רוב תלמידי ישראל מחכים במשך כל השנה בכיליון עיניים לחופש הגדול שמתחיל בסוף חודש יוני או בתחילתו של יולי ומסתיים (אם אין שביתה) בראשון בספטמבר. אך יש מי שחופשת הקיץ עבורם שונה לחלוטין, קצרה יותר, תחומה בתאריכים עבריים ובעלת שם אחר - "בין הזמנים".
בעולם הישיבות נהוג לחלק את תקופת השנה והלימוד לשלושה זמנים. זמן אלול מתחיל בראש חודש אלול ונמשך עד יום הכיפורים. זמן חורף מתחיל בראש חודש חשוון ונמשך עד ראש חודש ניסן וסה"כ אורך חמישה חודשים (שישה במקרים של שנה מעוברת שבה מציינים את אדר א' ואדר ב'). זמן קיץ מתחיל בראש חודש אייר ונמשך עד תשעה באב.
בין זמנים אלה יוצאים התלמידים לחופשות קצרות בנות כשלושה שבועות עד חודש ומכאן נגזר שמן "בין הזמנים". תקופות אלה נהוגות בישיבות הגדולות והקטנות החרדיות וכן במוסדות התורניים של הציונות הדתית ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות, המכינות לבנים, המכינות לבנות והמדרשות
בין הזמנים הבולט ביותר הוא זה שבתקופת הקיץ שכן בזמן, יותר מאשר בבין הזמנים האחרים, מסלולי הטיולים, הבילוי והנופש מלאים בהמוני מטיילים. בעולם הישיבות דבקים במושג בין הזמנים ולא מכנים תקופה זאת חופשה במטרה להדגיש כי מדובר בזמן למנוחה ומילוי מצברים לקראת זמן הלימוד הבא.
תלמידים רבים, בעיקר צעירים הנמצאים בתחילת דרכם בישיבות, חוששים מתקופה זו ומפחדים, כפי שנכתב בשאלות רבות שהופנו עם השנים ברשת לרבנים, "לחזור אחורה מבחינה רוחנית", "להיכשל" או "ליפול" לנוכח שבירת רצף הלימוד והמתח הרוחני הקיים בישיבה והעמידה האפשרית מול "פיתויים" שונים.
בחלק קטן מהמקומות, בעיקר החרדים אך לאחרונה גם בציונות הדתית, פועלות ישיבות בין הזמנים, מסגרות המאפשרות למי שמעוניין לשמור על רצף הלימוד גם אם זה בעצימות נמוכה יותר מהתקופות בישיבה.
פתרונות אחרים אותם הציעו הרבנים בתשובותיהם כוללים קביעת לימוד בחברותא עם אדם אחר, קביעת זמנים קבועים ללימוד עצמי, שמירה על מסגרת של תפילות במניין ופעולות נוספות שאמורות ליצור מעין שגרה והימנעות מבטלה.
אחד הדברים האהובים והפופולריים בבין הזמנים בקרב תלמידי הישיבות זה הטיולים ברחבי הארץ וגם שם נכתבו עם השנים כללים הלכתיים. רבנים רבים קובעים כי הטיולים צריכים להתמקד בתחומי ישראל מאחר ולדבריהם חל איסור על יציאה בארץ לצורך טיול. אולם יש לא מעט רבנים המתירים טיולים מחוץ לגבולות הארץ ולא רואים בכך כך בעיה.
לפי המדריכים ההלכתיים השונים על המטיילים לבדוק את כשרויות המקומות שאליהם הם מתכננים לנסוע, לשמור על כללי הצניעות שלהם ולהימנע מהגעה למקומות שבהם קוד הלבוש אינו תואם את השקפתם הדתית. כמו כן עליהם לוודא שתהיה להם אפשרות להתפלל במניין.
עוד מודגש בכללים ובתשובות ההלכתיות כי יש להקפיד על איסור ייחוד גם בנסיעות, גם במקומות מבודדים וגם במסלולי טיול המוניים. כמו כן על בני הישיבות להתנהג בנועם ובסבלנות כלפי הזולת גם כשמתרחקים מהבית ומטיילים.
בנוגע לחובת נטילת ידיים, חובה ליטול ידיים בכלי קיבול ואם אין כזה אז בים, בנהר, במקווה או במעיין. במידה ואין מים לנטילה בטווח של מעל ארבע ק"מ ממקום שבו הוא נמצא, ניתן לעטוף את הידיים בשקית או בבד ולאכול. בתשובות רבות נכתב לצד התזכורת לברך ברכת המזון, גם להשאיר את מקום האכילה נקי ומסודר. רבנים רבים ממליצים למטיילים להקפיד על לימוד תורה גם בטיולים וכן על לימוד על מקומות הטיולים זאת כדי להעמיק בהיסטוריה ובמורשת של ארץ ישראל.
אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את אנשי החינוך והתורה בבין הזמנים הוא הבטיחות או בסלנג התורני "ונשמרתם לנפשותיכם". עוד לפני תפילת הדרך המסורתית הנאמרת בתחילת כל נסיעה וטיול, על המטיילים ללמוד את המסלולים והסכנות העלולות להתגלות בדרך.
גם ברשות הטבע והגנים התכוננו לקראת תקופת בין הזמנים ולצד סיפור מקרים שכמעט והסתיימו באסונות, פרסמו כללים והנחיות לטיול בטוח:
עדכון - עדכנו את הקרובים שלכם בפרטי המסלול המתוכנן. השאירו פתק על חלון הרכב ובו רשומים פרטים על המסלול שלכם, מס' טלפון, מס' המשתתפים בקבוצה ולוח זמנים משוער.
מפה - לימדו מראש את המסלול וצאו לשטח מצוידים במפת סימון שבילים של אזור הטיול.
אור - תכננו את הטיול שיסתיים בטרם חשכה. אם נקלעתם לחשכה עצרו במקומכם, הישארו בציר הטיול והזעיקו סיוע בטלפון.
תכנון - לימדו מראש את אופי המסלול, אורכו, דרגת הקושי שלו, דרכי הגישה והציוד הנדרש. התאימו את מסלול הטיול לגיל המטיילים ולכושרם הגופני.
שיקול דעת - לכו אך ורק בשבילים מסומנים. ותרו על הטיול בימי שרב ובימים בהם קיימת סכנת שיטפונות.
ציוד - הצטיידו בכמות מספקת של מים ומזון, לבוש מתאים, נעלי הליכה, קרם הגנה, כיסוי ראש, טלפון נייד עם סוללה טעונה.
"חוויית הטיול בטבע נפלאה", נכתב באתר הרשות, "כשאנחנו יוצאים אל הטבע, לא פעם נפלטת מפינו קריאת התפעלות: "מה רבו מעשיך ה'!" אל מול הנופים היפים". במקרה של מצוקה וקושי מסכן חיים ממליצים ברט"ג, "חייגו למשטרה 100 או למוקד זק"א למספר 1220 לקבלת סיוע. אם נתקלתם בחיית בר פצועה או במפגע בטיחותי, אנא דווחו על כך למוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639 * 24 שעות ביממה".
תקופת בין הזמנים מהנה ובטוחה לכולם.