והשבוע פרק המשימה של האח הגדול מוגש בחסות חטיבת דובר צה"ל. אבל עוד נחזור לאווירה המיליטנטית בהמשך ונתחיל עם הכניסה של חפי החפרפרת - שחקן חיזוק שמיצה את הריבים על הביסקוויטים והשוקולד וכן, אדם מבוגר שהתחפש לחפרפרת על תקן המשימה השבועית. תוך פחות מיממה, חפי הפך לפסיכולוג של ספיר (שחייבת לשחרר אותנו מפורנו הרגליים הזה עם אברהם), למפקד של יענקי ולאיש שגרם לשי לשתוק. ואז לדבר.
כאמור, הראשונה לקבל משימה מחפי, היא שי - שנאלצה לעבור למצב מיוט, לעלות על חולצת פסים ולעשות מחווה אילמת לחנוך רוזן. בקיצור, היא התבקשה לשתוק, לסתום ולא להוציא מילה. ועד כמה שזה מענג עבורנו לצפייה (וגם מחמיא לה מאוד כל הווייב הנינוח הזה) - אפשר לומר שסתיו מיד זיהתה את ההזדמנות לפגוע בשי, אחת הדיירות הכי פטפטניות וחמומות מוח. אגדיל ואומר, סתיו הצהירה בחדר האח על רצונה להתעלל בה בצירוף של צחקוק מרושע ותיבול עוקצני של הערה על שניר. שי אמנם נכשלה לבסוף במשימה כשענתה לשיחת טלפון מבנה של אתי, אך זיכתה אותנו בהזדמנות לצפות באתי מוסרת דרישת שלום לכל הלהט"בים. ציטוט אמיתי.
להיות סתיו מלקוביץ'
ובכן, אפשר לומר שגם השבוע הנרטיב של סתיו מונע מקנאה והרס עצמי. ההזמנה שקיבלה מחפי, להיכנס למחילה שלו בסגנון ג'ון מלקוביץ', יכולה הייתה להפוך להזדמנות לשפר את מצבה החברתי בבית, אך משום מה (משום מה=התמכרות לזמן מסך פרובוקטיבי) - שוב העדיפה לחרב אותו במו ידיה עם בצק סוכר בפה וקוביות מרשמלו בתוך המחשוף. כחלק מהמשימה, סתיו קיבלה מחפי הצעה עמוסת קינוחים מתוקים וכוח משכר, שמזינה לא רק את תאוות הסוכרים שלה, אלא גם את יצר הנקמה ההרסני שלה. שכן, כל קינוח שתבחר לאכול בחדר, הוא גם הזדמנות לפרגן או לדפוק דייר אחר.
כשהיא הטילה על גיא לשטוף את כל הכלים בבית, זה עוד היה משעשע. מפגן של צדק פואטי מול דייר שחושב שנשים צריכות לעשות עבורו הכל, כולל לריב עם אחרות בשבילו כשהוא מבקש מהן. אך בהמשך, כשמנעה משי לשתות קפה, זה הרגיש לי באופן אישי כמו משהו שאמנת ז'נבה לא תעבור עליו בשתיקה.
בשלב זה, סתיו עדיין יכלה לבחור בשני פרגונים, אך לא בטוח שלהכריח את שניר להעתיק את הפריזורה של לרה הייתה כיוון מוצלח. בסופו של דבר, את המסמר האחרון בארון המתים החברתי שלה, היא החליטה לנעוץ בגבה של ספיר, כשהרחיקה אותה מטאבלט התקציב בשבוע הקרוב. הסיבה? אברהם מבלה עם ספיר יותר לאחרונה וזה שורף לה ברמות. מעבר לעובדה שמדובר בחברה שלה, ספיר היא דיירת שמטפלת בתקציב מדי שבוע באופן משביע רצון וגם מבלה במטבח בבישולים רוב הזמן. כלומר, היא מצטיינת בלהשביע עוד עניינים. אז למה? כי סתיו.
למעשה, המשימה של סתיו יכלה להפוך להזדמנות לחזק את מערכות היחסים שלה בבית ואולי גם לחילופין, להזין את הנרטיב הקורבני שלה טוב יותר. אבל הכל השתבש כשהיא קיבלה כוח לא פרופורציונלי והזדמנות לתקוע קינוחים. שזה בערך כמו לתת לבן גביר מיליציה צבאית של פחמימות. או סתם לכלוא אותו בחדר מלא בפיתות. סתיו היא הביביזם בתצורתו הטהורה ביותר. זו היכולת הדי מופלאה לדפוק את בני הברית שלך, לתחמן, לשקר, לבשל סכסוכים על אש גבוהה ולהאשים את כולם כי חטפתם כוויה. אגב, זה בדיוק מה שקרה אחרי ששניר נקם את הפגיעה בספיר כשהשפריץ עליה קצת מים מהבריכה וזיכה את כולנו בתצוגת בכי של סתיו שמזכירה את מרקו, כשאמא שלו חתכה לארגנטינה.
במילים אחרות, גם השבוע סתיו נותרת עם מעט מאוד אינטראקציה אנושית בבית. לרוב פשוט כבר אין כוח להזין את הריבים ואת זמן המסך שלה. אבל עזבו הכל חברים, גיא שוב חווה את אחד הימים הכי גרועים שלו בבית וזה אומר שהוא ממש עוד רגע מפריצת דרך פסיכולוגית. יש מצב שההומאז' לקוצים של לרה דקרו אצלי משהו בלב לגביו (סליחה, משחק מילים מתבקש). אני אומרת לכם, הוא על הקצה. הוא שנייה מלסיים עם פאזת הדיכאון שלו ואני מבטיחה שעם עוד קצת שיחות נפש עם יובל לוי, הוא יצליח לבטא רגש אמיתי.
ובאמת רגע, תקשיבו ותקשיבו לי טוב: השניים האלה זה תסריט מוכן לקומדיה רומנטית פר אקסלנס. תביאו לי את הצ'ק, אני אעשה מזה קולנוע ישראלי יפה של פעם - אבל עד שזה יקרה, הוא שוב מפגין יחס בעייתי לנשים כשהוא מבקש מניקול לריב עם סתיו עבורו, כי אין כמו להטיל על נקבה אאוטסורסינג לחיים שלך. אני באמת רוצה להאמין שיש מטלות שגיא מסוגל לעשות לבד, או לפחות להבין שגם גבר יכול לבצע אותן.
הקשב האח הגדול
רגע לפני שעברנו עוד פרק בלי יענקי, האח הגדול הפיל עליו צו גיוס, שלח אותו לטירונות מקוצרת אצל בן וקשה שלא לתהות איזה הלם ג'וב הוא הולך לקבל כשיגיע למחנה שמונים האמיתי. בתום בוחן מסלול שנגמר במנהרה של החפרפרת, יענקי נשבע אמונים למדינת ישראל מול הופעה של חיים משה עם שיר שהוא הונאת תמלוגים ("נשבע") ומונולוג על כמה חשוב להגן על המדינה, המולדת והאומה. רציתי להשחיר, אבל אפילו המיליטנטיות העמוסה והמייגעת הזו מחמיאה ליצור החמוד הזה. תעשו יענקי, לא מלחמות.