יצחק נתן, מי שכיהן כמנהל המיתולוגי של התיכון לאמנויות תלמה ילין במשך 23 שנים, הלך אמש לעולמו. בשבועות האחרונים אובחן נתן עם סרטן לבלב מפושט, ובשבוע שעבר הועבר להוספיס של בית חולים תל השומר. בן 79 היה במותו. נתן - אשר כונה על ידי תלמידיו "מר נתן" - יובא למנוחות היום (שלישי) בשעה 17:00 בבית העלמין פרדס חיים בכפר סבא.
תיכון תלמה ילין כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "במהלך שנות ניהולו, עיצב לעילא את אופיו ודמותו של בית הספר תלמה ילין, העמיד דורות של בוגרים ובוגרות מצטיינים בתחומם והותיר אחריו מורשת מרשימה שהמשיכה לשגשג גם שנים רבות אחרי שסיים את תפקידו. קהילת בית הספר מרכינה ראשה עם פטירתו, ומבקשת להודות ליצחק נתן על שידע בכישרון רב להוביל את בית ספרנו להצלחה מרובה במהלך שנות כהונתו. יהי זכרו ברוך".
בנוסף לבני המשפחה שהיו לצדו, בימים האחרונים לחייו תלמידים ומורים שהיו חלק מבית הספר לאורך השנים ביקרו אותו בבית חולים, שלחו לו הודעות וסרטונים, שיתפו אותו בזיכרונות וחלקו לו כבוד. אחת מתלמידותיו לשעבר שביקרה את נתן בבית החולים היא העיתונאית והמגישה לינוי בר גפן, בוגרת מגמת תיאטרון של תלמה ילין, שספדה לו בעמוד הפייסבוק שלה: "זכיתי להיות בין אלפי הנערים והנערות שיצחק - הלא הוא 'מר נתן' - גידל וחינך. הוא דרש מאיתנו את הטוב ביותר ודרש אותו גם עבורנו מכל מי שאפשר. הוא התעקש איתנו ששיעורי מתמטיקה חשובים לא פחות משיעורי משחק וציור, אבל גם התעקש מול הורינו ששיעורי מחול ונגינה חשובים לא פחות ממתמטיקה. הוא היה אדם דתי שהעיר אותנו בטיולים השנתיים בשירת 'יהודים, קומו לעבודת הבורא', אבל מעולם לא מצא סתירה בין האמונה לאמנות. ליברל אמיתי, איש חינוך בכל רמ"ח אבריו ומנהיג אבהי מסור. מתנחמת שהספקתי בימיו האחרונים להתייצב ליד מיטת חוליו, להודות לו ולומר לו כמה חשוב הוא היה עבורי".
"אבא מאוד התרגש מכך שבשבוע וחצי האחרונים תלמידים ומורים מתלמה ילין הגיעו לבית החולים ושלחו לו הודעות וסרטונים, והביעו אהבה והערכה אליו", אמרה בתו, ד"ר מיכל נתן-ורהפטיג, לוואלה! תרבות, "הוא מאוד התרגש להיזכר כי תלמה ילין היתה אחד הפרקים הכי יפים ומשמעותיים בחייו. הוא תמיד זכר כל תלמיד וידע להגיד מאיזה שנתון ומאיזו מגמה הוא, כשנתקל בבוגרי תלמה ילין, למשל כשהלך להצגות".
נתן נולד בשנת 1944 בירושלים. בגיל 17 וחצי החל ללמוד באוניברסיטה העברית, במסגרת הסמינר למורים. לאחר מכן גוייס לצה"ל כמורה לחיילים וקצינים, והיה חלק מהקמת ענף ההשכלה בצה"ל. אחרי השחרור מצה"ל, הכיר דרך חבר משותף בצבא את מרדכי קשטן, המנהל הראשון של בית הספר תלמה ילין. נתן עבד תחתיו ב"ידיעות אחרונות" כעורך מגזינים לימודיים לתלמידים, ולאחר מכן קיבל חצי משרה בתלמה ילין בתקופה שהיה בית ספר למוזיקה בלבד. שנה לאחר הצטרפותו לתיכון מונה כסגן המנהל. בשנת 1979 הפך למנהל בית הספר למשך 23 שנה.
נתן, שניהל את התיכון האמנותי, הליברלי והפלורליסטי תלמה ילין, היה אדם חובש כיפה. "אבא שלי לא ראה סתירה בין אמונה לאמנות", אמרה בתו מיכל. "הוא אפילו התחיל לכתוב מאמרים אקדמיים על שילוב בין חינוך, יהדות ואמנות. שאלו אותו איך אתה פתחת את מגמות המחול שיש בה ריקודים, הקולנוע והאמנות הפלסטית. הוא מצא הרבה הסברים במקורות ביהדות שמראים שאין הרבה סתירה בין היהדות לאמנות. אבא היה באמת איש של כל העולמות. הייתה לו אישיות רב גונית, צבעונית ותוססת. הוא היה מלא בשמחת חיים ובאופטימיות. הוא אהב אנשים. לאחר שפרש מתלמה ילין, פיתח מגמות אמנות בבית ספר דתי ציוני למגזר הדתי לאומי, כי היה לו חשוב לגשר דרך האמנות בין הדתיים לחילוניים. אני חוויתי אבא שהיה מאוד ליברל, פלורליסט, ציוני וערכי. הוא גם שאף למצוא פתרון חדשני לסכסוך היהודי ערבי, והיה לו מתווה שהגה והוא הקים פורום שהצטרפו אליו יהודים וערבים, חילוניים ודתיים. היה לו הרבה הומור, ויחד עם זאת ידע להחזיק את בית הספר כמו שצריך. תמיד אמרתי שאבא שלי יכול היה לעשות כל דבר".