עולם!

הרעיון להקים להקת בנות, כמו הספייס גירלס אבל בלי השיק האירופאי, ככה אסליות, בקטע מה שנקרא ים תיכוני, לא מתאשכנזות כמו היי פייב, יעני שרית חדד כפול חמש עם הרבה קונדישנר, קצת דרבוקה, קצת עוונטה, מה שבברנז'ה קוראים מזרחי-לייט, בדיוק מה שהעם צריך להעלאת המורל בימים קשים אלה, אבל עם ריח של שינקין ביום שישי בצהריים שלא יהיו פאדיחות, הוא רעיון סוף הדרך.

וואלק, בוחבוט ומרגלית, שיחקתם אותה בענק, אחים שלי. חמסה זה פרויקט – עולם! ואני לא יודעת, אולי יש להן כמה להיטים עם פוטנציאל חאפלות וחתונות סביר, כמו "דרבוקה" ("תן תן תן לי בדרבוקה/ תן תן תן לי בדרבוקה") או "שיר המסיבה" ("מי מי מי ייקח אותי הלילה/ מי מי מי יברח איתי הלילה"), אבל בדוגרי, כל החמסה הזה מריח יותר כמו פלאפל מהבוקר, עם חומוס צ'יפס סלט בדוכן בדיזנגוף, מאשר כמו חפלה אוריגינלית. אבל חליק, מה אני כל כך כבדה?

קחו לדוגמה את להיט הפריצה של חמסה, "אתה חייב למות עלי". בבתים הבנות שרות כמו צוות הווי ובידור במלון באילת (המורכב כולו מבוגרות להקות צבאיות, ברור), ובפזמון הן פתאום מביאות אותה ב-ע' מזרחית ("אתה חייב למות עעעעעעלי"). הטקסט, אותו כתב רון רוזנפלד, בחור שיש לו חוש הומור יענו, משרטט את דמותה של הפרחה החדשה, השתלטנית עם הביטחון, זאתי שלא רואה את הגבר שלה ממטר ואומרת לו מתי לקום וליפול, לקום וליפול ולעמוד ועכשיו להמתין (לא משנה שפרחות לא אומרות להמתין, קטן עלינו), למה שהזמן שלה חשוב כמו גבר. זה מה שהיא אומרת, אבל האמת היא שהזמן שלה יותר חשוב משל גבר, כי היא עוד צריכה להספיק לעבור במספרה ולעשות ציפורניים. לזה הוסיפו קצת אפקטים מזרחיים, ווקודר של לפני חמש שנים בשביל הדאנסביליות, אבי סינגולדה בשביל האבי סינגולדה, וחמסה על המפה.

לא, באמת, זה עובד. אגב, קראתי בעיתון שבנות חמסה לא ישירו שירים שלא נוח להן איתם. אם נוח להן עם השיר "בוא נסובב את החמסה/ חמסה חמסה/ זה מתגלגל כמו מנטרה/ חמסה חמסה", אנחנו יכולים לישון בשקט. חבל שלא שלחו אותן לאירוויזיון, באמא שלי.

* חמסה, nmc