הוורדים אדומים, הכלניות כחולות ונדמה שכל דיירות בית האח הגדול ממש חרמניות, אבל עוד נחזור לזה. כי בינתיים, אפשר לומר שאנחנו סוגרים שבוע ראשון מהשתלת קוצב הלב העונתי הזה. כלומר, מהכניסה הכירורגית של הדיירים החדשים שליטרלי באו להציל את הטיטאניק הזו מטביעה וניתן לומר שהם כאן - והם כאן כדי להישאר מספיק זמן כדי לצמצם את השפה העברית למילה: "אחי".
אז מבלי להכביר במילים, עלבונות וחיפצונים, בואו נקדיש את הטקסט הזה לאורי נגר. דייר שבהחלט עשה את שיעורי הבית שלו עם שייק חלבון ביד ומשקולת של קרוספיט בלב. הרי שבשלב זה, אין איבר מין בבית שלא חווה עוררות קיצונית בחברתו ואין דיירת שמנסה להחביא את משיכתה החייתית כלפיו, על אפם ועל זימתם של כל הזוגות המתחסדים שעדיין נרתעים מהרעיון של להראות מגע בטלוויזיה, כי זה לא מכובד או משהו כזה.
אף על פי כן ולמרות הכל, רבות החרמניות בפרק הזה שעשו חיל (יובל מעתוק, שיר המכשיר, סתיו ודנה) - אבל רק יובלוי עלתה על כולנה, נכנסה לחדר האח הגדול והכריזה בגאווה שאחרי 51 ימים בבית, היא חרמנית אחושרמוטה. נכון, היא ממש התעלמה מהעובדה שהכניסו לה לסבית מחמד שרוצה להיכנס ללב (ולתחתונים שלה) ומשום מה שינעה את חלצייה הבוערים לכיוון אורי נגר ויאיר שבאמת לא צריך להסביר, כי אני לא אבין.
אבל נחזור לאורי נגר, דייר מחרפן שאברהם בכלל לא מאוים ממנו אבל בכל זאת מרגיש צורך להבהיר שהוא ממש לא מאוים ממנו. הוא אומר את זה קצת יותר מכמות הפעמים בה אורי נגר מכריז על עצמו כזכר אלפא, כי באמת משהו כמו שעתיים שמישהו בבית לא הדביק את הטייטל הזה על עצמו. סיפור הסכסוך המתיש הזה כפה את עצמו על הפרק כמעט כמו ששיר המכשיר כופה על אורי את הפלירטוטים המדומיינים שלה (יפורט בהמשך) - כשבפועל השניים האלה פשוט צריכים להסתגר בחדר קטן, להוציא סרגל ולשים סוף לתחרות מדידת הפינים המייגעת הזו.
אבל באין סרגלים בסביבה, הגברים שלנו אשכרה צריכים לדבר, כמו בנות והכל וזה לא ממש מצליח להם. רוב הזמן הם מקשקשים על אגו ומתבלים בשיחות מעל הראש של ספיר. כרגע מרגיש שהיא רכוש יוקרתי ושניהם במרחק גמל וחצי מלקנות אותה מאבא שלה. כזכור, מצדו האחד של הסכסוך הזה, עומד אורי נגר שאולי נגע לספיר בציצי בגיל 16 ומשום מה מחשיב את עצמו ה-אקס שלה. מהצד השני, בין שנ"צ לסיגריה, מפהק לו אברהם. בויפרנד טלוויזיוני וכפי שכולנו יודעים וגם הוא - בחור שספיר בחיים לא הייתה שמה עליו במציאות.
למתיחות המעייפת הזו מצטרף סיפור איזוטרי על סמס בסגנון "ערה?" שאורי שלח לספיר לפני כשמונה חודשים, כשרקד על מדרגות הרבנות ועשה כל מה שאדם אחרי פרידה עושה: מסמס לכל רווקה שהוא מכיר. כצפוי, הסאגה הזו, כשהיא רוויה בתועפות של חוסר ביטחון עצמי, קללות, הטרלות ושיחות נזיפה אצל אתי - נחתמה בשיחת בוררות בראשות ליאל שבסופה התחייבו השניים להיות צבועים אחד לשני. אם זה יעבוד, אני מציעה לשלוח את ליאל לשיחות פשרה בכנסת ולילה של שכרון חושים עם גד"א ושמחה רוטמן.
אבל היי, צריך להמשיך לדבר על אורי נגר. שכן, חוץ מחרמנות הוא מעורר גם לא מעט כעס וקנאה בלבו של שניר, הבסטי שלו מהבית. כן, כן, השיקוץ הזוגי של שניר ושי לא הספיק להתקמבק והוא כבר עומד להתפרק אחרי ששניר האשים את שי בהתנהגות פלרטטנית עם אורי, כי בעולמו הפרימיטיבי לבת עם חבר אסור לדבר עם בנים, גם לא עם החבר הכי טוב של החבר שלך. שניר כמובן לא כועס על אחשלו היקר (לא שיש על מה, אבל אני זורמת על התרחיש המדומיין הזה) וגם משוכנע שמגיעות לו נקודות על השיתוף הקנאי והרגשי. כאילו באמת, צריך לשים תמונה של שניר מתחת לביטוי "טרן אוף" ולקוות ששי תתחיל לפתח סטנדרטים. כי אם אני הצלחתי להתגבר על דדי אישיוז, כל אחת יכולה.
עוד דיירת שמתחרפנת במיוחד מאורי נגר היא שיר המכשיר. שמעתי שבמקומות מחוץ לתל אביב זה טייטל מחמיא וזה גם נשמע יותר טוב מכינוי כמו: "שיר המכשיר שאין לה מודעות עצמית". באמת, שמישהו ישלח לה דחוף עותק של הסרט "הוא פשוט לא בקטע שלך", אחרת לא ברור למה אחרי שיחה שבמהלכה אורי הבהיר לה שהוא לא מחבב אותה, היא חוותה את כל העניין הזה כהתעניינות בה. אחרי זה ירד לה ואז שוב עלה לה כי הוא היה מגעיל אליה או משהו. מצד שני, מדובר בצעירה שהרזומה הרומנטי שלה כולל את דרור רוקנשטיין, אז מומלץ להירשם לקורס העצמה נשית אצל ליאל בזריז.
בגדול, אני מודה שלא היה לי כוח לדמות של ליאל, זה מרגיש פייק ומתאמץ ומעייף ברמות של קומה. בימים האחרונים הוא בעיקר עורר בי חשק לעשות מיוט לטלוויזיה. במקרים אחרים הוא גם עשה לי פלאשבקים ל-2010 ולכל מיני קלישאות להט"ביות מעייפות אבל אפשר לומר בביטחון: לולי, חפרת. עם זאת, במונולוג הקטן שלו בחדר האח על אהבה או משהו כזה, ליאל לקח הפסקה מההצגה של החיים שלו והעניק לנו רגע יפהפה בווליום נמוך, נטול לשון נקבה שלא בקונטקסט ומלא ברגש אמיתי וכנה. עוד מזה בבקשה. וגם מיובל מעתוק, זה כבר מכעיס בקטע אישי.
אבל בואו נסיים בברכות: אחרי חמישים ואחת ימים יותר מדי, אפשר להיפרד מניקול ולהודות שהבית באמת - אבל באמת - הולך להיראות אותו דבר. לנצח היא תישאר בתור הדיירת שהכניסו לבית את הבויפרנד שלה בשאיפה להתניע את זמן המסך שלה והודחה לפניו תוך פחות משבוע. אין מה לעשות, הבית הזה לא מסוגל להכיל יותר משלוש בלונדיניות בו"ז.