בסוף השבוע האחרון עלה לאקרנים "נגעת נרצחת", תרגום קליט אך מטעה ל"Talk to Me". מדובר בסרט אימה אוסטרלי, שעשה את הקרנת הבכורה שלו במולדתו בפסטיבל אדלייד, ומאז נהנה מסיבוב פסטיבלים בינלאומי יוקרתי וזכה לביקורות מהללות שסימנו אותו כאחד מן הזוועתונים הבולטים של השנה. בניכר הוא נרכש להפצה בידי חברת A24 הלוהטת ואצלנו בידי רשת בתי קולנוע לב, שגם היא תו תקן של איכות. לאור כל אלה, ניגשנו לסרט עם ציפיות גבוהות, אך התאכזבנו לגלות שהוא לא מפחיד, לא מותח, לא מרגש ולא אף אחד מן הסופרלטיבים שנקשרו בשמו.
הסרט עוסק בחבורת צעירים המשתעשעת עם יד במעטה קרמיקה, שמגע איתה מתקשר לאפשר עם רוחות. כרגיל בז'אנר, צריך להסתכל באותיות הקטנות של תנאי השימוש: מי שעושה זאת במשך יותר מתשעים שניות, מסתכן בכך שהרוחות ייכנסו לגופו וישלטו בו, ונחשו מה - כמובן שאחת מן הדמויות חורגת מן הכללים ונושאת בתוצאות.
גם כן כנהוג בסוגה, הגיבורים הצעירים מתוסבכים ופצועים, ומתמודדים עם פוסט-טראומה, אבל ויגון, והסרט משתמש בעלילת האימה כדי ליצור מטאפורה על כל אלה, וגם על פסיכוזות והתמכרות. למרבה הצער, הדיון לא עמוק אלא די שטחי, והסרט כולו, במחילה, די שטותי: הגיבורים מתנהגים בצורה מטופשת להחריד וחסרת כל היגיון פנימי, אפילו יחסית לבני נוער בלהיט אימה. התחרות קשה, אבל באמת שמזמן לא ראינו דמויות קולנועיות מתנהלות באופן מטומטם כל כך.
עם ובלי קשר לכך, הדמויות כאן מעצבנות באופן קשה מנשוא. גם בגלל התסריט, וגם כיוון שתצוגות המשחק איומות. בכל הקשור למתח ולאימה, הבימוי פה רחוק מלהיות מבריק, מלא השראה או אפילו אפקטיבי, ואם הסרט הפחיד אתכם - כנראה שלא ראיתם סרטי אימה בחיים שלכם. בקיצור, לא ברור למה "נגעת נרצחת" עורר כזה דיבור סביבו. הממד המרענן היחיד בו זה ארץ מוצאו. אחרי שראינו אינספור סרטי אימה על נערים אמריקאים, נחמד לשמוע מבטא אוסטרלי, וכמובן שגם יש כאן קנגורו.
מעבר לכך, "נגעת נרצחת" הוא סרט סתמי לחלוטין. עוד על כך בשיחה עם איריס קול ברדיו 103, שתוכלו להאזין לה במלואה למעלה.