בכל עונה זה אותו סיפור: אנחנו מרגישים שהפעם התרחש אירוע או קונפליקט שהביא אותנו להתנגשות עם התחתית של חבית הליהוקים. כשאני אומרת התנגשות, אני מתכוונת להתרסקות. או שמא לזעזוע מוח שמרגיש כמו פרי אהבתן של מיגרנה ואנגינה שעשו ילדה וקראו לה סתיו קצין - ושכחו להשאיר לנו אספירין כדי לשכך את הכאב. כאילו באמת. די, אין לי כוח אליה יותר.
בטרם יצאנו לדרך עם משימת הכוכבים והניצבים - שתחלק את הבית לכוכבים שיזכו להשתתף בקליפ של אנה זק וכן, לניצבים שיכינו להם קפה - התרחש אירוע כמעט היסטורי. אתם מוכנים? יש מצב שגיליתי מי זה אלון. אני מודה שהוא עבר לי הרבה יותר נחמד כקונספט של דייר, וקצת פחות כאדם אמיתי שהואשם לפני שבוע בבריונות על ידי יענקי או משהו כזה. כעיקרון לאף דייר אין עניין או רצון לנבור בנושא, אבל אלון משוכנע שהדרך הכי טובה להתנער מהטייטל הלא-מחמיא, היא להציף אותו כנושא שיחה יותר מדי פעמים כדי שחלילה נשכח שיש מצב שהוא בריון. בקיצור אלון, אהבתי יותר את החומרים המוקדמים שלך.
אבל אלון לא רק נחשד בהיותו בריון - אלא גם בהיגררות ילדותית-נערית אחרי גיא, גבר מסוג אכבר-גבר שגילינו שאפשר להכניע עם דבורה קטנטנה וזדונית. אז מספיק ודי, בואו נשחרר כבר מההדחה הבריונית לכאורה של עידן. הוא עזב את הבית לפני שבוע, המשיך בחיים שלו, כתב פוסטים בקבוצות וידויים בפייסבוק, עשה אקזיט, קנה טסלה ולבסוף עבר לפרדס חנה איפה שאף אחד לא סטיגמטי. אם הצלחנו לשחרר את בריטני, אני מבטיחה לכם, נצליח גם עם עידן.
נמשיך לשניר ושי - כמעט זוג שמוציא שם רע לאהבה ומצליח תוך פחות משבוע להיכנס לתאקל של נשואים עוד בטרם הלכו רחוק מדי עם הקיצי שמתחת לשמיכה. עם זאת, חשוב לציין כי שי נמצאת בשיאו של משבר זהות, כשהיא מבינה שככל שהיא מתרחקת מגל, משהו מתרכך בה. היא נחמדה יותר, נגישה יותר ומתקשרת עם דיירי הבית וביניהם, גם גיא. שהוא ככל הידוע לי, לא סתם דייר. הוא דייר מסוג בן, עם כל האיברים והאגו והשיער בפנים. סך הכל, לא מדובר באירוע חריג בבית שבו כל מה שאפשר לעשות זה לאכול, לעשן ולריב על זה, נכון?
אז זהו - ששניר מפרש את האינטראקציה הבסיסית שבין שי וגיא, כמשחק קנאה ומהלך כוחני שנועד לפגוע בו. והחשד הזה מגיע מבחור שמקבל עצות זוגיות מלרה. אישה שמצליחה להרכיב משפט כמו (לא נגענו): "אתם מרגישה משהו לכו מאה אחוז אוהבת אותך סתומות".
מה?!
איזה כיף זה צדק
נחזור למשימת "כוכב או ניצב", שהיא למעשה סלט קולסלאו שמנוני ורווי אגו של בני אדם שבמקום למצוא עבודה ומשמעות בחיים, עשו אודישן לתוכנית ריאליטי וחשבו שפרסום יפתור להם את הבעיות. לצורך חלוקת התפקידים, הדיירים נדרשו להתחרות זה בזה בשלל אומנויות הבמה בפורמט של דו-קרב, כשהמנצח זוכה להפוך לכוכב, ללבוש חולצה שמזכירה את המדים של יובל המבולבל ולהשתתף בקליפ של אנה זק. המפסידים, הופכים לניצבים.
למעשה, כבר בפרק האחרון צפינו בתחילת המשימה, כשיובל מעתוק התחרתה מול סתיו על תפקיד בסדרה "שנות ה-90", שבמקרה, ככה ממש הכי רנדומלי, משודרת ברשת 13 גם. מעתוק המושלמת הביאה תצוגת משחק מוצלחת, קומית ושובת לב, זכתה בניצחון ביושר ואף התבשרה כי תקבל תפקיד קבוע בעונה הבאה של הסדרה של האחים אסייג. איזה כיף זה צדק, נכון?
אז זהו, שלא ממש. כי אירוע משמח עבור דייר אחד, הוא סבל קיומי בחייה של סתיו, בת אדם שבאמת גורמת להפרעת אישיות נרקיסיסטית להישמע כמו צינון מזגנים. באמת, מאז ענת עצמון ודפנה דקל לא צפיתי בהפסד שסובל מכל כך מעט רוח ספורטיבית. כצפוי, סתיו החליטה לקיים את הדו קרב האמיתי עם מעתוק, דווקא אחרי האודישן. היא נקלעה לטנטרום של רחמים עצמיים שנע בין צחוק מטורלל לבכי היסטרי שהפך למחול של טירוף וקרינג'. והיא עשתה ליטרלי הכל חוץ מלפרגן למעתוק, ככל הנראה הדיירת האחרונה שעוד הצליחה לגייס כוח סבל ואמפתיה כדי להכיל ולכבד אותה. אז סתיו טוענת שהיא לא שחקנית? פיפי, חרטטנית.
לא ברור מאיפה התעוזה של סתיו להפוך את החגיגה של מעתוק לאירוע דרמטי שסובב סביבה. זאת לא הטרלה, זה לא ביסקוויט מתחת לכרית - זו עזות מצח וגם, המילה האהובה עלינו בטור הזה: בריונות. שכן, מעתוק היא דיירת מתוקה, אם כי גם נוחה ומרצה ועל כן גם נוחה לתמרון וקלה לפגיעה. היא עד כדי כך מרצה, שנאלצה להתנצל בפני סתיו על ניצחון שזכתה בו ביושר. זה כל כך מניפולטיבי וזה כל כך מרושע. מילא להתכסח עם דיירות שיודעות לתת לה פייט, אבל מעתוק היא טיפוס שסתיו אוכלת לארוחת בוקר כשהיא לא תוקעת פנקייק במיטה. לא בא לי לתרץ בשבילה. לא בא לי להצדיק התנהגות מחורבנת ואין לי סבלנות יותר לקונספירציות של איך כולם מנסים לדפוק אותה, כשהיא בוכה ומגניבה חיוך צדדי שמבהיר שלא באמת אכפת לה משום דבר מלבד הכוחנות והדרמה.
אנחת רווחה נשבה בבית כשדו קרב נוח ועליז יותר נערך בין אתי ויובל לוי, במהלכו נבדקו כישורי השירה של השתיים. כעיקרון השילוב שלהן כל כך אייקוני שאם כבר לטעון למשחק מכור, הייתי שמה את הז'יטונים עליהן ואז גם משחדת שופט ליתר ביטחון כי אין לי שקל על התחת. לוי הרהיבה בביצוע קריוקי של "תיק קטן", של נס וסטילה - במהלכו נתלו עליה לא מעט תיקים קטנים אך כבדים. את המחמאות האלו למרבה הצער, אינני יכולה להרעיף על הביצוע של אתי, שנכנסה לנעליו של שלום חנוך, ניסתה ללכת נגד הרוח וכמעט נחנקה משקית ניילון. מיותר לציין שלוי ניצחה, כי זה לא ריאליטי כשרונות ועל כן לא נדון בהם.
הדובדבן שבקצפת ההשחרות נחת באמצע הבית בדו קרב מרובע של שניר, לין, אברהם ויענקי - שהשתתפו במסיבות עיתונאים לייב. בפועל העיתונאים הם אנשים חסרי חיים כמוני, שמעבירים את הלילה שלהם בגילופין מול התופת הזאת ולא תמיד בטוחים למה (כסף, רק כסף). רוב השאלות נשאו אופי רכילותי, רגשני וסכסכני והובילו אותנו למופע של גבריות כה רעילה. בין התשובות: שניר משוכנע שהוא צריך לאשר לספיר ואברהם לצאת (לא שהיא בעניין שלו, כן?) ואז הוסיף בטון מאיים כי אברהם לעולם לא ייכנס לבית שלהם. ובכלל, איך שניהם מתעסקים בלדון על ארוחת ערב תיאורטית במקום לתהות איך הם עדיין גרים אצל ההורים?
אבל אל תרחמו על אברהם, דייר שהפך לבר סמכא מטעם עצמו לענייני גבריות. כי כשהוא לא גונב ומחביא אוכל עם סתיו, הוא מקפיד לדרג את רמות הטסטוסטורון של דיירי הבית בפרהסיה. מי שממהר להגיב למשחק הגברי המטופש הזה, הוא גיא. רגע של נחת מרושעת סופק לנו בחסות לין, שנשאלה לגבי כוונותיה לרוי וחיש מהר הצהירה על נאמנותה כלפיו, כמו בת ה-20 התמימה שהיא. מה טוב ומה מענג היה לצפות ממש שנייה מאוחר יותר ברוי, שטען כי הוא רווק מאוד. לין אמנם יצאה מזה בקלאס. אבל מי שלא יצאה מזה בקלאס, היא סתיו שתיבלה את האירוע בשמחה לאיד ומוכיחה שהיא באמת, סתם מעפנה.
אך רגע לפני הסוף, דעה לא פופולרית: מה קורה עם גל? אני רצינית, מישהו צריך לדבר איתה. העצבים שלה התמוטטו יותר מהר מהקומה הרביעית של אולמי ורסאי. הרכבת הזאת עזבה את התחנה ונתקעה בתל אביב ההגנה כי לכו תסמכו על רכבת ישראל שתעשה משהו כמו שצריך אם אתם לא משלמים לה 15k - אבל רציני רגע, אין אותה. היא לא פותחת את הפה אם לא מדובר בפיזור טינופת מילולית על דייר אחר וכשהיא שותקת, היא בוהה בתקרה ומשדרת לנו ווייבים של קן הקוקיה. זה לא אומר שאני בעדה, כלומר אני קצת כן, כי לשון הרע לגמרי מדבר אליי ואני גם באמת חושבת שהמריבות התישו אותה. אבל היי, את לא בטוב.
אחרית דבר: אברהם כפרה, ברור לי שבית הנבחרים שלנו לא משמש לך דוגמה אישית לגבי סטנדרטים בכל מה שקשור להנהגה. ועדיין חיים שלנו, בוא נירגע. בוא נפסיק להסתובב עם סתיו ונצהיר כוונות לגבי ריצה לראשות ממשלה. זה לא הולך לקרות.
או שכן?