אני לא מכיר אישית את יונית לוי לצערי, אבל אני מאוד אוהב את דמותה הטלוויזיונית. אני אוהב את הדרך המקצועית שהיא עשתה, ממגישת מבזקים ליליים ועד הנחיית מהדורת החדשות החשובה בישראל. אני אוהב את העובדה שהיא מביאה למסך דמות נשית חזקה, לא פעם מוקפת בחבורה גברית - אך תמיד שולטת בעניינים. להבדיל מרוב האנשים במהדורות החדשות, היא אף פעם לא צריכה להרים את הקול כדי להעביר את הנקודה שלה. היא אף פעם לא צריכה לצעוק כדי להשתלט על השיח. ובעיקר, למרות ניסיונות לצבוע אותה פוליטית היא נשארה מנחה הגונה, ישרה ואמינה. היא לא מתלהמת, לא פוצחת במונולוגים אישיים. הרמת גבה קטנה שלה שווה כמו מונולוג שלם בערוץ המתחרה. וזה עוד לפני שדיברנו על השליטה בשפה האיטלקית. איך אומרים אצלנו? תאהבו אותה או תשנאו אותה - אבל מה ששלה שלה.
זאת הסיבה שכל כך התבאסתי כשהיא שיקרה לי אתמול בשידור. כלומר, לא שיקרה לי אישית אלא לכל מי שצפה במהדורה המרכזית של חדשות 12. זה היה שקר פרוזאי, קטן וחסר חשיבות. אני מודה שזה קטנוני מצדי בכלל לשים לב אליו, שלא לדבר על לציין אותו בביקורת פומבית. השקר היה כזה: אחרי כ-20 דקות של מהדורה, יונית פנתה למצלמה ואמרה: "אנחנו יוצאים לדקה הפסקה". מתחתיה נכתב באותיות לבנות על רקע אדום דרמטי: "הפסקה של פחות מדקה". ואכן, יונית מיהרה לתקן את עצמה ואמרה: "פחות מדקה". ואז המהדורה יצאה להפסקת פרסומות באורך דקה ועשרים שניות.
לא, לא ישבתי עם סטופר ומדדתי כאילו הייתי מעריץ של ענת עצמון שמנסה להביא לפסילתו של "זה רק ספורט" מלייצג את ישראל באירוויזיון. האמת היא שאפילו לא הייתי שם לב להפרת ההבטחה של יונית אלמלא הופיע אצלי על המסך רן דנקר בפרסומת (מעולה, אגב) כשבצד השמאלי העליון של הבמה הופיע טיימר שספר לאחור 80 שניות, שהן, לאחרונה שבדקתי, יותר מדקה - ובטח יותר מ"פחות מדקה".
תגידו שאני קטנוני דווקא בגלל שזאת המהדורה הכי נצפית, וזאת המנחה הכי מפורסמת - ואני אגיד: ברור. בדיוק כמו שברור לי שזאת לא באמת טעות של יונית אלא של עורך המהדורה, וייתכן שאפילו לא שלו אלא טעות אנוש זוטרה יותר. יונית, במקרה הזה, רק מילאה פקודות והקריאה מהפרומפטר. זאת אפילו לא טעות שלה, וגם אם כן - קורה. עיתונאים טועים כל הזמן. כל עוד זה לא נעשה במזיד או בטעם אג'נדה כלשהי - זה תקין לחלוטין. מן הסתם גם יונית לוי טועה לפעמים.
ברור שזה לא הוגן לתקוף שוב ושוב דווקא את ערוץ 12 הגדול והחזק, בטח שלא לחפש אותו על קטנות. ואולם, אני באמת מבקש סליחה מראש מיונית האהובה, אבל זאת לא באמת קטנוניות. הרי יכולתי לשבת פה ולכתוב בפעם המיליון על רמות ההסתה והשנאה הנמוכות והשפלות שהפיצו השבוע בערוץ 14. יכולתי לכתוב טור שלם על עמיתי יקי אדמקר, אותו אני מאוד מעריך, שישב באולפן "הפטריוטים" בערוץ 14 ואמר שהוא מעדיף ממשלה עם יותר נרצחים בפיגועים מאשר ממשלה עם ערבים. לזכותו של אדמקר הוא לפחות הדגיש שמדובר בדעתו האישית. להבדיל, באותו ערוץ ניתן היה לראות השבוע את שמעון ריקלין מראיין את הליצן אמנון יצחק, שאמר בשידור כי "השמאלנים הפקירו את היהודים בשואה", וכן כי "על הרכבות בשואה היה כתוב מפא"י". אחרי שהשקר הנוראי הזה הפך לוויראלי, ובאיחור של יומיים, ריקלין התנצל על הדברים וטען שלא שמע אותם. כנראה שהוא סובל מחירשות סלקטיבית להסתה נגד שמאלנים.
יונית לוי היא לא שמעון ריקלין, וטוב שכך. על כל טעות תמימה של לוי, ריקלין מפיץ 1,000 שקרים בכוונת תחילה. זאת גם הסיבה שאסור לשפוט אותם לפי אותם סטנדרטים. אמש במהדורה המרכזית יונית הפנתה לכתבתה של לי נעים על הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. זו הייתה כתבה עיתונאית הגונה וסבירה, על נושא משמים בימים רגילים, שהפך איכשהו לנפיץ בתקופה המטורפת שעוברת על המדינה הזאת. עמית בכר הביס את אפי נוה במספרים אסטרונומיים. משהו שהזכיר את השליטה של מכבי תל אביב בליגה הישראלית בכדורסל בשנות ה-80. ועדיין, יונית שמרה על פאסון ולא הכריזה על "ניצחון הדמוקרטיה" אלא פשוט על התוצאות היבשות. קל לדמיין איך היה נראה אולפן חדשות 14 במידה והתוצאות היו הפוכות.
אגב, בערוץ 13, המגויס יותר למחאה, הזמינו את עמית בכר לאולפן, ופינקו עם פרשנויות על הניצחון - וגם על המשמעויות של היום שאחרי - כולל הצעת החוק שמקדמת הקואליציה לפרק את לשכת עורכי הדין שנותנת הצצה ליום שאחרי המהפכה המשפטית. אם משהו לא מוצא חן בעיני הקואליציה? פשוט אפשר להעביר חוק ולבטל אותו. הסיקור בערוץ 13 היה הרבה יותר מעמיק, לעומת הידיעה בחדשות 12, שלא חידשה בהרבה מהפושים שקיבלו כל מחזיקי הסמארטפון בישראל במהלך היום.
דווקא ביקום המטורלל בו ערוץ 14 עוקף ברייטינג את העיתונאים הוותיקים והמוערכים של חדשות 13, ההתעקשות על האמת במהדורות המרכזיות היא לא קטנוניות, אלא הכרח. כן, גם בדברים מטומטמים וכביכול לא חשובים כמו להגיד שיוצאים להפסקת פרסומות של פחות מדקה. העיתונות הישראלית נמצאת במלחמת קיום מול גורמים בעלי השפעה וממון שמאיימים להפוך אותה לכלי שרת של פוליטיקאים ובעלי הון. תיק 2000 ותיק 4000 היו רק המתאבן. בשבוע בו העיתון הגדול ביותר בגרמניה הודיע שהוא מפטר עובדים ומחליף אותם בבינה מלאכותית, האיום הזה רק הופך גדול יותר. ל-AI אין העדפה פוליטית, כמו שהוא לא מבין את המשמעות של אתיקה או מוסר. הוא יערוך כל כתבה שתתנו לו, ויפיץ שקרים ערוכים בצורה מופתית אם תדרשו ממנו. מצד שני, הוא לפחות יידע לא להבטיח לנו שדקה ועשרים שניות הן "פחות מדקה".