יש לא מעט דברים שספיר בורגיל לא מצליחה לעשות כמו שצריך. החל מלבחור תספורות מחמיאות ועד בני זוג שעושים לה טוב ומעצימים אותה כאדם. אבל כשהיא צודקת, היא הכי צודקת. וכשהיא מכנסת את כל דיירי הבית לשיחה ומבקשת מהם להפסיק לנצור שפתיים ולבהות במצלמות, או לכל הפחות לנסות להתקיים בבית מבלי לרכב על ההצלחה של סתיו - היא אכבר צודקת. שהרי כבר מהיום הראשון הדיירים שלנו עסוקים בעיקר בניהול מערכת יחסים צמודה בעיקר עם סתיו ועם דעת הקהל ובפועל, מגישים לה את הגמר על צלחת פלסטיק (סליחה זה מה שספיר אישרה לי בתקציב).
וכשהדיירים אדישים, הם משעממים אחד את השני וכתוצאה מכך, הם מתישים גם אותנו. ועזבו, אני מוחלת על הכל, באמת. אבל על העובדה שזרמנו על זה שליאל כבר שבועיים עושה הכל כדי להחזיר את פסטיבל המחולות של כרמיאל לפריים טיים - זה כבר בלתי נסלח. ואם אין עניין להוריד את הפרפורמנס הזה בעריכה, אז לפחות תפרגנו לנו באזהרת טריגר. אז נכון חברים, מבלי להכביר בעוד מילים, לא טעיתם. כן, זה עוד סיכום פרק על סתיו קצין והמיותרים.
כזכור, הבית שעדיין לא התאושש מפרשיית גניבת הקפה של סתיו, ממשיך הלאה לשבוע נוסף שאמנם רווי קפאין אך נטול מנוכחותם משיר המכשיר, אורי כהן והמורה אתי שחתכו מהבית בהדחה משולשת. על פי השמועות, גם השפיות של ליאל ארזה את עצמה בשושו אל תוך המזוודה של אחד מהם וברחה החוצה. כך שמצפה לנו שבוע נוסף בחברתה של הבראצית שכל כך רצתה לריב מכות עם הברבי, רק כדי לגלות שבסוף גם היא בובה של רייטינג שהזמנו מעלי אקספרס.
כאילו באמת, ליאל איבד את זה לגמרי. הוא מכלה כל רגע שיש לו בבית על האובססיה כלפי סתיו. הוא מחקה את הדפוסים שלה (כולל ציתות לשיחות אישיות מאחורי עציצים) ובזמן שנותר לו, מסית ומתעמר בכל דייר שלא מעוניין לקחת חלק בעליהום אקטיבי עליה. החדשות הטובות: זה עושה פלאים לאימג' של אורי נגר. אגב, טרם נמצאה עדות להערה השמנופובית שהוא טוען שהופנתה כלפיו ותאמינו לי שנאלצתי לשוטט בלא מעט קבוצות מאוד מפוקפקות בפייסבוק כדי לאמת את זה.
עכשיו, בואו נעשה רגע כמו אברהם (חד פעמי, לא להתלהב) - נשתה כוס מים קרים וניישר קו: אף אחד לא עובר חרם בבית האח הגדול. לא חצי חרם, לא חרמון ולא חרמונית שגנבתם מהצבא. כאמור, לסתיו אין מספיק חברים בבית כדי להניע חרם על אברהם ובטח שלא על ליאל - שבאמת, בשלב זה רמת החרטטנות שלו יכולה למוטט מכונת פוליגרף.
כמו כן, גם ספיר הכי לא מחרימה את סתיו. היא פשוט לא חייבת לנהל את התקציב, היא ממש לא חייבת לבשל לסתיו והיא בטח שלא אמורה לשטוף לה את הצלחת. וכן, אני יודעת שספיר גנבה חלב ואני גם יודעת שהיא החביאה אותו כדי להשאיר מצרכים להמשך השבוע עבור שאר דיירי הבית. כזכור, כששחף עשה את זה בעונה הקודמת כולם התעלפו מההומניזם המרהיב שלו.
בקיצור, מכירים את זה שאתם טינאייג'רים בטלנים ושוב לא סידרתם את החדר למרות שהכי הבטחתם לאמא שלכם? ואז היא ממש כועסת ומכריזה שהמשרתת התפטרה? אז זה בדיוק מה שספיר עשתה. היא פשוט לא מעוניינת להיות החדרנית של סתיו (ואני חזרתי מאילת עכשיו וגיליתי שזו עבודת קודש, כן?). אף על פי כן ולמרות הכל, היא איכשהו מסיימת את הקונפליקט הזה בתור המכשפה הרעה ממיתר.
כל זאת, חרף העובדה שתוך פחות מיממה אחרי העימות הכביר בסלון, ספיר ומעתוק הן בערך היחידות לוודא שסתיו קיבלה צלחת עם ארוחת בוקר, בזמן ששאר דיירי הבית לעסו חביתות והתפלפלו על הלכות החרם החברתי המקובל. שהרי, לאף אחד מהם לא באמת אכפת משום דבר מלבד איך המעשים שלהם נראים כלפי חוץ. וכן, זה כולל גם את סתיו שמלווה כל מהלך מסריח שלה בזימרת "טו טו טו טו" לפריים.
אבל בישיבת התקציב ואחרי השתלחות קולקטיבית, ספיר כבר משנה אסטרטגיה ומזמינה לסתיו מתקפת סוכר ממוקדת ב-50 שקלים. חשוב לומר שספיר לא עושה לסתיו טובה כל עוד היא מפרגנת לליאל סיגריות ב-90 שקל ואספקת קפה בלעדית לאברהם. עם זאת, ספיר סוף כל סוף מעניקה לסתיו את כל מה שהיא רוצה - מלבד דרמה. מה שהופך את ארוחת הבוקר לסיפור שהוא מעשה בחביתת ירק, שסתיו לא רצתה לחלוק ואיכשהו קיבלה בסוף ביצה מיוחדת בנוסח מעתוק, עם אקסטרה בצל, על מצע התנצלות מיותרת. נכון, המילה "תודה" עדיין מתייבשת בנסט.
הפרק נחתם עם הדיירים שלנו, שבעוד חודש יגזרו חוגר (אלא אם אתם יענקי ואז תצטרכו להצטלם לאחד ולהכעיס את כל הקהילה שלכם עוד קצת) - וסוף כל סוף קיבלו סשן הכוונה לפליטי ריאליטי משוחררים והכנה לקריירה החדשה שלהם, שנחנכה בשת"פ מסחרי ראשון עם מותג סמארטפונים לא מאוד כשרים, תוך תרגול יצירת תוכן בינוני והגשת קוד קופון. סתם, את האחרון המצאתי אבל תודו שהאמנתם. בסוף הפרק ספיר קיבלה שיחת טלפון קורעת לב מאמא שלה. כלומר, זאת הייתה התוכנית עד ששניר השתלט על הפון והבהיר לנו מי הצד הבעייתי בסכסוך המשפחתי הזה. בגדול הרבה מילים נאמרו בשבחם של שניר וספיר ומעט מאוד ואפילו כלום נאמר על שי ואברהם. אז תאמינו לי, בתור מישהי שלמדה בדרך הקשה - אמא יודעת הכי טוב.