איתמר בן גביר לא כשיר לכהן כשר בממשלה. זה לא אני אומר, קטונתי. את המילים האלה אמר במפורש ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפני מצלמות חדשות 12, ערב הבחירות לכנסת ה-24. נחזור על המילים שוב, במידה והייתה איזו אי הבנה: "איתמר בן גביר לא כשיר לכהן כשר בממשלה". זו הייתה הבטחת בחירות לכל דבר, שנועדה לאוזניהם של מצביעי הימין השפוי של הליכוד. "הוא לא יהיה בממשלה בכלל", הבטיח נתניהו, והרגיע את תומכיו שהוא לא ישתף פעולה עם עבריין שהורשע בתמיכה בארגון טרור.
נתניהו אמנם הבטיח, אך כהרגלו לא הבטיח לקיים. מדובר בכל זאת ב"שקרן בן שקרן". שוב, לא מילים שלי, קטונתי, אלא של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
נתניהו לא רק הכניס את בן גביר לממשלה שלו, אלא גם החליט למתוח על הדרך את המושג "אירוניה" עד הקצה, כשמינה אותו לתפקיד השר לביטחון לאומי. שר המשטרה על ספידים. צדק פואטי, רק בהפוך. עבריין שגורר אחריו שק כבד של הרשעות פליליות הפך להיות אחראי על גורמי אכיפת החוק, עם סל של סמכויות חריגות שלא ניתנו לאף שר בממשלה בעבר. בצל ההפיכה המשטרית של יריב לוין ועוד שלל הסחות דעת כמו ההופעה המלהיבה של נועה קירל באירוויזיון, ובעזרת כלי תקשורת שהתאהבו בפוליטיקאי שתמיד מגיע לאולפן כשמבקשים ממנו - פשוט התרגלנו לטירוף הבלתי סביר הזה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קיבל אתמול במה גדולה בתכניתו של אראל סג"ל ב-103fm. יממה אחרי העברת החוק לצמצום עילת הסבירות, ובעקבות התמונות הקשות של שוטרים מכים באלימות חריגה ובלתי מוסברת מפגינים ללא שום פרובוקציה, השר קיבל פיתחון פה של כמעט 25 דקות. לבקשתו של סג"ל, בן גביר פתח את דבריו בחלוקת ציונים לשוטרים. "ציון טוב. ציון מתקדם. תראה, זה לא 100% אבל אין ספק שיש שיפור", הבהיר השר, ולא שכח לעקוץ את מפקד משטרת תל אביב המודח, "מתחילים להשתמש במכת"זית ובבואש, ראינו שאצל עמי אשד זה לא קרה. לאט לאט המדיניות מחלחלת".
בתור מי שסיקר לאורך השנים לא מעט הפגנות בישראל, אין לי ברירה אלא להסכים עם בן גביר. המדיניות של בן גביר אכן מחלחלת לשוטרים. מחלחלת ומעוררת חלחלה. כשהשוטרים בשטח רואים כיצד המפקד המוערך שלהם מודח בשיחת טלפון אחרי 33 שנות שירות, רק בגלל שהוא מתעקש להפעיל נגד מפגינים כוח סביר, כפי שמצווה עליו החוק - זה מחלחל. זה נכון גם לקצינים הבכירים. יש להם משפחות לפרנס, למה להם להסתבך עם הבוס?
אמש הגיע למהדורות החדשות המרכזיות תת ניצב חיים בובליל, מפקד מרחב איילון. בובליל הגיע לריאיונות מול דני קושמרו בערוץ 12 והילה קורח בערוץ 13 כדי להסביר את התמונות הקשות שרצו ברשת במהלך היום. ראשית ראוי לתת מילה טובה לבובליל שהגיע בעצמו לדבר ישירות לציבור, ולא השאיר את עבודת ההסברה רק לדובר המשטרה, העיתונאי לשעבר אלי לוי, שהגיח בכל כלי התקשורת במהלך היום עם דף מסרים מקומם לפיו "אין דבר כזה מעצר אלים".
בגדול, גם אם הוא לא יודה בזה, בובליל הגיע לריאיונות האלה מסיבה אחת: איתמר בן גביר. ליתר דיוק, המראיינים ניסו לקבל ממנו הבהרה האם המדיניות של בן גביר אכן "מחלחלת" אל השוטרים, כפי שהשר עצמו מעיד. בובליל מצא את עצמו במלכוד 22 קלאסי. אם יטען שהמדיניות של בן גביר לא מחלחלת לשוטרים, הוא יעצבן את השר הממונה עליו, דבר שעשוי לפגוע לו בקריירה, כפי שראינו במקרה עמי אשד. אם יטען שהמדיניות של בן גביר כן מחלחלת למשטרה, הוא בעצם יבהיר שהוא בובה על חוט של עבריין מורשע.
כצפוי, בובליל נמנע מלהתייחס לדברי בן גביר, אך הוא עדיין היה צריך להסביר למה שוטרי יס"מ תקפו באגרופים נער בן 18 ואיימו עליו שיאנסו את אמא שלו; למה אדם שישב בשולי הכביש ואפילו לא חסם את הכביש זכה לירי בכינון ישיר ממכת"זית; למה מפגינה צעירה נזרקה על חומת אבן אחרי ששוטרים גררו אותה באמצעות שיער ראשה; ולמה שוטרים יצרו "חומה אנושית" (עד כמה שיש אנושיות בחומה הזאת) כדי להסתיר ממצלמות ערוץ 13 תקיפה באגרופים של עצור ששכב על הרצפה כשהוא אזוק.
בובליל חזר בשני הריאיונות על אותו דף מסרים ששמענו לאורך היום: האשמים בתמונות האלה הם המפגינים עצמם, שהעלו "בשלוש דרגות את רף האלימות נגד השוטרים". יש לציין שהטענה הזאת כשלעצמה אינה משוללת כל יסוד. ההפגנה בשני בלילה אכן הייתה אלימה יותר מההפגנות הקבועות במוצאי שבת ברחוב קפלן, אליהם נוהגים להגיע משפחות שלמות עם ילדים קטנים ללא שום חשש. אלא שבאותה נשימה יש להבהיר שאותה אלימות הופנתה בעיקר כלפי רכוש. גדרות נתלשו, קרשים הועלו באש ועמודי תמרורים נשברו. ונדליזם שספק שמצדיק אלימות משטרתית חריגה. כן, היו גם כמה מפגינים קיצוניים שזרקו בקבוקים לכיוון סוסי המשטרה המסכנים - אך יש לציין שזה קרה אחרי שהמשטרה החלה בפינוי האלים מצדה.
בובליל הגיע מתודרך עם דף מסרים מסודר, אך גילה שמולו לא יושבים רובוטים אלא עיתונאים שעטו על הטרף של המרואיין הבלתי מנוסה. בימים בהם מחליפים ברחבי העולם עיתונאים בבינה מלאכותית של ChatGpt, זה היה די נחמד לראות איך בשני הערוצים לא נופלים לתשובות אוטומטיות מהונדסות, ודורשים לרדת לחקר האמת. בובליל נשאל לגבי הפגיעה באמיתי בן ה-18, שתמונתו הפכה לויראלית במהלך היום בעקבות פוסט של אמו, יפעת בריליאנט. בתמונה ניתן לראות את סגן ניצב יאיר חנונה, מפקד יס"מ גוש דן, גורר את אמיתי כשהוא זב דם, לאחר שלפי טענת המשפחה הוא הכה אותו נמרצות ואיים עליו כי יאנוס את אמו. בובליל לא טרח להכחיש את הדברים, אלא רמז ש"בגלל צנעת הפרט" הוא לא יכול לפרט "מה נמצא על גופו של העצור".
הטענה המדהימה הזאת חזרה בשני הערוצים, והעלתה תהייה חשובה: מה כבר יכול היה להיות על גוף של אדם, שיצדיק לאיים עליו באונס אמו? זיקוקים? סמים? קעקוע של ג'סטין ביבר? האם לא יותר הגיוני שהלוחם המהולל פשוט ניסה לערער את העצור באמצעות איומים פרובוקטיביים כדי לגרום לו לנהוג באלימות בשעת מעצרו המתועד? הטענות הדי מביכות של בובליל לא עבדו על המראיינים, והם המשיכו לנסות להוציא ממנו רבע מילה מכובסת של ביקורת כלפי התנהגות השוטרים, לשווא. בובליל המשיך בטענה החוזרת לפיה פיזור ההפגנה היה מידתי. קושמרו שאל איך אין אפילו תיעוד אחד של שוטרים שמותקפים על ידי מפגינים, כפי שטוענת המשטרה, ובובליל ענה שיש מאות תיעודים של שוטרים מותקפים על ידי מפגינים, פשוט אין לו אותם כרגע. אמין בסך הכל.
הריאיון של אותו בובליל אצל הילה קורח התפתח קצת אחרת, כשהשוטר הבכיר מאבד את הסבלנות בשלב די מוקדם. בובליל לא הבין למה החוצפנית באולפן שואלת אותו שאלות ולא נותנת לו פשוט להקריא את דף המסרים שלו. קורח שאלה מדוע שוטרים זרקו על מפגינים פלטת עץ בוערת, ובובליל במודע או שלא, החליט לצטט את בילי ג'ואל וטען שלא הם הדליקו את האש, היא כבר בערה. קורח לא התווכחה עם הטענה הילדותית של "מי התחיל", אך בכל זאת התעקשה לדעת למה שוטרים זורקים חפצים בוערים על מפגינים תמימים שעמדו בכלל בשולי הכביש ולא חסמו אותו. קול ההיגיון הזה שקורח התעקשה עליו, בסבלנות ובנועם, ממש עצבן את בובליל, שהתחיל לאבד את העשתונות.
קורח לא הרפתה, וניסתה לקבל הסברים על שלל התמונות הקשות והסרטונים, ובובליל טען שמדובר בסרטונים ערוכים. קורח לא נפלה בפח והסבירה שהיא בעצמה שידרה במשך שש שעות ביום ראשון, וראתה את התמונות בשידור חי, בלי שום עריכה. בובליל בשלב זה החליט להפסיק להקשיב לבת הזאת שהביאו לעצבן אותו (מילא קושמרו שהיה לוחם בסטי"לים!) ופשוט התחיל לנאום למצלמה בצעקות תוך כדי שהוא מתעלם מהשאלות של קורח, שנבלעו בתוך הטון הרוטן של השוטר העצבני.
זה כבר לא היה ריאיון באותו שלב, אלא סתם תגרן שמנסה להוכיח שהוא יודע לצעוק יותר חזק מהאישה שמולו. קורח, שהפגינה איפוק שאי אפשר ללמוד בשום בית ספר לעיתונות, פשוט נתנה לו להביך את עצמו. זה אכן קרה, כשבובליל העצבני הבהיר שהתמונות שראינו כנראה לא היו באמת כל כך אלימות בעיניו. "יכולתי לסיים את זה ב-10 דקות", צעק בובליל, ופירט כי הייתה לו הסמכות לירות רימוני הלם אל תוך הקהל, כמו גם "לפזר גז שהיה שולח עשרות אנשים לבתי חולים". קורח שברה את שתיקתה באותו שלב ואמרה לו: "זה נשמע כמעט כמו איום". הוא התעלם, כי הוא יודע שהמילה "כמעט" מיותרת. אכן, המדיניות מחלחלת.