
"כאדם שמאוד אוהב ליצור ולנוע, היה לי קשה עם הדאון הזה, היה לי קשה עם זה שאני בחוסר מעש. אני תמיד הייתי בחופשת לידה, וכל הזמן שאלו אותי 'מתי את חוזרת', וראיתי שאני רחוקה שנות אור ממצב שאני מביא את עצמי לתפקיד. הסתכלתי על השיש, שבורה מהסיטואציה, הדלקתי את המיקסר, והתחלתי לעשות עוגה בחושה. אפיתי בשלוש בלילה. ככה זה התחיל, כשחזרתי ליצירה, נפר בי רעב מטורף להמשיך".
ועדיין יש הבדל ענק מעוגה בחושה לקינוחים המטורפים שראינו בתוכנית.
"כל לילה הייתי עושה משהו ובוקר שולחת לשכנות והן מעבירות לבעלים, וזה נהיה קטעים. יצרתי דברים שהם יוצאים דופן איך שהם נראים. דברים מדליקים. משם זה המשיך להתגלגל ולהפך למה זה. שש שנים שבהן הבנתי שיש לי שתי תשוקות שאני לא רוצה לוותר עליהן, אומנות וקונדיטוריה. אני מגדירה את היצירה שלי כקונדיטוריה אומנותית".
איך ההתמודדות עם הסיטואציה מבחינה נפשית?
"זו הייתה פרידה ממי שהייתי. פרידה ממה שאני טובה בו. עוד לפני שהבנתי שאני הולכת לקונדיטוריה, אמרתי 'מי אני, איפה החיים שלי?' נפרדתי מ-14 שנים של עשייה שאני מצליחה בה, בתחום שאני אוהבת. הקושי הנפשי היה עצום. אני שמחה שהתוצאה של המפולת הזו עבורי הייתה לידה של משהו חדש שאני לא דמייני. אם היית שואל אותי לפני 20 שנה אם אהיה קונדיטורית, הייתי צריך. ברמה הנפשית היה קושי גדול. זה הציל אותי מליפול לתהום של דיכאון ואני לא יודעת איך זה היה מתגלגל".
מה מצבו של בנך היום?
"אסתמה של רוב העור עוזבת את הילדים עד גיל 6. הוא בן 6 וחצי, והוא עדיין עם זה. כשהילד מספיק גדול הוא להסביר מה מגרד, זה תחזוקה יומיומית. אתה כל הזמן עסוק בזה, ובשנייה שאתה מרפה - הגרד חוזר בעצימות גבוהה. זה לא דבר נחמד, אבל לחיות עם זה. ניסינו הכל, ונמשיך עוד לנסות. אין מזור לדבר הזה. הוא ילד שמח, חי את החיים שלו כרגיל. אבל עם גרד"
עד שפנו אליה מריאליטי הקינוחים, טאקו, 40, לא ראתה את עצמה כמי שמתאים להתמודד בריאליטי הקונדיטוריה. "לפני שנה יצרה איתי קשר מלהקת ואמרה שהיא חושבת שאני נורא מתאים", היא מספרת. "צחקתי עליה ואמרתי: 'אני לא רואה את עצמי עם סיפור קורע לב שמושך רייטינג. אני קונדיטורית על חלל, אבל יש טוב ממני".
"היא אמרה לי: 'אני עדיין חושבת שיש משהו, בואי לאודישן', ונתנה לי תאריך ושעה. היו לי את כל הסיבות ללמה לא. הייתי בספק לגבי עצמי, מה אני אביא לשם, איפה זה נכנס לחיים שלי, האם אני מוכנה לחשיפה, ואם אני אכשל, איך זה ייראה, מה אני אביא, פתאום העשייה שלך מרגישה לא שווה. אתה מתעסק בדברים שעושים טוב אנשים, אתה לא מנתח מוח. אתה עובד נורא קשה ושואל את עצמך: 'העסקה של הדבר הזה'. אמרתי: 'אולי זה להביא משהו שעוד לא ראו'. נתתי עצמי והלכתי על זה. התחילה הדרך הסביבה מאוד דחפה אותי. הבנתי שיש לי עסק, בעיקר שקורה מפה לאוזן, הלכתי לכל מיני סדנאות והכשרות מקצועיות כדי להבין יותר וללמוד. בראש ובראשונה העסק שלי הוא עוגות שהן 'שואו', דברים גדולים ומיוחדים, פנטזיות של אנשים".
קנו הצליחו להרים את השופטים כבר בקינוח הראשון שהכינה: האודישן של המנה של ברווזוני, בשם Bubble bath - קינוח מוס מסקרפונה דם אמרטו, קולי תפוז קרמל אמרטו וקראנץ' שקדים על קראמבל שקדים ושוקולד לבן וקצף חלב. "כשהוזמנתי לתוכנית ידעתי שאני לא הולכת להביא בצקים פריכים או פחזניות", היא אומרת.
"זה לא הפאשן שלי, התשוקה שלי היא אומנות בתוך הדבר. את תחום הקונדיטוריה פיתחתי בשש השנים האחרונות. למדתי על חומרים ואפשרויות. שואלים אותי 'מאיפה קנית תבניות של ברווזונים או של לב'? אני מייצרת את כל התבניות בעצמי. אני משקיעה בללמוד את האפשרויות, רוצה ליצור משהו שעוד לא ראו. העולם של הקונדיטוריה היום, וגם הקלאסית, זה עולמות דרכים עשירות בידע, יש המון דרכים לעשות את הדברים, הכיף הוא ניסוי וטעייה, ללמוד מה אתה צריך לעשות כדי דברים משוגעים".
איך הגעת לרעיון של המנה ההיא?
"הלכתי לחנות צועים וחשבתי איזה קינוח אני הולכת לעשות. זה היה תהליך של להבין שאין גבול ליצירה. אז פתאום נפל האסימון שאני צריכה ללכת עם הדבר הזה. כשהבאתי את הברווז, הלכתי בביטחון, זה אני על צלחת. ב־2,000%. הגעתי לאודישן בביטחון. לא באתי מפה מדודף שהוא לא אני. אני מגיעה לאודישן. אני נכנסת למטבח שהוא שונה. המכשור בו אחר. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שקיבלתי במה. אתה בעולם כזה שהאמהות לוקחת כל כך הרבה והעשייה היומיומית לוקחת הרבה. הרגשתי טוב עם זה שאני הולכת. רוצה להצחיק ולרגש, להביא משהו שהם לא ראו, לעשות להם את הווא. אתה עומד במעמד כל כך מיוחד, של שופטים ברמה הזו, הם אומרים בפה שזה טעים ונכון - זה מטיס אותך. הדף של הדבר הזה, האור הירוק קיבלתי באודישן, פתח לי את המברים. ביום שאחרי חשבתי מה הדבר הבא. נכנסתי לסוג של טורנדו".
אני נולד רעיון של קינוח שנראה כמו לב בניתוח לב פתוח?
"חיפשתי משהו שיש בו משמעות עבורי, ומצד שני שלא יהיה מתחנף מדי. הברווזונים הם מצחיקים וחמודים. ידעתי שהדבר הבא לא יכול להיות מתוקי, הוא צריך להיות חד ומסקרן ואפילו קצת ריסקי. מי שמכיר אותי יודע שאני לב. היה תקוע לי בראש. יצרתי את התבנית שלו והלכתי על זה בכל הכוח. הבחירה של הטעמים הייתה מאוד מורכבת. הלב יצא לי מהמקום עד הדקה האחרונה. הרגשתי שאני מסתכנת בטעמים, מסתכנת בעוצמות של הטעמים, הלב היה מורכב מטעמים מאוד חמוצים של היביסקוס ומרירות של אפרול וקפה, והמתוק של וניל. אלו טעמים בולטים, הם לא מתחנפים כמו הרוטב. הסתכנתי בנראות ובטעמים".
ממי מהשופטים הכי נהנית לקבל ביקורת?
"אבי ביטון. הוא חדש בנבחרת, אמרתי לו: 'הביקורת שלך על הטעמים היא אחת הדברים הכי כיפיים שיש'. נותן לך ביקורת, הוא מדייק, צופה שלא טעם את הקינוח יצליח להבין מה אתה מדבר. לא כולם יודעים את המכירות, ומסבירות את הדברים כמו שהם בחך ולא מלא הגדרות, מתוך הבנה שיש את קהל רב שצופה ולא המומחים המקצועיים. שופט נוסף שמאוד אהבתי את הביקורת שלו זה אהרוני. הוא לא מעגל פינות, הוא לא מתחנף, הוא אומר את הדברים כמו שהם. הביקורת שלו עניינית ולא מתחנפת ולא מעגלת פינות".
בין הגמר תזכה טאקו גם להכין קינוח לפייר ארמה, השף פטיסייר הבינלאומי שיתארח בתוכנית כשופט אורח.
איך מכינים קינוח לפייר ארמה?
"לכולנו יש מנגנון הדחקה", היא אומרת וצוחקת. "אבל אם אני צריכה לחדד את זה, לאורך כל ההחלטה שאני נצמדת לעצמי כי זה כל מה שיש בי. ידעתי שאם אני אתן את כל מה שיש בי, כל מה שיקרה הוא בסדר. לרצות איש כל כך מרשים ומנוסה שטעם וראה - אין לי איך, חוץ מלהביא את עצמי לשולחן. אני יודעת שאני מתמודדת עם כרישים, וכל אחד מביא את עצמו ב-200%. לי שום דבר לעשות חוץ מלהביא את עצמי והיכולות שלי. הקינוח שעשיתי בהשראתו היה מעניין ברמת המחשבה על צרפת, על פריז, על פייר ארמה".
אם יש מסר ביצירה הקולינרית שלך, מהו?
"בעיניי יש משהו בעולם הקונדיטוריה שתופס מעצמו נורא־נורא רציני, אז חלק גדול מהכיף שלי זה לשבור את החוקים ולהביא משהו שמ מקוריות, הומור וטעמים מרהיבים".